לשיטת המשיבה, השאלה הרלבנטית אותה יש לשאול בכדי לבחון האם מתקיימות הוראות סעיף 74יז(א)(3) לחוק הוצאה לפועל היא האם הקטינה תישאר ללא השגחה הולמת כתוצאה מבצוע צו המאסר, ולא האם העותר הוא המשמורן שלה, וכי עניין זה מצוי בשקול דעת המשיבה המבצעת את הפקודה.
לאחר שעיינו בעתירה ובתגובות המשיבה (וכן בתשובת העותר לתגובת המשיבה, אשר הוגשה באישור בית המשפט ובבקשת ההצטרפות של גרושתו), מוצאים אנו לנכון להבהיר ולחדד כי בעת מתן החלטה על הוצאת צו מאסר נגד חייב, על רשם ההוצאה לפועל לבחון בגדר שיקוליו גם את השאלה האם אותו חייב משמש כמשמורן קבוע של קטין שגילו מתחת לגיל 14 או של אדם חסר-ישע התלוי בחייב, ובמקרים מתאימים להמנע מהוצאת צו המאסר מטעם זה. זאת ועוד, ככל שהוצא צו מאסר נגד חייב, ועולה טענה לפני רשם ההוצאה לפועל כי יש להורות על ביטול צו המאסר מהטעם שהחייב משמש כמשמורן קבוע כאמור, על רשם ההוצאה לפועל לבחון מחדש את ההצדקה להוצאת צו המאסר בשים לב לעניין זה.
משמעות הדבר לענייננו, היא כי לרשות העותר עומד סעד חלופי, בדמות פניה לרשם ההוצאה לפועל בבקשה לביטול ההחלטה אשר הורתה על הוצאת צו מאסר נגדו (ויובהר, כי אין בדברים אלה כדי להביע עמדה לגופה של בקשה זו).
...
בעתירתו טען העותר כי הוא מהווה משמורן יחיד של בתו בת ה-10, אשר עם מאסרו צפויה להיוותר ללא השגחה ראויה; וזאת, לשיטתו, בניגוד להוראות סעיף 74יז(א)(3) לחוק הוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, שלפיו "צו הבאה או צו מאסר נגד חייב לא יבוצע כל עוד מתקיימת אחת מהנסיבות האלה: [...] (3) כתוצאה מן ההבאה או המאסר של החייב יישארו ללא השגחה או טיפול הולמים, קטין שבאחריותו של החייב ושטרם מלאו לו 14 שנים, או אדם חסר-ישע התלוי בחייב".
בתגובה מקדמית שהגישה המשיבה, משטרת ישראל, ביום 4.1.2019, נטען כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי ואי מיצוי הליכים מול המשיבה (וכן מחמת אי צירוף משיבה רלוונטית, היא גרושתו של העותר).
לאחר שעיינו בעתירה ובתגובות המשיבה (וכן בתשובת העותר לתגובת המשיבה, אשר הוגשה באישור בית המשפט ובבקשת ההצטרפות של גרושתו), מוצאים אנו לנכון להבהיר ולחדד כי בעת מתן החלטה על הוצאת צו מאסר נגד חייב, על רשם ההוצאה לפועל לבחון בגדר שיקוליו גם את השאלה האם אותו חייב משמש כמשמורן קבוע של קטין שגילו מתחת לגיל 14 או של אדם חסר-ישע התלוי בחייב, ובמקרים מתאימים להימנע מהוצאת צו המאסר מטעם זה. זאת ועוד, ככל שהוצא צו מאסר נגד חייב, ועולה טענה לפני רשם ההוצאה לפועל כי יש להורות על ביטול צו המאסר מהטעם שהחייב משמש כמשמורן קבוע כאמור, על רשם ההוצאה לפועל לבחון מחדש את ההצדקה להוצאת צו המאסר בשים לב לעניין זה.
משמעות הדבר לענייננו, היא כי לרשות העותר עומד סעד חלופי, בדמות פניה לרשם ההוצאה לפועל בבקשה לביטול ההחלטה אשר הורתה על הוצאת צו מאסר נגדו (ויובהר, כי אין בדברים אלה כדי להביע עמדה לגופה של בקשה זו).
מטעם זה, נדחית העתירה שלפנינו על הסף, ללא צו להוצאות.
לאור התוצאה אליה הגענו, לא מצאנו צורך לדון בבקשת גרושתו של החייב (הזוכה בתיק ההוצאה לפועל), להצטרף כצד לתיק שלפנינו.
