גם בדנג"ץ 5233/21 שהגיש הקובל ביום 31.8.2021, נקבע שעניינה של העתירה הוא בסכסוך אזרחי הנסוב על שאלת הזכויות במקרקעין ומקומו להתברר בפני ערכאות אזרחיות המוסמכות ולא בפני בג"צ.
עוד מציינים הנקבלים כי כיוון שעסקינן בקובלנה בסכסוך אזרחי אין אינטרס צבורי שמצדיק את הפתיחה בהליכים פליליים.
כמו כן, בשל היות הקובלנה מנוהלת בידי אדם בעל אינטרס אישי, קיים חשש שהקובל מונע מרגשי נקם או רצון להציק ולהטריד את הנקבל:
בעיניין זה נקבע בבג"צ 4957/08, שורת הדין ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח' (ניתן על ידי השופטים פורקציה, נאור ודנצינגר, ביום 17.10.2010):
"על קשייה העקריים של הקובלנה הפרטית נמנית העובדה כי היא אינה מותנית בקיומן של ערבויות הכרוכות בניהול הליך פלילי בידי המדינה, המבטיחות, בין היתר, כי קודם להאשמת אזרח בבצוע עבירה פלילית, תקוים חקירה מספקת, תאספנה ראיות מספיקות לצורך הגשת כתב האישום, והראיות תועמדנה לעיונו של הנאשם; יתר על כן, הליך הקובלנה עלול להיות מונע מרגשי נקם או הטרדה, ואף להביא להליך סרק, המשחית את זמנה של מערכת המשפט לריק... נוכח קשיים אלה, ראה החוק להבטיח את תקינות מוסד הקובלנה הפרטית בדרך של מתן הגנות שונות שנועדו להבטיח כי הוא לא ינוצל לרעה...
...
אין לאפשר הגשת קובלנה פלילית פרטית על אף שהפרקליטות הגיעה לכלל מסקנה שראוי לסגור את התיק.
השופטת ברק-ארז מסכימה עם פסיקתה של השופטת נאור ומנמקת כי:
"אכן גם אני סבורה כי במקרים מתאימים... ניתן להעלות טענה של הגנה מן הצדק. אחד המצבים שהוכרו בפסיקתו של בית משפט זה לקבלתה של טענת הגנה מן הצדק היה מצב של "רדיפה"..
אשר על כן, החלטתי להיענות לבקשת הנקבלים ולבטל את הקובלנה על הסף.
המזכירות תמציא את החלטתי לצדדים ותגנוז את התיק.
