עתירה לביטול החלטות מעצר בחוסר סמכות עניינית

לטענת התובעים: "בנתיים, התובעים ויתר דיירי הבניין ברח' שבי ציון 26 באשדוד חתמו על הסכם עם חברת ישפה התחדשות עירונית בע"מ על הסכם ביצוע פרוייקט תמ"א 38/2 (פינוי בינוי), אולם עקב רישום הערות אזהרה על דירות הדיירים, לטובת הנתבעת, היתקדמות הפרוייקט נעצרה". בהמשך, פנו התובעים שוב אל הנתבעת במכתב מיום 19.6.19 שבו ועתרו לבטל את הערות האזהרה תוך התראה על כוונתם לנקוט נגדה הליכים, אלא שגם מכתב זה לא הועיל, לטענתם.

יצויין כי תביעה דומה הוגשה ע"י התובעת נגד הנתבעת, תחילה לבית משפט השלום באשדוד, בת"א 67369-07-19, אך נמחקה על הסף מחוסר סמכות עניינית (פסק דין מיום 28.2.2020, שניתן ע"י כב' השופט יהודה ליבליין).

בנוסף, טען ב"כ הנתבעת – ולסברתי, טענתו נכונה – כי יש לזקוף לטובת התובעים המנעותם מהעדת עדים רלוואנטיים, ובהם: יתר התובעים, מלבד התובע מס' 5, אשר לא התייצבו למסור גירסתם בשאלות שבמחלוקת, הגם שלכאורה יש לייחס להם ידיעה של עובדות רלוואנטיות; עו"ד אשור, אשר ייצג אותם בעיניין הסכם – זאת, על אף שבישיבת קדם משפט שהתקיימה ביום 1.3.21, הודיע ב"כ התובעים כי ישקול להעיד את עו"ד אשור, ובהחלטה שניתנה באותו יום, ניתנה לתובעים שהות להגיש תצהיר מטעם עו"ד אשור או להזמינו באמצעות בית המשפט; ובא כוחם הנוכחי עו"ד שומר, אשר טיפל בעיניין, עמד בקשר עם הנתבעת בתקופה שלאחר חתימת ההסכם לכל המאוחר משנת 2012, כאשר עדותו עשויה היתה להמצא רלוואנטית, ודאי נוכח טענות הנתבעת, בדבר פעולת התובעים בחוסר תום לב, בכל הנוגע לאי כריתת הסכם לבצוע פינוי בינוי, ולהתקשרות המקבילה עם חברת ישפה.

...

טענות אלה שעלו לראשונה בתצהיר עדותו הראשית של העד, מהוות אפוא, הרחבה של יריעת המחלוקת וסבורני, כי אין להתירה, נוכח התנגדות ב"כ הנתבעת להרחבת חזית ולראיות בלתי קבילות, בפתח ישיבת ההוכחות (עמ' 8 לפרו' ש' 11 – 13).

סבורני, נוכח האמור, כי יש לפרש את הוראות ס' 22 - 23, לענייננו, באופן שהתנאי המתלה הקבוע בס' 22 להסכם, לא התקיים, כאשר אין בהוראת ס' 23, ובהתייחסות לחתימת "...כלל בעלי הזכויות..." על הסכם, כדי לאיין את התוצאה המתחייבת מכך – הכרזה על בטלות ההסכם.

לפיכך, ועל אף שגרסת התובעים נדחתה ברובה, סבורני, כי יש לקבל את התביעה, וליתן את הסעד המבוקש – צו עשה, לביטול הערות האזהרה.

התביעה מתקבלת אפוא, ואני מורה בזה לנתבעת לגרום למחיקת הערות האזהרה האמורות, תוך 90 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

בית משפט השלום באשדוד ת"א 57086-11-22 צרור נ' סביוני שפירא בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד הרשמת בכירה אירנה רוזן תובע (מבקש) רועי צרור נתבעים (משיבים) 1. סביוני שפירא בע"מ 2. מרדכי לינשה החלטה

ביום 7/12/22 נעתר בית המשפט לבקשה למתן צו לאיסור דיספוזיציה במעמד צד אחד והמשיבים עתרו לביטולו.

אין מחלוקת שבשלב כלשהוא הפרויקט נעצר ולא היה ביכולתה של המשיבה 1 להשלימו.

כעולה מהתנגדות המשיבים לסעד הזמני ומבקשתם לביטולו, לבית משפט זה אין סמכות לידון בתביעה וזאת נוכח קיומו של הסכם בוררות ספציפי.

לגופן של הטענות: אשר לטענה כי ערכאה זו נעדרת סמכות לידון בתביעה, הרי שהמשיבים לא הגישו בקשה עצמאי וסדורה להעברת התביעה להליך הבוררות, טענותיהם בעיניין זה לא פורטו ולא נתמכו כנדרש ועל כן, לא ניתן להדרש לטענות אלו, בודאי לא במסגרת הבקשה למתן סעד זמני שאינה המקום הראוי לבירור שאלת הסמכות העניינית.

בנסיבות אלו ומשעה שלא עלה בידי המשיבים לבסס את טענותיהם בדבר חוסר ניקיון כפיים של המבקש, לא נותר אלא לקבוע כי הבקשה עומדת גם במבחן תום הלב.

...

ביום 7/12/22 נעתר בית המשפט לבקשה למתן צו לאיסור דיספוזיציה במעמד צד אחד והמשיבים עתרו לביטולו.

לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה למתן צו לאיסור דיספוזיציה להתקבל.

סוף דבר: הצו לאיסור דיספוזיציה אשר ניתן בהחלטתי מיום 7/12/22 בעינו.

בפסיקתו שבנידון, ביטל בית המשפט העליון, מטעמי העדר סמכות עניינית, את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופט יונתן אברהם), במסגרתו התקבלה ביום 21.6.2017 תביעתו של התובע, ונקבע כדלקמן: "מתקבלת העתירה באופן כי החלטת המליאה שלא אישרה את המינוי מבוטלת. הדיון באישור המינוי יוחזר למליאת העיריה וזו תאשר את מינוי העותר, כפי המלצת ועדת הבחינה, תוך 30 יום מהיום". לאור האמור לעיל, הוגשה התביעה, אשר ניפתחה תחילה בבקשה לסעדים זמניים.

לטענתם, ניסה ראש העיר כבר למנות את העותר לתפקיד על ידי הרכב חסר ורק בהתערבות בית הדין, נעצר הדבר.

בעדותו של עו"ד נערה בדיון ההוכחות השלישי שנערך בפנינו, הוא פירט בעיניין זה, כדלקמן: "אני הסברתי בתשובתי שטענתו של ראש הערייה שהתובע מקורב אליו באותה מידה שעובדים רבים קרובים אליו, אין לי כלים וסמכות לחרוץ את גורלו של התובע על יסוד תצהיר אשר אם אכן האמור בו היה נכון, הרי שהדברים הנם חמורים. אבל אינני בעל סמכות". ביחס לנושא זה, נפנה גם לדבריו של כב' השופט אברהם, שציין מצדו – והדברים נאמנים עלינו, כדלקמן: "... טענות כנגד שיקול דעת הוועדה בהחלטתה להמשיך בדיון, שראש העיר יושב בראשה, הנם טענות של חוסר סבירות ואותן היה על המתנגדים לתקוף בעתירה משלהם כנגד ועדת הבחינה ולא במסגרת ישיבת המליאה....

...

בפסיקתו שבנדון, ביטל בית המשפט העליון, מטעמי היעדר סמכות עניינית, את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופט יונתן אברהם), במסגרתו התקבלה ביום 21.6.2017 תביעתו של התובע, ונקבע כדלקמן: "מתקבלת העתירה באופן כי החלטת המליאה שלא אישרה את המינוי מבוטלת. הדיון באישור המינוי יוחזר למליאת העיריה וזו תאשר את מינוי העותר, כפי המלצת ועדת הבחינה, תוך 30 יום מהיום". לאור האמור לעיל, הוגשה התביעה, אשר נפתחה תחילה בבקשה לסעדים זמניים.

באשר לעדותו של מר עפיפי, אנו שבים ומציינים כי שוכנענו שעדותו כנגד התובע בהליך זה, נבעה בראש ובראשונה מהיריבות האישית והטינה העזה שהוא רחש ורוחש למר סלאם.

זאת, גם לאחר שבית הדין קיבל את ההחלטה הבאה, שהוקראה בפניו של מר סלאם, כדלקמן, ולאחר שבית הדין עצר את החקירה הנגדית שלו: "לא בפעם הראשונה העד בוחר להטיח בבא כוח הנתבעים 20-21 מילים קשות ופוגעניות. בית הדין שב ומתרה כלפי העד, הגם שיש לו רגשות קשים כלפי עו"ד ח'טיב, להימנע מלעשות כן, ולו מפאת כבוד בית הדין והצורך לנהל דיון תקין. בית הדין שב ומתרה בפני העד כי בפעם הבאה כשהעד יעשה שימוש במילים שכאלה שלא לצורך, בית הדין ישקול לחייב אותו בהוצאות אישיות לטובת עו"ד ח'טיב." בנסיבות אלה, וכאשר מר סלאם כשל בצורה חמורה בהתנהגותו במהלך החקירה הנגדית בפני בית הדין, גם לאחר אזהרות חוזרות ונשנות שהופנו אליו מטעם בית הדין, אנו קובעים בזאת כי ללא כל קשר לתוצאה הסופית בהליך, יישא מר סלאם, באופן אישי, בהוצאותיו של עו"ד ח'טיב, בסך של 3,000 ₪.

לסיכום לסיכום – לאור כל האמור והמפורט דלעיל, אנו מקבלים בזאת את התביעה במלואה, ובכל הקשור לסעד החלופי השני (ראו הסיפא לסיכומי התובע), וקובעים כי החלטת מליאת העירייה מיום 12.4.2017, אשר לא אישרה את מינויו של התובע לתפקיד מהנדס העירייה, הינה מבוטלת בזאת.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 59238-05-20 גנאל נ' נא-יה ייזום והשקעות בע"מ ואח' מספר בקשה: 9 לפני כבוד השופטת נאוה ברוורמן המבקשים (הנתבעים): 1. נא-יה ייזום והשקעות בע"מ 2. י. יזדן הנדסה ובניין בע"מ 3. יאיר יזדן 3. יהודה יזדן 4. יאיר זיק ע"י ב"כ עוה"ד מאיה איבגיל רייטן המשיב (התובע): שי גנאל ע"י ב"כ עוה"ד עדי טל החלטה

בד בבד, הוגשה בקשה על ידי המשיב למחיקת סעיף 18 מתגובת המבקשים, במסגרתה הוא עותר, בין היתר, להורות על הוצאת תצהיר המבקשים 3-4 בטענה לפיה התצהיר "המשותף" אינו ערוך כדין.

לטענת המבקשים בשל הפגרה שמתחילה ב-16.7 בבתי המשפט, כבכל שנה, הם סברו בתום לב כי מניין הימים להגשת כתב ההגנה נעצר בתקופה זאת.

כלומר, נטל השיכנוע רובץ על הנתבעים להוכיח כי לכאורה יש להם סכויים גבוהים לזכות במשפט; נטל שלטענת המשיב המבקשים לא עמדו בו. לטענת המשיב טענת העדר הסמכות העניינית שגויה וחסרת ביסוס.

לטענתו העלאת טענת זיוף בדרך זו מעידה על שימוש לרעה בהליכי המשפט וחוסר תום לב. בנוסף, לטענת המשיב יש גם לדחות את הבקשה גם כביטול שיעשה "לפנים משורות הדין". כאמור, ההלכה היא שבית המשפט ישקול את נסיבות המחדל ואת סיכוי התביעה בעוד לטענתו המבקשים לא הציגו טעמים עינייניים ביחס לאף אחד לטעמים אלו ולא הביאו חומר עובדתי מספק, לדידו, ממנו ניתן להסיק שיש להם גרסת הגנה טובה ולו לכאורה.

...

לסיכום, בנסיבות אלה, יש להעדיף גישה מקלה, ובייחוד לאור בחינת סיכויי ההגנה, והעובדה כי התביעה ברובה, נשענת על טענות שיש לבררן.

ביחס לטענות החדשות שהועלו ולמסמכים החדשים שצורפו, לרבות תצהיר אם המבקש 4, אני מורה על מחיקת התצהיר ועל מחיקת המסמכים החדשים שצורפו.

סוף דבר הנני להורות על ביטול פסק הדין שניתן על ידי כב' הרשם הבכיר, יוחנן גבאי.

החלטות שב"ס התקבלו בעקבות פתיחת חקירה פלילית כנגד העותרים וסוהרים נוספים בחשד לבצוע עבירות אלימות ושיבוש מהלכי משפט בהקשר לארוע שארע ביום 18.11.2023 בכלא קציעות במסגרתו נמצא אסיר ביטחוני ללא הכרה בתאו ולאחר זמן מה נקבע מותו, כשששה עצורים נוספים מתוך תאו נימצאו עם חבלות.

משפניה נוספת של ב"כ העותרים לערוך להם שימוע לא התקבלה, הגיש זה תביעה לבית הדין לעבודה בעיניין, תביעה שנמחקה בהסכמה מחוסר סמכות עניינית.

ב"כ העותרים חזר על טענתו לפיה ההחלטה על העברת העותרים מתפקידם נתקבלה שלא כדין משום שלא נערך להם שימוע בנגוד לפקודה שמחייבת לעשות כן, ומכאן שדינה של ההחלטה להתבטל.

...

המשיבה טענה שיש לדחות את העתירה ואת הבקשה למתן צו ביניים, וזאת תוך חיוב העותרים בהוצאות.

בחינת הנסיבות בענייננו הובילוני למסקנה לפיה יש להורות לשב"ס לערוך לעותרים שימוע בתוך פרק זמן קצר ואולם זאת מבלי לבטל בשלב זה את ההחלטה שהתקבלה בעניינם.

למסקנה זו הגעתי מתוך שנתתי דעתי, בין היתר, למידת הנזק שנגרם לעותרים בהינתן כך שמדובר בסנקציה שהיא לא מן החמורות ואף היא לתקופה זמנית; לשיקול הדעת המוגבל במיוחד של בית המשפט בהתערבות בהחלטות על איוש תפקידים בגופים ביטחוניים דוגמת שב"ס; ולסיכוי האפשרי לתקן את המעוות בדרך של שימוע מאוחר.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מקבל את העתירה באופן חלקי במובן זה שאני מורה לשב"ס לערוך בתוך שבעה ימים שימוע לכל אחד מן העותרים.