בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 6544/11
בפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ח' מלצר
העותר:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. ראש ממשלת ישראל
2. הועדה לטפול במאוימים של מתאם הפעולות בשטחים
3. המנהל האזרחי
4. שירות הבטחון הכללי
5. המנהלה הביטחונית לסיוע
6. מדינת ישראל
עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים
תאריך הישיבה:
ה' בתשרי התשע"ב
(3.10.11)
בשם העותר:
עו"ד מיכאל יצחק טפלו
בשם המשיבים:
עו"ד אילאיל אמיר
][]פסק-דין
]המשנה לנשיאה א' ריבלין:
העותר שלפנינו, הוא תושב שטחי הרשות הפלסטינאית, המרצה עונש מאסר בישראל.
העותר מוסיף כי בהחלטת ועדת המאוימים אין כל היתייחסות לסכנה הנשקפת לו עקב ארוע ההריגה, ודחיית בקשתו לשהות בישראל נסמכת באופן בלעדי על העדר סכנה לחייו בשל "חשדות בשת"פ". לבסוף, טוען העותר כי חלה חובה על ועדתה המאוימים לפרסם את הקריטריונים המנחים אותה בבואה להחליט אם נשקפת סכנה לחייו של הפונה אליה, אם לאו.
באשר לבסיס הראייתי ששמש להחלטת ועדת המאוימים, טוענת המדינה כי אין בידי המישטרה או בידי שירות הבטחון הכללי כל מידע לגבי סכנה הנשקפת לעותר בשטחי הרשות הפלסטינאית, וזאת הן ביחס לסכנה שמקורה בחשד לשיתוף פעולה הן ביחס לסכנה שמקורה בארוע ההריגה.
...
נוסף על עתירתו הפרטנית, מבקש העותר מידע מפורט באשר למדיניות הטיפול במשתפי פעולה ובני משפחותיהם וכן מידע באשר לנימוקים שהובילו את ועדת המאוימים למסקנה כי לא נשקפת לו סכנה אם יוחזר לשטחי הרשות הפלסטינית.
לאחר שבחנו את טענות הצדדים השתכנענו כי ועדת המאוימים שקלה כראוי את עניינו של העותר ולא מצאה בסיס עובדתי מספק לקיומה של סכנה לשלומו של העותר בשטחי הרשות הפלסטינית, ובפרט משהעותר לא שימש מעולם כסייען של מדינת ישראל.
גם בעניין פרסום הקריטריונים המשמשים את ועדת המאוימים לא מצאנו לקבל את העתירה, לאור הקושי בפרסום קריטריונים אלה מבחינה ביטחונית.
התוצאה היא שהעתירה נדחית.
