עתירה לבג"ץ: מינוי ועדה לפטור משירות צבאי מטעמי דת

השופטת א' חיות: עתירה זו מופנית נגד החלטתו של המשיב 1 שלא לפטור את העותרת משירות צבאי מטעמים שבהכרה דתית.

אף על פי כן, ידעה העותרת למנות רק שלושה צומות, הסבירה כי היא צמה ביום כיפור בשל חורבן בית המקדש ורק לאחר מכן שינתה את תשובתה לתשעה באב, ולא ידעה למנות ברכות מברכות השחר.

סמכותו של שר הבטחון לפטור נשים משירות בטחון מטעמים שבהכרה דתית נדונה לאחרונה על ידי בית משפט זה בבג"ץ 739/15 כליפה נ' שר הבטחון (‏15.10.2015) (להלן: עניין כליפה).

אשר לטענתה של העותרת לפיה היא מנועה מלהתגייס לצה"ל בשל מצבה הרפואי, נוכח העובדה שלא התייצבה במדור הרפואי בלישכת הגיוס או בפני הועדה הרפואית שנקבעה לה כפי שנצטוותה לעשות, גם ההחלטה שלא לפטור אותה משירות בטחון מטעמים רפואיים אינה מצדיקה היתערבות.

...

לכך יש להוסיף כי העותרת נהגה בחוסר ניקיון כפיים ועשתה דין לעצמה משלא התייצבה בלשכת הגיוס במועדים שנקבעו לה ואף מטעם זה יש לדחות את עתירתה על הסף (ראו והשוו: עניין כליפה, בפסקה 10).

אשר על כן, העתירה נדחית על הסף.

העותרת תשלם למשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 3,000 ש"ח. ניתן היום, ‏כ"ה באלול התשע"ו (‏28.9.2016).

הועדה נתבקשה להגיש המלצותיה, לעניין "הדרך הראויה בחקיקה ראשית... אשר מכוחה יהיה שר הבטחון מוסמך... לפטור יוצאי צבא... או לדחות את שירותם... מן הטעם של 'תורתו אומנותו'". כן נתבקשה הועדה להתייחס לכך "שהפטור או הדחייה האמורים יוכלו לחול על בני ישיבות, ללא הגבלה במספרם, הואיל וככלל אין כוונה למנוע מבני ישיבות להמשיך בלימודיהם, הכול בכפוף לחוק" (ראו: דו"ח ועדת טל, בעמ' 1).

ביום 1.8.2004 מונתה ועדה לתיכנון שירות לאומי אזרחי בישראל בראשות האלוף (מיל') ד' עברי.

הוא פוגע במעמדו של האדם המחויב בשירות צבאי כשווה בין שוים, על יסוד השתייכותו החברתית, אמונתו הדתית ואורחות חייו.

ילמדונו רבותינו: האם פטור משירות הניתן לבני-ישיבה פוגע באוטונומיית הרצון הפרטי של המתגייס? האם חופש הבחירה של המתגייס - במובנו הרגיל והאמתי של מושג חופש הבחירה - נפגע אך באשר יש הנפטרים משירות בצבא מטעמים של תורתם-אומנותם? האם חופש הפעולה של המתגייס נפגע בשל פטור הניתן לבני-ישיבה? האם הלשון שאנו משיחים בה איש עם רעהו - ולו במתיחת פניה אל כל עבר - בכוחה להכיל פגיעה בכבוד בנסיבות כגון אלו? שאל אביך ויגדך, שאל בינך ויאמר לך, שאל חברך וישיבךָ.

במהלך השנים הוגשו מספר עתירות לבית משפט זה. בבג"ץ 3267/97 רובינשטיין נ' שר הבטחון, פ"ד נב(5) 481 (להלן - פרשת רובינשטיין), נקבע כי הפטור משירות צבאי לבני ישיבות אינו יכול להנתן על דרך של הסדר משני, אלא שעל מנת ליתן לו תוקף יש צורך בחקיקה של הכנסת.

...

חברי המשנה לנשיא (בדימוס) מ' חשין מגיע למסקנה כי החוק פסול הוא משום שאינו מתיישב עם המשטר הדמוקרטי ויהודיותה של המדינה.

נראה לי שבעניין זה נעשה שימוש בנשק לא קונבנציונלי על מנת לטפל בבעיה הדורשת טיפול עדין.

אף אם אין מסכימים לגישה לפיה סוגית הביקורת השיפוטית עוטפת את כל הבחינה החוקתית, אלא מצומצמת היא למרחב התימרון החקיקתי, הרי שלטעמי אין החוק חורג מגדרו של מרחב זה. אותם גורמים שציינתי - ובהם העובדה שהחוק מקנה זכות יתר למיעוט על ידי הרוב כביטוי לפשרה חברתית - הם הם שמובילים למסקנה שמרחב התימרון החקיקתי במקרה הנוכחי, רחב הוא.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7137/20 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט נ' סולברג העותרת: חדו"ש – לחופש דת ושויון נ ג ד המשיבים: 1. שר הבטחון 2. צבא הגנה לישראל 3. הועדה לבחינת פטור מטעמי הכרה דתית עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד אורי רגב; עו"ד שגיא אגמון בשם המשיבים: עו"ד אודי איתן; עו"ד קובי עבדי ][]פסק-דין

]השופט ע' פוגלמן: עניינה העקרי של עתירה זו נסב על תחילת עבודתה של הועדה לבחינת פטור מטעמי הכרה דתית, אשר מונתה בהתאם לסעיף 40ג לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, ולתקנות שירות בטחון (הרכב הועדה לבחינת פטור מטעמי הכרה דתית וסדרי הדין בה) (הוראת שעה), התשע"ח-2018.

...

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2772/23 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט ע' גרוסקופף העותרת: מיכל זלמנוביץ' נ ג ד המשיבים: 1. מפקד יחידת מיטב 2. מחלקת יעוץ וחקיקה בפרקליטות הצבאית 3. ועדת פטור לפי סעיף 39(ג) לחוק שירות הבטחון 4. ועדת ערר לפי סעיף 39 (ג) לחוק שירות בטחון עתירה למתן צו על תנאי; תגובה מקדמית; תגובת העותרת לתגובה בשם העותרת: בשם המשיבים: עו"ד שמואל הורביץ; עו"ד נדב גדליהו עו"ד יונתן סיטון ][]פסק-דין

]השופט י' עמית: עניינה של העתירה בהחלטת המשיבים שלא לפטור את העותרת משירותה הצבאי מטעמים שבמצפון ושבהווי משפחתי דתי, או מטעמים שבהכרה דתית, מכוח סעיפים 39(ג) ו-40 לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (להלן: החוק).

ביום 29.9.2022 התייצבה העותרת בפני ועדת הפטור, ומפרוטוקול הועדה עלה, בין היתר, כי העותרת למדה בבית ספר חילוני; כי במהלך לימודיה לא שמרה מצוות אך חזרה לאורח חיים דתי שנה וחצי עובר לראיון; כי היא מתגוררת עם אביה אשר מנהל אורח חיים חילוני; וכי אחיה ואחותה שרתו בצבא.

לגופם של דברים, באשר לבקשה לפי סעיף 40 לחוק, נטען בעקרם של דברים, כי תצהיר העותרת הוגש באיחור כיוון שיש למנות את 90 הימים מצו הגיוס הראשון, וכי לא הוצגו טעמים מיוחדים המצדיקים את קבלתו על אף האיחור; כי בהתאם לדין, שליחת הצוו למען המגורים הקבוע של העותרת מקימה חזקה לפיה הצוו הגיע לידיעתה ועל כן טענותיה בנושא, דינן להדחות; כי בכל מקרה, נתון לרשויות הגיוס שיקול דעת ועצם הגשת התצהיר אינו מקנה פטור אוטומאטי; וכי לפנים משורת הדין עניינה של העותרת נבחן בשנית על ידי סגנית מפקד יחידת מיטב, ונדחה.

...

הגם שאני מוכן לקבל את טענת העותרת כי התבטאותה באשר ל"תפילין" נבעה מקשיי שפה כעולה חדשה, אין בידי לקבל הסבר זה בכל הנוגע לחוסר ידיעתה על משמעות חג החנוכה או באשר לתפילות הנערכות ביום שבת.

סוף דבר לא מצאתי כי נפל פגם בהתנהלות רשויות הגיוס באשר לבקשות העותרת לפטור אותה משירותה הצבאי, ואף לגופן של החלטות, לא מצאתי כי מתעוררת עילה להתערבותי בהן.

אשר על כן, דין העתירה להידחות.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2073/23 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופטת ר' רונן העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. מפקד יחידת מיטב 2. מחלקת יעוץ וחקיקה בפרקליטות הצבאית 3. ראש המטה הכללי 4. שר הבטחון 5. ועדת פטור 6. ועדת ערר עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: בעצמה בשם המשיבים: עו"ד אופיר גבעתי ][]פסק-דין

בכל הנוגע לבקשת העותרת למתן פטור לפי סעיף 39(ג) לחוק שירות ביטחון, נטען כי בהתאם לדין ולפסיקה, פטור משירות צבאי מטעמי הווי משפחתי דתי נועד להכיר במניעותן של נשים מלשרת במסגרת הצבא על רקע תפיסות דת, מנהגים ומסורות עדתיות אליהן הן משתייכות, ואשר על פיהן מעמדה של האשה אינו מתיישב עם שירות בצבא.

פטור מטעמי מצפון או הווי משפחתי דתי לפי סעיף 39(ג) לחוק שירות ביטחון סעיף 39(ג) לחוק שירות ביטחון קובע כי "יוצא-צבא, אישה, שהוכיחה באופן שנקבע בתקנות לרשות שנקבעה על פיהן, כי טעמים שבמצפון או טעמים שבהווי משפחתי דתי מונעים אותה מלשרת בשירות ביטחון, פטורה מחובת אותו שירות". בקשה למתן פטור לפי סעיף זה דורשת בשלב הראשון הגשת תצהיר; ובשלב השני עוברת הבקשה לבחינת ועדת פטור שמונתה על ידי שר הבטחון, לצורך הכרעה בבקשה.

...

כפי שעולה מן התגובה המקדמית ומהנספחים שצורפו לה, לאחר שהגורמים הרלוונטיים ברשויות הגיוס בחנו עניין זה, הם הגיעו למסקנה כי לא הוצגו טעמים מיוחדים כאמור.

ראשית, כפי שהובהר לעיל, העותרת אכן לא הוכיחה קיומן של נסיבות אישיות המצדיקות את המסקנה לפיה הכרתה הדתית מונעת ממנה לשרת בשירות ביטחון.

סוף דבר: העתירה נדחית.