עתירה לביטול החלטות הותמ"ל בתמ"ל 1068 רמת השרון

מבוא לפניי עתירה מנהלית המכוונת נגד החלטתה של הוועדה הארצית לתיכנון ולבניה של מתחמים מועדפים לדיור (להלן: "הותמ"ל"), היא המשיבה 1, ונגד החלטת ועדת המשנה להתנגדויות של הותמ"ל, מיום 11.7.2018, במסגרתן הוחלט לאשר את תכנית תמל/1068-רמת השרון (להלן: "תמ"ל 1068" או "התמ"ל").

העותרות מבקשות לבטל את ההחלטות האמורות.

כמו כן, המלצה של מיסמך הבה"ת (בחינת השלכות תחבורתיות), להתנות את היתרי הבניה בהשלמת רשת הדרכים וחיבורן לדרכים ראשיות, לא עוגנה בתמ"ל 1068.

...

ולעניננו, חרף נסיונן של העותרות לשוות נופך עקרוני לטענותיהן, וחרף נסיונן להראות כי החלטתה של הותמ"ל נגועה בחוסר סבירות קיצוני, לא שוכנעתי כי אכן כך הוא הדבר.

זוהי דוגמא מובהקת למצב שבו כל החלטה תכנונית שתתקבל עשוייה להיות סבירה, בהתאם להשקפת העולם התכנונית של המוסד התכנוני אשר קיבל אותה, ואין כל עילה להתערב בה. לבית המשפט ודאי אין השקפה תכנונית משל עצמו, וגם לא צריכה להיות לו השקפה בסוגייה תכנונית מובהקת מעין זו. כך גם יתכן שהיה מקום להציע פתרון ניקוז אחר במסגרת תמ"ל 1068, ולמצער, כזה שאיננו נשען באופן בלעדי על זה שאומץ במסגרת תכנית 1985, אלא שכלל לא שוכנעתי כי יש בידי המשיבות פתרון טוב יותר, הישים בעתיד הנראה לעין, להבדיל מפתרון שאין פירושו אלא מניעת ביצועה של תמ"ל 1068 עד לקיומם של תנאים חיצוניים כאלה ואחרים.

אשר על כן, משלא נמצא כי החלטתה של הותמ"ל נגועה בחוסר סבירות, העתירה נדחית.

עקרי טענות הצדדים, דיון והכרעה בעתירת אגודת התעופה לטענת העותרת, החלטת הותמ"ל לוקה בחוסר סבירות קצוני ומנוגדת לעמדת הגופים הממשלתיים האמונים על פינוי שדה התעופה ופעילותו, ולהחלטות שהתקבלו בעבר על ידי ממשלת ישראל, שלפיהן הפעילות בשדה התעופה תבוטל רק לאחר שתהא חלופה זמינה.

אין יסוד גם לטענות העותרת כי הותמ"ל מחויבת לקבוע בתמ"ל 1083 דוקא, הוראות בעיניין פינוי השדה, ואין יסוד לטענתה כי הותמ"ל היתעלמה מקיומו של שדה התעופה.

לא עלה בידי העותרים לבסס כל עילה שבדין להתערב בהחלטת הועדה בסוגיה זו. אמנם ניתן להבין את רצונה של הרצליה להביא לפיתרון כלל ערוני לבעיית הנקוז בעיר (שנצרכת למעורבות של מספר גורמים) ואולי גם את ניסיונה לקדם פיתרון כולל כאמור במסגרת ההליך התיכנוני דנן או תוך ניצול אכסניה זו לטובת העניין, אך אין בסיס משפטי לניסיון לקשור בין הדברים ולבסס על הצורך הכלל ערוני האמור או על המהמורות שבדרך לפתרונו, טענה לחוסר סבירות (או טענה אחרת) באישור תכנית זו. הובהר בדיונים בפני החוקר כי אישור התכנית האזורית נידרש למתן פיתרונות ברמה העירונית הכללית אך לא לצורך התכנית הנוכחית, שכאמור "פותרת את עצמה" בסוגיה זו וכפי שצוין בתגובת המדינה, במידה מסוימת אף מפחיתה את הנגר שמייצר שטח התכנית במקרה קיצון בהשוואה למצב כיום.

...

לא מצאתי כל פגם בדחיית השלמת הבדיקות לשלב הרישוי וסבורני כי הוראות התכנית, לרבות ווידוא הביצוע של הדרוש בהתאם לממצאי הדיגום, נותנים מענה ראוי.

לבסוף, מובהר ככל שדרוש, כי על יסוד כל האמור נדחית גם העתירה החלופית של הרצליה לקביעת הוראות שלביות שיבטיחו את טיהור הקרקע ומי התהום כתנאי להוצאת היתר בניה, ולהתניית אישורה באישור תכנית ניקוז אזורית.

סבורני כי התכנית מבטיחה בהוראותיה את הדרוש ולא הוצג טעם שמצדיק התערבות בה. IV - סוף דבר לאור כל האמור ומהטעמים כמפורט לעיל, נדחות כלל העתירות שבכותרת.