עתירה לביטול החלטת ביטול הרשאת נשק

העותר, ספורטאי פעיל העוסק בקליעה ספורטיבית ברובה על צלחות חרס, החזיק במשך שנים ברישיון רובה ציד המיועד לפעילות זו. בסוף שנת 2014 נידרש העותר להפקיד את נשקו בתחנת המישטרה ורישיונו להחזקת הנשק בוטל.

ההחלטה לבטל את רישיונו של העותר התקבלה על ידי האגף לרשוי כלי ירייה בעקבות המלצת המישטרה, שמצידה התבססה על מידע מודיעיני הקושר את העורר לבצוע עבירות אלימות וקשר עם עבריינים והעמדת רכבו לצורך הובלת אמצעי לחימה על ידי גורמים עברייניים (נספח "ה" לעתירה).

סעיף 11(2) לחוק כלי היריה קובע כי מתן רישיון או הרשאה לשאת נשק ייעשו על-ידי "פקיד רשוי על פי המלצת קצין מישטרה בכיר". המלצת קצין המישטרה, מטבע הדברים, תיעשה על-פי שיקולים של הגנה על שלום הציבור ושמירת בטחונו.

...

לקצין הרישוי שיקול דעת רחב מתי להיעתר לבקשה לקבלת או חידוש רישיון ומתי לדחותה.

סוף דבר על כן, אני מורה למשיבים לחדש את רישיונו של העותר להחזיק בכלי ירייה – רובה – בתבחין של "ספורטאי – יורה פעיל". כמובן שחידוש הרישיון מותנה בעמידה בכל שאר התנאים כנדרש על פי דין.

המשיבים ישלמו לעותר הוצאות הליך זה בסך של 3,000 ₪.

בית המשפט הורה על ביטול הפקדת הנשק במישטרה אך חרף ההחלטה כלי הנשק לא הושב לידי העותר ומשיבה 5 טענה בתגובה לדרישה לבצוע החלטת בית משפט השלום, כי ביום 19.01.12 הוחלט על ידי פקיד רשוי כלי ירי מחוז ירושלים כי העותר הנו פסול מלקבל הרשאה לשאת כלי ירייה.

...

למעשה, מלבד ציון כי ההחלטה ניתנה לאחר בחינת הדיון שהתקיים בבית משפט השלום, אין כל התייחסות בהחלטה לתוכנה של החלטת בית משפט השלום ואין התמודדות עם קביעתו של בית משפט השלום אשר לאחר שנכנס לפרטי התיק הגיע למסקנה הסותרת את המלצת המשטרה.

ואולם, לא ניתן היה להסתפק באמירה כללית כי המסקנה בדבר שלילת הרישיון ניתנה על יסוד בחינת מכלול החומר, מבלי שניתנה התייחסות לגופה למכלול הנסיבות התומכות דווקא בבקשת העותר להשיב לו את רשיונו, דוגמת התייחסות להחלטת בית משפט השלום, התייחסות לחלוף הזמן, התייחסות להשפעות שלילת הרישיון על בטחונו של העותר ועל תעסוקתו, ועוד.

לכן הואיל והעתירה מתייחסת למתן הרשאה לעותר להחזיק בכלי נשק וכי המשטרה היא זו הנותנת את ההרשאה לפי סעיף 10א(ב) לחוק כלי הירייה, התשי"ט-1949, העתירה מתקבלת וההרשאה שניטלה מהעותר תוחזר לו בהתאם.

העותר מבקש כי בית המשפט יורה על ביטול החלטת המשיבים לפיה בוטלה הרשאתו לנשיאת נשק.

...

וכך נאמר בתגובת המשיב באשר לנימוקי המשטרה: "בגין שלושה תיקים שניסגרו בעיניין, זיוף ושיבוש מהלכי משפט, תקיפה סתם בן זוג ואיומים. המשטרה הוסיפה וציינה כי על אף שהתיקים ניסגרו, עולה מעדות האישה במשטרה כי ישנן ראיות הקושרות את העורר לעבירות אלימות ואיומים כלפיה במהלך שנות נישואיהם אשר לגביהם לא הוגשו כלל תלונות על ידה וכי מדובר בראיות משמעותיות המצביעות על הסיכון הנובע מהיות העורר חמוש". טיעוני העותר העורר טוען בעתירתו כי אשתו הגישה נגדו תלונות במשטרה "כחלק מאמצעי לחץ להשגת מטרות רכושיות במסגרת מאבק הגירושין". בסופו של דבר התלונות נסגרו על ידי המשטרה.

לאור כל האמור לעיל ונוכח החרפת הסכסוך בין בני הזוג על רקע מערכת יחסים עכורה ומתמשכת שכללה לכאורה אלימות מצד העותר ואף שימוש בנשק (עמ' 10 לפרוטוקול הדיון), אינני רואה עילה המצדיקה היתערבות בהחלטת המשיב.

העתירה נדחית.

הרקע לעתירה וטענות הצדדים: לפני עתירה לביטול החלטת ועדת הערר לפי חוק כלי ירייה מיום 6.12.11 לפיה הוחלט שאין לאשר את בקשת העותר לקבלת רישיון לנשיאת נשק אירגוני לצורך מתן תעודת הרשאה במסגרת עבודתו של העותר בחברת שמירה.

...

קצין משטרה המוסר המלצתו לפקיד הרישוי אינו צריך להתבסס אך ורק על חומר ראיות אשר יביא להרשעה בפלילים ואף לא להגשת כתב אישום, אלא די בכך שהתבסס על ראיה העומדת במבחן הראיה המנהלית והגיע למסקנה כי קיימות ראיות מנהליות לביצוע עבירות פליליות או מעשים המעלים חשש למעשי אלימות.

עם זאת, סבורני כי לאור העובדה שקיימים נתונים וראיות שלא עמדו לפני ועדת הערר ולפני פקיד הרישוי בעת קבלת ההחלטות שבנדון, יש מקום, כאמור, כי העניין יוחזר לוועדת הערר, אשר תקבל מן העותר את כל הנתונים והראיות שיש בידו ואשר העלה במסגרת הדיון שהתקיים בעתירה לפני, כגון ראיות בדבר החזקת נשק בעת שירות בצבא, לרבות במסגרת השירות במילואים; מבדקים ביטחוניים שעבר העותר בעת הקבלה למקום העבודה וכדומה, כפי שנטען על ידו במהלך הדיון לפני.

אשר על כן, לאור המפורט לעיל, הנני מקבל את העתירה באופן חלקי ומורה על השבת עניינו של העותר לדיון נוסף לפני המשיבים, אשר יקבלו מן העותר את כל הראיות והנתונים הרלוונטיים וידונו בעניינו מחדש.

עתירה כנגד המשיבים לביטול החלטת המשיב 2 מיום 5.04.12 והחלטת המשיבה 3 מיום 19.01.12 לפיהן נדחתה השגת העותר על ההחלטה לפוסלו מלקבל רישיון נשק.

כאמור, בנגוד להחלטה שיפוטית, הנשק לא הוחזר לידי העותר, ותחת זאת העבירה המישטרה מידע לפקיד הרשוי לפיו נתקבלה ההחלטה מיום 19.01.12 לפסילת הרשאתו של העותר להחזיק כלי נשק.

...

מהחומר שהובא בפני בית משפט זה עולה כי פקיד הרישוי קיבל את החלטתו מיום 19.01.12 וקצין הרישוי קיבל את החלטתו מיום 5.04.12 על סמך המלצת תחנת המשטרה, הא ותו לא. בהחלטות פקיד הרישוי וקצין הרישוי אין כל התייחסות להחלטת בית משפט השלום שניתנה בעניין זה ממש ולאחר שנכנס לפרטי התיק הגיע למסקנה הסותרת את המלצת המשטרה.

בנסיבות אלו, אני מורה כי הדיון יוחזר לקצין הרישוי אשר ידון מחדש בעניין ויתן החלטה לגופו של עניין תוך 30 יום מהיום.

לאור כל האמור ומשנמצא כי העתירה הייתה מוצדקת המשיבים יישאו בהוצאות העותר בסך של 15,000 ₪.