עתירה לביטול בחירות פנימיות בהסתדרות הציונית העולמית

עניינה של תובענה זו (לאחר צימצום חזית המחלוקת, בהתאם להחלטה מיום 9.6.16) - בעתירה להורות על ביטול בחירות פנימיות שנערכו במסגרת ההסתדרות הציונית העולמית (היא המשיבה 1, להלן: ההסתדרות הציונית) - בהן נבחרו לתפקידיהם יושב ראש הנהלת ההסתדרות הציונית וסגנו (הם המשיבים 2 ו-3, בהתאמה; להלן - ביחד: בעלי התפקיד הנבחרים) - במהלך הקונגרס הציוני ה-ל"ז (להלן: הבחירות מושא התובענה, וכן הבחירות).

...

" [עמ' 9 לפרוטוקול] "ש... בסופו של דבר הבחירות עצמן התייתרו כי הייתה הסכמה, השופט החליט

סיכומם של דברים כי דין התובענה להידחות לגופה על כלל טענותיה.

המבקש ישלם שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ למשיבה 1; וסך של 20,000 ₪ למשיבים 2 ו-3, יחד.

ביום 16.06.2006, ניתנה על ידי בית משפט זה (כב' השופט מ' דרורי) החלטה המאשרת את פסק דינו של בית הדין של הליכוד העולמי מיום 11.06.2006, לפי חוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות), ובגדרה הורה להסתדרות הציונית העולמית להחליף 5 מועמדים שנכללו ברשימת הליכוד ישראל ב-5 בעלי תפקיד משוריינים, בהתאם לבקשת המבקשת.

בנוסף, התבקשו 3 סעדים נוספים: האחד, להורות כי המשיבים 1-3 יודיעו מידית למשיבה 4, על ביטול הרשימה שנשלחה אליה ביום 9.8.2020, בנוגע לנציגי המשיבה לקונגרס הציוני העולמי; השני, להורות כי המשיבה תעביר למשיבה 4, רשימה מתוקנת של נציגיה לקונגרס הציוני העולמי, כאשר זו כוללת בראשה את בעלי התפקידים המשוריינים; והשלישי, להורות כי תקוני חוקת הליכוד, ככל שאלה יתבצעו, אינם חלים על תנועת הליכוד העולמי, ובכל מקרה לא יחולו על רשימת נציגי הליכוד ישראל לועידת הליכוד העולמי ה-7 ולקונגרס הציוני ה-38.

עוד נטען, כי העתירה הוגשה בשיהוי, שכן היה על המבקשת לעתור לבית הדין של הליכוד, מיד עם פירסום רשימת הצירים לקונגרס הציוני העולמי על ידי וועדת הבחירות של הליכוד ביום 8.8.2020.

על פי פסק הדין של בית הדין של הליכוד מיום 16.8.2020, רשימת צירי הליכוד וממלאי מקומם לקונגרס הציוני העולמי, אינה כוללת את 12 המשוריינים, אלא רק את רשימת הצירים שנבחרו בבחירות הפנימיות בליכוד.

...

התוצאה היא כי יש מקום למחיקת המרצת הפתיחה, כאשר בידי המבקשות להגיש בקשה חדשה לאישור פסק בורר, בדרך הקבועה בתקנה 8 לתקנות הבוררות.

סוף דבר אשר על כן ולאור כל האמור, המרצת הפתיחה נמחקת בזאת.

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין: שתי עתירות מזה ומזה, הנוגעות לחוות-דעת שיצאה מלפני המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ), מטעם היועץ המשפטי לממשלה, בנושא החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית; האחת מבקשת את יישומה המיידי של חוות-הדעת, והשניה – את ביטולה.

לאחר הבחירות, ביום 7.5.15, נחתם הסכם קואליציוני בין סיעת הליכוד לסיעת הבית היהודי (להלן ההסכם).

לעתירה צורפו נספחים ובהם התכתבויות שונות, בעיקר לאחר חוות הדעת, ובהן השגות עליה מטעם העותר ומטעם החטיבה וכן מכתב תמיכה בפעולת החטיבה מאת ראשי מועצות אזוריות (חלק מן החומר, אגב, הוא התכתבות פנימית ממשלתית, אשר תתמיה כיצד הגיעה לידי העותר).

...

סיעת הבית היהודי (המשיבה 2) טוענת, כי יש לדחות את העתירה בשל חוסר בשלות; היא מציינת כי חזקה על הממשלה שתפעל בהתאם לחוות-הדעת בבואה לקיים את סעיפי ההסכם הקואליציוני.

לטענתם יש לדחות את העתירה על הסף.

הכרעה לאחר העיון החלטנו שלא להיעתר לשתי העתירות.

בבית המשפט העליון ע"א 7073/20 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן המבקש: גלעד אבני נ ג ד המשיבים: 1. ועדת הבחירות של הליכוד העולמי 2. יו"ר וועדת הבחירות השופטת (בדימוס) שרה פריש 3. תנועת הליכוד העולמי, תנועה עולמית לציונות לאומית-ליבראלית 4. העמותה ליישום ובצוע עקרונות והחלטות הליכוד העולמי 5. יו"ר הליכוד העולמי, יעקב חגואל 6. יפעת עובדיה 7. הליכוד תנועה לאומית ליבראלית בקשה לסעד זמני בעירעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט הבכיר א' בכר) בה"פ 42815-09-20 מיום 16.10.2020

לקראת הכנוס, נערכה תנועת הליכוד לשלוח, בין היתר, מועמדים לתפקידים בצועיים במוסדות הלאומיים ובהם ההסתדרות הציונית, קרן קיימת לישראל והסוכנות היהודית (להלן: המוסדות הלאומיים).

במסגרת בקשתו, עותר המבקש לקבלת צו מניעה לפיו יאסר על המשיבות 3 ו-7 (הליכוד העולמי, תנועה עולמית לציונות לאומית-ליבראלית והליכוד תנועה לאומית ליבראלית) "לאייש את משיבים 6-5 לתפקידים בצועיים במוסדות הלאומיים עד לסיומם של הליכים אלה". בבקשה מציין המבקש כי "עיקר העיקרים בעניינינו נוגע למאזן הנוחות" וכי במקרה דנן "מתן הצוו לא יגרום נזק למי מהמשיבים" והמנעות ממתן צו תייתר את הדיון בעירעור.

המשיבים 1 ו-5-3 (להלן: משיבי הליכוד העולמי) טוענים בכל הנוגע לבקשה למתן הסעד הזמני כי המבקש לא הוכיח שעומדת לו זכות לכאורית לקבלת צו כמבוקש וכי בקשתו הוגשה בחוסר תום לב. כן טוענים הם כי המשמעות של מתן סעד זמני היא למעשה ביטול תוצאות הבחירות בליכוד העולמי, והיא עשויה להוביל לשיבוש כנוס הקונגרס.

אשר לסכויי העירעור, ואף מבלי להתייחס לטענותיו הפרטניות של המבקש, אזכיר כי בהתאם להלכה הפסוקה, "היתערבות בתי המשפט בהחלטותיהם של טריבונלים פנימיים של גופים וולנטריים היא מצומצמת" (ראו, מהעת האחרונה, ע"א 2129/19 טוירמן נ' הליכוד תנועה לאומית ליבראלית, פסקה 7 וההפניות שם (24.12.2019)).

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובות לה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

נוכח כל האמור לעיל, ואף מבלי לקבוע מסמרות בסיכויי הערעור, לא ראיתי לקבל את הבקשה.

הבקשה נדחית אפוא.

לפני עתירת ארבעת המבקשים להצהיר על בטלות הליך מינוי הדירקטורים של קרן קיימת לישראל שהתקיים באסיפה ביום 13.7.06, זאת עקב ליקויים מהותיים שנפלו בהליך בחירתם, בו נבחר, בין השאר, מר ראדי ספורי, אזרח ישראלי ממוצא ערבי, כדירקטור מטעם סיעת מ.ר.צ ולהורות על עריכת בחירות חדשות, (להלן: "ההליך").

רקע כללי: העותר הראשון, מר אורי בנק (להלן: "בנק") הינו מועמד לשמש כדירקטור בקק"ל. העותר השני, מר צבי רביב (להלן: "רביב"), העותרת השלישית גב' רותי ליברמן, וכן העותר הרביעי, מר שלום לרנר (להלן: "לרנר"), הינם חברי הוועד הפועל הציוני שהינו הגוף המרכיב את האסיפה הכללית של קק"ל: המשיבה הראשונה, קרן קיימת לישראל (להלן: "קק"ל"), הינה חברה פרטית, המשיבה השניה הנה האספה הכללית של קק"ל, משיבים 3 הנם חברי הועד הפועל של ההסתדרות הציונית העולמית, והמשיב הרביעי מר ריצ'רד הירש (להלן: "הירש") הנו יו"ר האספה.

וזו לשונו: "פיסקא 1 כל יהודי שהוא חבר בגוף המסונף להסתדרות הציונית העולמית (סעיף 3) והגיע לגיל י"ח שנה, יהיה בעל זכות לבחור לקונגרס. תקנות הבחירות (סעיף 20) יכולות להתנות את זכות הבחירה בחברות בגוף כזה במשך תקופה מסוימת לפני יום פתיחת הקונגרס.

" (שם, בעמ' 625) הלכה זו מבוססת על העיקרון המשפטי, המעוגן בסעיף 4 לחוק החברות, לפיו לחברה יש אישיות משפטית נפרדת, בקובעו: "חברה היא אישיות משפטית כשרה לכל זכות, חובה ופעולה המתיישבת עם אופייה וטבעה כגוף מאוגד." מלשון הסעיף למדים אנו, כי החברה רשאית לנהל את ענייניה הפנימיים ללא התערבותו של בית המשפט, כל עוד הפעולה מתיישבת עם "אופייה וטבעה כגוף מאוגד". המסקנה היא, כי כל עוד ניהול החברה לא חרג מהוראות החוק והתקנון, אין מקום להתערבותו של בית המשפט.

...

למותר לציין כי כל ויכוח שיכול להתעורר בישיבות הדירקטוריון, אינו יכול להיות פחות דמוקרטי מאשר בכנסת ישראל בה ישנם חברי כנסת מן המגזר הערבי, וכיום אף מכהן בממשלה שר ממגזר זה. לפיכך, אני דוחה את גישת המבקשים בסוגיה זו, בין אם היה בהעלאתה משום הצבת פלוגתא להכרעה ובין אם לאו, כאמור בסיכומיהם.

לאור כל האמור, מתייתר הצורך לדון בטענות המקדמיות שהעלה ב"כ משיב 4.

התובענה נדחית בזאת.