מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

עתירה לבג"ץ לביטול כתב אישום

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2015 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לחילופין טוענת הנאשמת כי רק ענוי הדין שניגרם לה כתוצאה מהחקירה המגמתית, סגירת התיק ופתיחתו, העתירה לבג"ץ מחייבים לטעמה ביטול כתב האישום והטלת קנס מינהלי.
...
בשים לב לכל קביעותי דלעיל, ומאחר ונדחית טענת הנאשמת בדבר אכיפה בררנית, ונדחית בקשתה להורות למאשימה להגיש קנס מנהלי חלף כתב האישום, נותר כתב האישום בפני להכרעה.
אין בידי לקבל את טענות שני הצדדים בעניין זה. על המאשימה היה להשיב לטענות אי הרשעה במסגרת הסיכומים שכן הנאשמת הודתה בכל עובדות העבירה ובשל כך לכאורה משנדחית טענה להגנה מן הצדק, יש להרשיע את הנאשמת.
הגם שמדובר בעבירה ראשונה וכי הנאשמת הביעה חרטה וכי הסבירות שתבצע עבירה זו בשנית הינם קטנים, עדיין מדובר בעבירות שבוצעו במשך תקופה ארוכה, כי הנאשמת הפסיקה ביצוע העבירה והודתה בהם בפני הרשויות רק לאחר הכתבה בעיתון וכן כי מדובר בהעסקת עובדים זרים פסולה , הנאשמת העסיקה את העובדת תקופה ניכרת, ולסיכום מדבור בהעסקה שלא כדין פסולה שאין ליתן לה יד. לכן לסיכום - בשים לב למכלול העובדות בהן הודתה הנאשמת, יש להרשיע את הנאשמת בעבירות עפ"י סעיף 2(א)(1)(2) לחוק עובדים זרים, ו- 2(ב)(2) ו-2(ב)(3) לחוק עובדים זרים.

בהליך דנ"פ (דנ"פ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

לפי הבנתי, מספרן הקטן יחסית של העתירות לבג"ץ אשר מבקשות לבטל כתבי אישום והעמדה לדין פלילי נובע משני אלה: (1) נטל הגשת העתירה בהתאם לכללים והעלויות הכספיות הכרוכות בכך; וכן (2) המנגנון של סילוק-על-הסף, אשר מופעל על ידינו כדבר שבשיגרה ביחס לעתירות המוגשות בנגוד לכללים וביחס לעתירות שאינן מגלות עילה מבוררת להתערבותנו בהחלטת התביעה.
...
כפי שבית משפט זה דחה בעניין נוה את "דוקטרינת חופש המידע בפלילים" (רענן גלעדי "דוקטרינת חופש המידע בפלילים – בעקבות עע"מ 2668/15 מ"י נ' הלל וייס" הסניגור 230 עמ' 4 (5/2016), כך דינה של דוקטרינת הביקורת המינהלית בפלילים להידחות.
עם זאת, ועל אף שאני סבור כי הביקורת על שיקול דעת התביעה אינה זרה לדין הפלילי, שותף אני לדעתו של חברי, המשנה לנשיאה השופט נ' הנדל, כי השימוש בעילת הסבירות כעומדת על רגליה שלה, אין בה תועלת של ממש ונזקה עולה על תועלתה.
לסיכום.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

ביני לביני, הגיש המערער בעצמו עתירה לבג"ץ (בג"ץ 7836/14 לוי נ' פרקליטות מסוי וכלכלה (1.12.2014)), שבגדרו עתר לביטול כתב האישום.
...
אשר על כן, הערעור נדחה על כל חלקיו.
השופטת ד' ברק-ארז: אני מסכימה עם חברי השופט י' עמית כי דין הערעור להידחות.
מסקנה זו היא מחויבת המציאות, אף מבלי להידרש בפירוט לכלל הסוגיות שעליהן הרחיב חברי.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

טענות ב"כ הצדדים: טיעוני הצדדים בהקשר זה נפרסו בפני בית המשפט הן בכתב מספר פעמים והן בדיונים שנערכו בעל פה. תמצית טיעוני המבקשים מפנה את הזרקור לכך שבכוונתם לטעון למישורים שונים של ביטול כתב אישום מחמת ההגנה מן הצדק, אם בשל שהוי ואם בשל אכיפה בררנית, וכל עוד לא נימסר להם אישור השלמת החקירה והנימוקים, הרי שאין הם יכולים לבקר את החלטת הרשות המנהלית ולטעון בפני בית המשפט.
ברם, במקרים המתאימים ניתן תחת הכותרת של הגנה מן הצדק לעתור בפני בית משפט לסעדים שונים התוקפים את שיקול הדעת, שכן הסעדים אשר ההגנה מן הצדק מאפשרת להגנה הנם מגוונים (ע"פ 5975/14 אגבאריה נ' מ"י, המרת אישום מחמיר באישום מקל יותר; ת"פ (מחוזי ת"א) 12935-02-17 מ"י נ' שמעוני; ת"פ (מחוזי ירושלים) 28759-05-15 מ"י נ' מלכה, באותם מקרים בית המשפט הורה למדינה להמנע מהשלמות חקירה בהתאם לדוקטרינת ההגנה מן הצדק ולאור בקשת ההגנה).
בבש"פ 7955/13 פלוני נ' מ"י, נדונה הסוגיה בדבר זכות ההגנה לעיין בנימוקי אישור יועץ משפטי לממשלה בעיניין הגשת כתב אישום כנגד קטין לפי הוראות סע' 14 לחוק הנוער, באותו מקרה ניתן לראות כי המדינה הסכימה כי אישור יועץ משפטי הוא מעשה הדורש הנמקה ובמקרים המתאימים ההגנה תוכל גם לקבל מידע בדבר אותה הנמקה במסגרת בקשה לפי סע' 108 לחסד"פ: "עמדת הסנגוריה היא שמוטלת על המשיבה חובה להעביר את הנימוקים שביסוד האישור שניתן להגשת כתב אישום לפי סעיף 14 לחוק הנוער לידי העומד לדין, אם כי הסנגוריה מעדיפה להגיש את הבקשות לקבלת הנימוקים במתוה פרוצידוראלי של טענה מנהלית כללית בהתאם להלכה שנקבעה בבג"ץ 9131/05 ניר עם כהן ירקות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (6.2.2006).....הסנגוריה מוסיפה, כי חשיפת הנימוקים במסגרת הליך של תקיפת ההחלטה על ההעמדה לדין באמצעות טענת "הגנה מן הצדק" הקבועה בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי ורק לאחר שבית המשפט משתכנע כי העיון בהם דרוש לצורך דיון אפקטיבי בטענה האמורה, כפי שמציעה המשיבה, אינה פיתרון מספק.
...
כפי שציינתי לעיל, איני מוצא כל "אפקט מצנן" בתכנים אשר נמצאים במסמך אותו החלטתי להעביר לרשות המבקשים.
בסופו של דבר, אכן קיימת חשיבות כי בתוך הרשות המנהלית יוכלו הגורמים הרלבנטיים להתבטא בחופשיות, כך שלא יווצר אפקט מצנן על ידי חשיפת מסמכים.
לאור כל האמור לעיל, אני מורה על העברת הנימוקים ואישור השלמת החקירה לידי המשיבים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

לפניי בקשה לביטול כתב האישום המבוססת על טענת אכיפה בררנית בשל כך שהמאשימה לא סגרה את התיק בהסדר מותנה.
תשובת היחידה להסדר מותנה נעדרת כל היתייחסות לנסיבות שנטענו, ולעובדה שבשל הרף הנמוך של המעשה ובנסיבות העניין לא תעתור (על פי הנטען) למאסר בפועל, לאי התאמה בין עובדות כתב האישום לסעיף העבירה המיוחסת (לכל היותר גניבה ע"י מציאה), ולהסדרים המותנים אשר הוצגו במקרים דומים.
טיעון שכזה חורג באופן ניכר מעניינו של הנאשם שלפניי, ועל כן ראוי היה לבחון זאת על דרך תקיפה ישירה של ההנחיה במסגרת עתירה לבג"צ, ולא בתקיפה עקיפה במסגרת תיק פלילי פרטני.
...
אף בהתעלם מכך, באופן שאניח שבסופו של דבר עתירה למאסר בפועל אינה על הפרק, אינני סבור כי זהו המקרה החריג שבו על בית המשפט להתערב בשיקול דעתה של התביעה בהעדיפה הגשת כתב אישום על פני מסלול של הסדר מותנה.
נוכח כל האמור, הבקשה לביטול כתב האישום נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו