עתירה לבג"ץ נגד החלטות ועדת הבחירות למועצת הרבנות הראשית

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 366/18 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ע' גרוסקופף העותרים: 1. הרב יוסי שריד 2. משה ברמן 3. ידידיה מרדכי קליין 4. צבי שפיגל 5. רן שריד 6. ח"כ ד"ר נחמן שי 7. הרב בן ציון רבי 8. הרב יחזקאל נאומבורג 9. אמיר כהן 10. ג'רמי סלטן 11. דוד גרוס 12. הרצל נעמן 13. אלי אלדד 14. אסתר קיזלשטיין 15. שמעון שמחי 16. רחל כהן 17. גיא חטואל 18. אסף[] מילר 19. איתן כהן 20. יפה כהן 21. שלומי לוזון 22. יקיר כהן 23. חן כהן 24. טל בן סימון נ ג ד המשיבים: 1. השר לשירותי דת 2. המשרד לשירותי דת 3. ועדת הבחירות לבחירת רב העיר במבשרת ציון 4. האספה הבוחרת 5. הרבנות הראשית לישראל 6. מועצה דתית במבשרת ציון 7. מועצה מקומית מבשרת ציון 8. הרב שלמה בן עזרא 9. בצלאל בן עזרא 10. יוסף חיים בן עזרא 11. ישראל בן עזרא 12. נתנאל ואנונו 13. אלברט כהן 14. שולמית חיימזון 15. ד"ר משה כהן 16. עו"ד אורלי ליכובסקי 17. חדוה אלחנני 18. קובי ועקנין 19. אפרת ברזני 20. אריה שמם 21. גדעון מאיר 22. אברהם וחיד 23. נחום בצלאל ציון 24. נחום בצלאל ציון 25. עו"ד נעמי ברזני 26. יוסי יעקב 27. הרב עוזיאל שלמה קוזניץ 28. הרב יעקב לוי 29. הרב אליהו גרציאני 30. הרב אלקנה סגל 31. הרב יעקב כהן 32. הרב יוסף שלוש 33. הרב אליהו פינחסי 34. הרב נתן פערלמאן 35. הרב אטיס גד 36. הרב אברהם סגיס 37. כפיר ברוך מבורך דדון עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: כ"ה באדר ב התשע"ט (1.4.2019) ד' באב התשע"ח (16.7.2018) בשם העותרים 8-1: עו"ד אשר דל; עו"ד משה שטרייכר בשם המשיבים 5-1: עו"ד יונתן נד"ב בשם המשיבה 6: אין התייצבות בשם המשיבה 7: עו"ד איתן הברמן בשם המשיב 8: עו"ד אשר אקסלרד; עו"ד דוד הלפר; עו"ד יהודה ספזי בשם המשיב 37: אין התייצבות בשם המשיבים 36-9: אין התייצבות ][]פסק-דין

בשנת 2007 פורסמה ברשומות (י"פ 5727) הודעה בדבר הצורך לבחור רב מקומי, ובשנת 2011 החליטה מועצת הרבנות הראשית על מינוי של הרב בן עזרא לממונה על רישום הנישואין ועל מתן תעודות כשרות במועצה המקומית, אך בעקבות עתירה שהוגשה לבית משפט זה הודיע הרב בן עזרא כי הוא מוותר על המינוי והעתירה נמחקה (בג"ץ 9323/11 ליאל נ' הרב הראשי לישראל (22.1.2012)).

עתירה שהוגשה כנגד הליכי הבחירה החדשים נמחקה לנוכח פיזורה של הכנסת וההתפתחויות שנבעו מכך (בג"ץ 8044/12 חזיזה נ' השר לשירותי דת (13.11.2014)).

...

לעומת זאת לא מצאנו כי הטענות שהעלו העותרים לגבי חברים אחרים באסיפה הבוחרת מלמדות על ניגוד עניינים המצדיק את פסילתם מלהשתתף בקבלת החלטה בעניינו של הרב בן עזרא באסיפה הבוחרת (ראו בג"ץ 3132/92 מושלב נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, מחוז הצפון, פ"ד מז(3) 741, 747 (1993)).

סוף דבר – אנו מורים, בהסכמת הרב בן עזרא והמשיבים 5-1, כי ועדת הבחירות תכונס בהקדם האפשרי ותקבע את המקום והמועד לקיום ההצבעה המחודשת.

עם זאת אנו סבורים כי יש הצדקה לחייב את המשיבים 5-1 לשלם לעותרים הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום של 15,000 ש"ח וזאת בהינתן התוצאה שאליה הגענו.

בהמשך לאמור, הגישו העותרות עתירה נוספת כנגד החלטת מועצת הרבנות הראשית בערר שהגישה החברה על שלילת תעודת הכשרות שלה, ובה טענו, בין היתר, כי החלטה זו נותנת תוקף "חוקי" לבדיקות שערך המשיב לעובדי החברה לשם בירור יהדותם (ראו: בג"ץ 7091/19 לי-בר קייטרינג יפרח בע"מ נ' מועצת הרבנות הראשית לישראל (להלן: העתירה השנייה)).

בנסיבות אלה, לא היה מקום להגיש את העתירה, בכל הנוגע למישור הפלילי, במועד שבו הוגשה, ודין חלק זה בעתירה להדחות בשל אי מיצוי הליכים ובשל היות העתירה מוקדמת (ראו והשוו: בג"ץ 7262/08 סיני נ' פרקליטות מחוז המרכז, פסקה 3 (7.1.2009); בג"ץ 6153/19 אוסטרליץ נ' ועדת הבחירות המרכזית לכנסת (15.1.2020)).

...

בנסיבות אלה, לא היה מקום להגיש את העתירה, בכל הנוגע למישור הפלילי, במועד שבו הוגשה, ודין חלק זה בעתירה להידחות בשל אי מיצוי הליכים ובשל היות העתירה מוקדמת (ראו והשוו: בג"ץ 7262/08 סיני נ' פרקליטות מחוז המרכז, פסקה 3 (7.1.2009); בג"ץ 6153/19 אוסטרליץ נ' ועדת הבחירות המרכזית לכנסת (15.1.2020)).

לאחר שבחנתי את הדברים מצאתי כי אין צורך בשלב זה להכריע בשאלות העקרוניות – אם יש לגזור גזירה שווה מסעיף 61א לחוק שירות המדינה (משמעת) על מקרים שבהם ההליכים המשמעתיים נפתחים מכוח סעיף 12א לחוק שירותי הדת היהודיים, וכן האם הוראות סעיף 61א לחוק שירות המדינה (משמעת) חלות אף במקרים שבהם טרם הוחלט על הגשת כתב אישום בעניינו של פלוני – שכן, על אף עמדתם העקרונית של המשיבים שהובאה לעיל לפיה יש להידרש לבקשה להגשת קובלנה משמעתית רק לאחר מיצוי ההליך הפלילי, הובהר בסעיף 24 לתגובה המקדמית מטעמם, כי פניית העותרות אל שר המשפטים בנוגע לפתיחה בהליך המשמעתי תיבחן כבר בתום מיצוי הליך הערר על ההחלטה שלא לפתוח בחקירה פלילית בעניינו של המשיב.

סוף דבר: נוכח כל האמור לעיל – דין העתירה להידחות על כל חלקיה.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5361/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט ח' כבוב העותר: משה גרין נ ג ד המשיבים: 1. אלי ברכה - ראש המועצה האזורית חוף השרון 2. הוועדה המקומית לתיכנון ולבניה חוף השרון 3. המועצה האזורית חוף השרון 4. משרד הפנים 5. בית יהושע 6. בנדא מגנטיק בע"מ 7. בצרה כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ 8. ועד מקומי בצרה 9. רשות מקרקעי ישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד עפרה לוי-גרין; עו"ד חמי בן-נון ][]פסק-דין

ראשית, מלבד טענה כללית ל"פגיעה קיצונית בכללי הצדק הטבעי", העתירה נעדרת מסד משפטי רלוואנטי (בג"ץ 5300/22 פלונית נ' בית הדין הרבני האיזורי פתח תקווה, פסקה 2 (7.8.2022); בג"ץ 2305/20 חברת שוזפו סחר בע"מ נ' ראש הממשלה, פסקה 3 (16.4.2020)).

בכלל זה בגוף העתירה מתואר כי בשנת 2009 העותר היתמודד בבחירות לראשות המועצה מול המשיב 1; כי במפגש בין העותר למשיב 1 פרץ סיכסוך במסגרתו "המשיב אלי ברכה רגז וצעק, העותר לא הבין מה רצונו, ואמר לו: כי הוא ראש המועצה הוא האדם החזק ואין צרך לצעוק"; וכי לצד סעדים שעניינם תיכנון ובניה מבוקש כי בית משפט זה ייתן "...צו על מנת לחקור מה קרה במשך 10 השנים שבהם משמש ברכה כיו"ר המועצה". למעשה, העתירה רוויה בעניינים שונים שאינם מוצגים באופן מבורר וסדור אשר אינו מאפשר לבית המשפט לידון בעתירה לגופה (בג"ץ 8060/10 בוסקיס נ' יהודה ויינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 3 (1.8.2011)).

חמישית, מלבד האמור, סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן: החוק) מקנה לבית המשפט לעניינים מינהליים סמכות לידון, ככלל, בעתירה מנהלית "נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה בעיניין המנוי בתוספת הראשונה". בהתאם, סעיף 10(א) בתוספת הראשונה לחוק מעגן את סמכות בית המשפט לעניינים מינהליים בכל הנוגע להליכי תיכנון ובניה, וזו לשונו: תיכנון ובניה – (א) עניני תיכנון ובניה לפי חוק התיכנון והבניה, תשכ"ה-1965, למעט לפי פרק י': פקוח, אכיפה ועונשין, ולפי חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע"ד-2014, ולמעט החלטות שענינן תכנית מיתאר ארצית או מחוזית והחלטות שר הפנים או שר האוצר.

...

]השופט י' אלרון: לטענת העותר – חבר אגודת בצרה שבתחום המועצה האזורית חוף השרון, הוא אינו מצליח ליזום הליכים תכנוניים בקרקעותיו "בשל מניעים ושיקולים זרים מצד ראש המועצה והפועלים תחתיו", ואף נמנע ממנו לפעול בשטחים השייכים למועצה אשר יש לו בהם זיקה קניינית מאחר שאלו "נמכרו בדרך לא ברורה לגורמים שלישיים". בעתירה, העותר מבקש באריכות רשימת סעדים, ובכללם, כי "בית המשפט מתבקש להוציא צו שאוסר על כל שינוי בשטח לאור המחדלים והחריגות ולהורות למשטרה לבצע חקירה בנושא זה"; "צו שיורה ללהב 433 לחקור את העברת השטח בבית יהושע..."; "צו שיורה למשיבה 2 להכניס את תכנית חש/מק/126 לתכנית המתאר הכוללנית...". דין העתירה להידחות על הסף, ממספר טעמים.

העתירה נדחית אפוא על הסף.

בתגובתם המקדמית של המשיבים 2-1 לעתירה המתוקנת נכתב כי בעקבות עתירה נוספת (בג"ץ 5034/21 התנועה הרפורמית נ' השר לשירותי דת), שעוסקת בסוגיה של נקיטת צעדים משמעתיים נגד הרב הראשי והדיין יצחק יוסף, השר לשירותי דת החליט להקים ועדה מייעצת המורכבת מארבעה נציגים – מנכ"ל המשרד, דיין בדימוס, רב עיר ונציג ציבור מהאקדמיה (להלן: הועדה המייעצת) – שתפקידה יהיה "לבחון את גבולות חופש הביטוי בכל הנוגע להתבטאויות של דיינים ובהיתחשב בכללי האתיקה לדיינים; ובדיינים בעלי משרה כפולה של רב ודיין כמו [...] רבני ערים המשמשים גם כדיינים, ולהגיש על כך את המלצותיה לשר". בנסיבות אלו ביקשו המשיבים 2-1 להמתין עד לקבלת המלצותיה של הועדה המייעצת טרם תנתן החלטה ב"תלונות העותרות".

עוד ציין השר כי הרב עמאר היה אמור ממילא לפרוש בסוף חודש דצמבר 2023 עם הגיעו לגיל 75, הוא גיל הפרישה על פי תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), התשפ"ב-2022, אך הפרישה אמור להדחות עד ליום 30.5.2024 בשל הסמיכות לבחירות לרשויות המקומיות, ועל פי חוק הרבנות הראשית לישראל (הארכת כהונה של הרבנים הראשיים לישראל ושל חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל) (הוראת שעה) (תיקון) התשפ"ד-2024.

...

לנוכח כל האמור, גרסו העותרות כי בנסיבות המקרה דנן יש לפרש את סמכות הרשות העומדת לשר לשירותי דת ככזו שהפכה לחובה, שכן מחדלו של השר לאכוף את הדין עולה כדי חוסר סבירות קיצוני.

עוד ציין השר כי הרב עמאר היה אמור ממילא לפרוש בסוף חודש דצמבר 2023 עם הגיעו לגיל 75, הוא גיל הפרישה על פי תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), התשפ"ב-2022, אך הפרישה אמור להידחות עד ליום 30.5.2024 בשל הסמיכות לבחירות לרשויות המקומיות, ועל פי חוק הרבנות הראשית לישראל (הארכת כהונה של הרבנים הראשיים לישראל ושל חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל) (הוראת שעה) (תיקון) התשפ"ד-2024.

לכן, לאור הקרבה למועד פרישתו של הרב עמאר מתפקידו כרב עיר, ואך ורק מטעם זה, מצאנו בשורה התחתונה לדחות את העתירה.

אשר על כן העתירה נדחית.

בעקבות עתירות שהוגשו כנגד החלטה זו, חזר בו השר מהחלטתו והליכי בחירת הזוכים על ידי ועדות השופטים חודשו (בג"ץ 1651/24 בן מאיר נ' שר החינוך (14.3.2024)).

בהקשר זה נספר, כי כנגד הרב יוסף הוגשו מספר תלונות, הן לועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20 בשנת 2015 בטענה למעורבות בתעמולת בחירות, והן לנציב תלונות הציבור על השופטים והדיינים בשנים 2017 ו-2021-2020 בגין התבטאויות שאינן ראויות ובעלות גוון פוליטי.

בהחלטה נוספת מיום 25.11.2021 חזר הנציב על המלצתו כי השר לשירותי דת ישוב וישקול אם הרב יוסף ראוי לכהן כדיין בבית הדין הרבני הגדול, "ולמצער לזמנו ללשכתו ולנזוף בו נזיפה חמורה על היתנהלותו...". החלטה זו ניתנה על רקע כנוס חרום שאירגנה מועצת הרבנות הראשית בקשר לרפורמה במערך הכשרות והגיור, והתבטאויות של הרב יוסף התוקפות את הרפורמה המקודמת על ידי השר לשירותי דת וממשלת ישראל.

כך, העותרות טענו כי הועדה הזכירה בהחלטתה שהרב יוסף "עוסק גם בחינוך ובהפצת התורה לשכבות אוכלוסיה רבות ומגוונות [...] ומוסר שעורי תורה והלכה במסגרות ציבוריות שונות", וכי "מאז שנת 2013 משמש הרב יצחק יוסף כראשון לציון הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הרבני הגדול. גם במסגרת זו מפעלו התורני בא לידי ביטוי באופן מרשים ביותר". לא בכדי הבאנו לעיל את המלצת ועדת הפרס במלואה.

...

תקוותם היא כי אולי הפעם ייקבע שהתבטאויות המועמד או המועמדת הן כה קיצוניות, עד שאין מנוס מהתערבות בהחלטת השר.

שוב ושוב – העתירות נדחות, תוך שאנו נדרשים לקבוע כי ההתבטאויות שעל הפרק אינן כה-קיצוניות עד שיהיה בהן משום הצדקה להתערבות בהחלטה על הענקת הפרס.

בכפוף לאמור, ואך מטעם זה, אני מסכים כי דין העתירות להידחות.