במסגרת העתירה עתרו העותרים לבטל את שאלות 10, 54 95 ו-96 ולהעניק להם נקוד בגינן.
יצוין, כי מחיקת עותרים 1 ו-3 מהעתירה מייתרת את הצורך לידון בטענה סף נוספת שהועלתה על ידי המשיב על כך שבמסגרת עתירה זו אוגדו יחד שלושה עותרים שונים ונפרדים, כאשר כל אחד מהם מסיג כנגד שאלות אחרות וכאשר לגבי כל אחד מהם התקבלה החלטה נפרדת מהמשיב במענה לערעור שהגיש.
על פניו מדובר בטענה הראויה להתברר, ואולם לאור העובדה שבמקרה זה נותר לידון בעותר אחד ובהתייחס לשאלה אחת – מתייתר הצורך לידון בה במסגרת עתירה זו.
נוסח שאלה 54 מושא העתירה:
"בת 54 ברקע יל"ד וסוכרת מאוזנים תרופתית. התקבלה לבית החולים בשל כאב בקדמת החזה, נעשתה איבחנה של אוטם קדמי חריף בקיר קדמי מסוג STEMI. בוצע צינתור כלילי דחוף עם השתלת תומכן לעורק הכלילי LAD. שוחררה לביתה עם טפול ב- Spironolactone, Arorvastatin ,Aspirin, Prasugrel, Bisiprolol, Ramipril&.
ב"כ המשיב הסבירה כי מדובר בבחינה המונה 210 שאלות רב ברירה (מבחן אמריקאי) בחמישה תחומי הליבה של הרפואה: פנימית, כירורגיה כללית, פסיכיאטריה, גניקולוגיה ורפאות ילדים.
4.4 המשיב הסביר שאומנם בעמ' 1883 של מהד' 20, בטבלה שאליה הפנה העותר, נאמר שמי שעבר רה וסקולריזציה כלילית בעקבות אוטם חד בשריר הלב יש להמתין 3 חודשים להשתלת הדפיברילטור מסוג ICD (להבדיל מהמתנה של 40 יום למי שלא עבר רה וסקולריזציה), אך בה בעת נאמר בעמ' 1777 כי על מנת לשקול השתלת ICD (בין במצב של רה וסקולריזציה ובין שלא), יש להמתין לא פחות מ- 40 יום כדי לבצע הערכה של התיפקוד של החדר השמאלי ורק אז יש לגבש דיעה.
...
כדי להגיע למסקנה כזו ולקבוע כי נפל פגם מן הסוג הנטען, נדרש יותר מאשר השוואה גרידא בין שתי טבלאות שונות שמופיעות בכל אחת מהמהדורות, כפי שעשה העותר.
המשיב הסביר את מסקנתו ואף הפנה לעמודים הרלוונטיים במהדורה 20, שמהם ניתן לשאוב את הנתונים שבעטיים נכון להגיע למסקנה זו. לא זו בלבד שתשובת המשיב הגיונית ומנומקת, אלא שמדובר בעניין מקצועי מובהק שלבית המשפט אין כלים ואף לא סיבה להתערב בו.
5.4 למיותר לומר שהחלופה שהוגדרה כנכונה, זו המופיעה במסיח ד', איננה עומדת בפני עצמה.
סיכומו של דבר לאור האמור לעיל, אני מורה על דחיית העתירה.
