מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה לביטול החלטות בתי הדין הרבניים בעניין מדור ומזונות

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

]השופט י' עמית: העתירה שבפנינו מכוונת לביטול החלטתו של בית הדין הרבני הגדול בירושלים מיום 16.1.2019, בגדרה נדחתה בקשת העותר לעיון חוזר על פסק הדין מיום 11.10.2018, שבמסגרתו נדחה עירעורו של העותר על החלטת בית הדין הרבני האיזורי בנתניה מיום 6.5.2018, בעיניין חבותו של העותר במזונות ילדיו במשמורת משותפת.
בהחלטת בית הדין האיזורי מיום 6.5.2018, צוין כי הסדרי השהות המאוזנים שנקבעו משליכים על קביעת גובה סכום המזונות, ונקבע כי על העותר לשלם דמי מזונות בסך של 1,700 ₪ עבור שני ילדיו; 800 ₪ עבור מדור; וכן מחצית מתשלום הוצאות רפואיות וחינוך.
...
]השופט י' עמית: העתירה שבפנינו מכוונת לביטול החלטתו של בית הדין הרבני הגדול בירושלים מיום 16.1.2019, בגדרה נדחתה בקשת העותר לעיון חוזר על פסק הדין מיום 11.10.2018, שבמסגרתו נדחה ערעורו של העותר על החלטת בית הדין הרבני האזורי בנתניה מיום 6.5.2018, בעניין חבותו של העותר במזונות ילדיו במשמורת משותפת.
בית הדין העיר כי נראה שישנה השמטה או טעות סופר בהחלטת בית הדין האזורי, ומאחר שטענות העותר נובעות מחוסר הבנה הרי שהערעור נדחה על הסף.
בנוסף, דין העתירה להידחות בשל השיהוי בהגשתה.
מכל מקום, לנוכח מסקנתנו כי דין העתירה להידחות כמפורט לעיל, לא זה המקום להידרש לסוגיה העקרונית (לעמדה לפיה יש מקום להסדיר נושא זה בחקיקה, ראו ענת ליפשיץ ושחר ליפשיץ "מזונות ילדים בגילים 6 עד 15, בעקבות בע"מ 919/15 מחקרי משפט לב(2) 545, 617 (2020)).
אשר על כן, העתירה נדחית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

]השופט י' עמית: העתירה שבפנינו מכוונת לביטול החלטתו של בית הדין הרבני הגדול בירושלים מיום 19.2.2019, בגדרה נדחה עירעורו של העותר על החלטת בית הדין הרבני האיזורי בחיפה מיום 28.5.2018, בעיניין חבות העותר במזונות ילדיו במשמורת משותפת.
בהחלטת בית הדין הרבני האיזורי מיום 28.5.2018 נקבע כי על העותר לשלם 800 ₪ מזונות עבור כל אחד מהילדים וכי סכום זה כולל מדור והוצאות מדור, ושאר ההוצאות יחולקו באופן שווה בין העותר למשיבה.
...
]השופט י' עמית: העתירה שבפנינו מכוונת לביטול החלטתו של בית הדין הרבני הגדול בירושלים מיום 19.2.2019, בגדרה נדחה ערעורו של העותר על החלטת בית הדין הרבני האזורי בחיפה מיום 28.5.2018, בעניין חבות העותר במזונות ילדיו במשמורת משותפת.
המשיבה טענה כי דין העתירה להידחות בשל שיהוי בהגשתה; כי החלטת בית הדין האזורי הינה החלטת ביניים למזונות זמניים; וכי החלטות בתי הדין יישמו את ההלכה שנקבעה בבע"מ 919/15.
מדובר על שיהוי של כשמונה חודשים, מהיום שנדחה ערעורו של העותר עד להגשת העתירה המשותפת, וכחודשיים מיום מחיקת העתירה המשותפת ועד להגשת העתירה הנוכחית, ומטעם זה בלבד אציע לחבריי לדחות את העתירה (ראו והשוו: בג"ץ 5974/11 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי בירושלים, בפסקה ד' (31.08.2011); בג"ץ 1983/05 פינק נ' בית הדין הרבני האזורי בתל אביב, בפסקה 5 (28.06.2005)).
מכל מקום, לנוכח מסקנתנו כי דין העתירה להידחות כמפורט לעיל, לא זה המקום להידרש לסוגיה זו (לעמדה לפיה יש מקום להסדיר נושא זה בחקיקה, ראו ענת ליפשיץ ושחר ליפשיץ "מזונות ילדים בגילים 6 עד 15, בעקבות בע"מ 919/15" מחקרי משפט לב(2) 545, 617 (2020)).
אשר על כן, העתירה נדחית.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2019 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בעיניינם של הצדדים קיימים כ 20 תיקים קשורים מאז שנת 2000 ובעניינים שונים, וזאת רק בבית המשפט לעינייני מישפחה במחוז ת"א (תיקים נוספים התבררו גם בפני בית המשפט לעינייני מישפחה בראשון לציון ובערכאות העירעור הרלוואנטיות וכן בבית הדין הרבני האיזורי, בית הדין הרבני הגדול ואף בבית המשפט העליון).
בכתב התביעה עתרה האישה, בין היתר, לסעדים החורגים מסעדים שניתן לפסוק בתביעה למזונות, אשר בהחלטתי מיום 24.1.19 מצאתי להורות על מחיקתם מכתב התביעה (ר' ס' 22 להחלטה).
משהצדדים נשמעו והוגשו סיכומים, ניתן פסק דין זה. ב' – תביעת האיש לביטול מדור האישה: לטענת האיש, ביום 1.12.15 פסק בית הדין הרבני בתביעת גירושים שהגיש האיש כנגד האישה, כי עם פינויה של האישה מהדירה, יסודר הגט.
מנגד, טוען האיש כי החלטה זו ניתנה במסגרת בקשה לאישור צוי הגבלה, כך שפסקי הדין שניתנו על ידי בית הדין הרבני האיזורי, לא רק שלא בוטלו, אלא גם לא יכולים היו להתבטל ללא הליך ערעור עליהם.
ר' גם פרשנות בית המשפט העליון למשמעותו של פסק דין רבני לגירושין לעניין מזונות אשה הנדונים בבית המשפט ברע"א 4982/92 רות טביב 36 .
...
" על המובא לעיל, סבורני, כי אין להוסיף.
( (שם, עמ' ד' – סיכומם של דברים: לאור כל האמור לעיל, ובשים לב להתנהלות, הריני להורות כדלהלן: תביעתו של האיש לביטול חיובו במדור האשה, מתקבלת בזאת.
תביעתה של האשה למזונות אשה והבת – נדחית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 13.6.2016 נתן בית המשפט לעינייני מישפחה צו לפירוק השותפות בדירה, אך לצד זאת קבע כי ביצועו של פירוק השתוף יידחה עד לאחר החלטת בית הדין הרבני בעיניין מדור האשה.
באשר לתביעת האשה לשלום בית, נפסק כי תביעתה להחזרת העותר לחיי שלום-בית אינה ישימה, אולם היא מתקבלת במובן הבא: הותרת זכויותיה של האשה מכוח הנישואין על כנן הן בהיבט של מדור והן בהיבט של מזונות.
עם דחיית העירעור, פנה העותר בבקשה נוספת לבית הדין האיזורי במסגרתה ביקש לבטל את הצוו למדור ספציפי.
בהחלטה מיום 8.11.2021 ציין בית הדין הרבני הגדול כי נמצא ערב שהמציא לבית הדין תצהיר לפיו הוא מתחייב לשלם את שכר הדירה עבור האשה למשך שנה, וכי העותר הגיש תגובה בה הוא מיתנגד להשכרת הדירה לאשה, שכן, לטענתו, האשה המציאה נתונים כוזבים אודות התחייבותו של הערב.
...
לטענת האישה וכן לטענתו של היועץ המשפטי לשיפוט הרבני, דין העתירה להידחות מהטעם הבא: מניעת פירוק השיתוף בדירה מהווה חלק מהסכמות הצדדים למתווה שהוצע על ידי בית הדין הרבני הגדול.
לאחר עיון בכתובים, באנו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף בהעדר עילה מבוררת להתערבותנו.
לא נעלמו מעינינו טענותיו של העותר ביחס להחלטת בית הדין הרבני הגדול מיום 17.5.2023, אך אין בכך כדי לשנות מהמסקנה כי הלה הסכים למתווה אשר הוצע על ידי בית הדין הרבני הגדול.
באשר ליתר טענותיו של העותר בעתירה – טענות אלו נטענו על ידו בערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי והן יתבררו במסגרת זו. סוף דבר: עתירה נדחית בזאת.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

לפנינו עתירה לביטול החלטת בית הדין הרבני הגדול בירושלים מיום 08.06.2023 (להלן בהתאמה: בית הדין הרבני הגדול ו-ההחלטה) בגדרה היתקבל ערעור משיבה 3 (להלן: המשיבה) על החלטות בית הדין הרבני האיזורי בפתח-תקווה (להלן: בית הדין הרבני האיזורי) מיום 22.12.2022 ומיום 29.12.2022, תוך שנקבע כי בית הדין הרבני האיזורי רכש סמכות לידון בתביעת המזונות אשר הוגשה על ידי המשיבה.
למחרת אותו היום, הגישה המשיבה "תביעה למזונות ומדור" לבית הדין הרבני האיזורי (לעיל ולהלן: תביעת המזונות).
סבורני, כי אין צורך להדרש לשאלה עקרונית זו, התלויה ועומדת לפתחו של בית משפט זה במסגרת עתירות אחרות (בג"ץ 5988/21, בג"ץ 7880/21, בג"ץ 8221/21 ובג"ץ 5652/22); זאת, מאחר שעל אף כפירתו של העותר בסמכות בית הדין הרבני האיזורי, העותר לא טען כי בית הדין נעדר סמכות עניינית לידון בתביעת מזונות באופן עיקרוני, אלא רק כי אין מקום שבית הדין ייטול את הסמכות האמורה מבית המשפט לעינייני מישפחה שהחל לידון בעיניין.
...
לאמור – מקובלת עליי מסקנת בית הדין הרבני הגדול כי אין ענייננו דומה למצב בו "בעלי דין נמצאים בעיצומו של הליך, והתובע גודע את ההליך באיבו כדי להימנע מתוצאה צפויה שאינה נוחה לו". בסופו של יום, התביעה בבית המשפט לענייני משפחה נמחקה בטרם הוגשו תצהירים, ואף טרם נפרשה במלואה יריעת המחלוקת בין הצדדים.
בשולי הדברים אציין, כי מקובלת עליי טענת היועץ לפיה סוגיית היקף סמכותו של בית הדין הרבני האזורי טרם התבררה, ומשכך מצאתי להעיר, בבחינת למעלה מן הצורך, כי בשלב זה אף לא ניתן להכריע בדבר אופייה של התביעה שהגישה המשיבה לבית הדין הרבני האזורי או לקבוע אם מדובר באותה תביעה שהוגשה לבית המשפט לענייני משפחה.
סוף דבר לא מצאתי עילה להתערבות בהחלטתו של בית הדין הרבני הגדול לפיה בית הדין הרבני האזורי רכש סמכות לדון בתביעה שהגישה המשיבה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו