מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה לבג"ץ בעניין סחר בנשים

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המבקשים אינם צד ישיר, לא ביצעו את פעולות החקירה ולא עוסקים בקבלת החלטות על רישיון העסק, ומכאן שאין להם תרומה נוספת לתרומתם של הצדדים עצמם בעיניין זה. כך גם, כבר נקבע שאין די בכך שיש למבקש מידע עובדתי הקשור לטעמו להליך כדי לאפשר את צרופו, וכי" ככל שיש בידי המבקש מסמכים או נתונים עובדתיים שלשיטתו רלוואנטיים לעניין מושא העתירה, באפשרותו כמובן להעבירם לצדדים בהליך" (בג"ץ 631/17 עו"ד שחר בן מאיר נ' ראש הממשלה (15.02.2017)).
ייתכן, ואיני קובע מסמרות לעניין זה, כי אילו הבסיס להחלטת הסרוב היה שלפי גישת המדינה הפעילות השוטפת במועדון, כגון ריקודי "לאפ דאנס", היא עבירה פלילית, אזי היה מקום לשמוע את טענות המבקשים ((ר' והשוו ע"א 11152/04 פלוני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (4.4.2005), שם אושרה בקשת הצטרפות כידיד בית משפט לארגונים העוסקים במאבק בסחר בנשים, כיוון שנדונה סוגיה תקדימית של הכרה בראש נזק של "שירותי לווי", והצדדים לתיק היו ניזוק ומבטח – צדדים פרטיים שאינם יכולים בהכרח לבטא את כל האינטרסים הנוגעים לדבר).
...
המבקשים גם הגיבו לגופה של עתירה וטענו בתמצית כי ניתן לעותרים זמן חסד "לחזור בתשובה" ולהפסיק את הפעילות הבזויה, אולם הם לא עשו כך והם ממשיכים בסורם, ולפיכך אין להתערב בהחלטת המשטרה, שהיא הגורם המקצועי האמון על בטחון הציבור, ואין לאפשר פתרונות ביניים.
סוף דבר הבקשה לצירוף העירייה כמשיבה מתקבלת.
בקשת ההצטרפות כידיד בית המשפט נדחית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3586/20 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופט ד' מינץ העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל - רשות האוכלוסין וההגירה 2. מדינת ישראל - משטרת ישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד איגור שליונסקי בשם המשיבים: עו"ד ענת גולדשטיין ][]פסק-דין
בפעמיים הראשונות העותרת נתפסה והורחקה מישראל, ובפעם השלישית הועברה למקלט לקורבנות סחר בבני אדם לצורך מתן עדות בתיק סחר בנשים, וניתן לה רישיון עבודה בישראל שעמד בתוקף עד ליום 30.6.2007.
צוין כי לא קיים במולדובה תיק חקירה בעיניינה; כי מספר הדרכון שלה לא נמצא קשור לתיקי סחר בבני אדם במולדובה; כי לא נימצאו ראיות בדבר רצח אחיה; כי עדותה הייתה חסרה ואינה ברורה ולא ניתן להעריך ממנה על קיומה של מסוכנות כלפיה; וכי העותרת הדגישה כי היא מבקשת להשאר בישראל משום שטוב לה כאן וכי אין לה מה לעשות במולדובה.
...
לאחר עיון בעתירה ובנספחיה ובתגובת המשיבות, מצאנו כי דין העתירה להידחות על הסף.
באשר להחלטת משטרת ישראל מיום 19.5.2020, מקובלת עלי עמדת המשיבות כי לא מדובר בהחלטה מינהלית, כי אם בחוות דעת בלבד שנועדה לשימוש רשות האוכלוסין, וככזו אין מקום לתקוף אותה באופן נפרד מהחלטת רשות האוכלוסין.
אשר על כן, מאחר שלעותרת עומד סעד חלופי בדמות פניה לבית הדין לעררים, העתירה נדחית בזאת.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1765/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות כבוד המשנה לנשיאה ע' פוגלמן כבוד השופט י' עמית העותר: משרד תומר ורשה – עורכי דין נ ג ד המשיבים: 1. שרת הפנים 2. שר החוץ 3. היועצת המשפטית לממשלה 4. ממשלת ישראל 5. רשות האוכלוסין וההגירה 6. ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת המבקשים להצטרף כ"ידיד בית המשפט": 1. פורום קהלת 2. איתן – מדיניות הגירה לישראל 3. אישה לאישה – מרכז פמיניסטי חיפה 4. איתך – מעכי משפטניות למען צדק חברתי 5. רוח נשית – עצמאות כלכלית לנשים נפגעות אלימות 6. אחותי – למען נשים בישראל 7. המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות 8. כולן – לקידום השיח והעשייה הפמיניסטית בישראל 9. היא"ס בישראל 10. המוקד לפליטים ולמהגרים היתנגדות לצוו על תנאי תאריך הישיבה: כ"ט באייר התשפ"ב (30.5.2022) בשם העותר: עו"ד תומר ורשה; עו"ד אסף וייצן; עו"ד מיכאל כהן-עד בשם המשיבים 5-1: עו"ד נטע אורן; עו"ד עמרי אפשטיין בשם המשיבה 6: עו"ד אביטל סומפולינסקי; עו"ד ענת גולדשטיין בשם המבקש להצטרף כ"ידיד בית המשפט" 1: עו"ד מאיר בוחניק בשם המבקשת להצטרף כ"ידיד בית המשפט" 2: עו"ד ד"ר יונה שרקי בשם המבקשות להצטרף כ"ידידות בית המשפט" 10-3: עו"ד אירה רוזינה; עו"ד ענת בן דור; עו"ד מירב בן זאב; עו"ד נמרוד אביגאל ][]פסק-דין
לפי אמת המידה שנקבעה בפסיקה, כאשר בית המשפט מתבקש להכריע בעיניין כלשהוא על בסיס עובדות מסוימות, אך אלו עובדות בכוח, כלומר עובדות משוערות (היפותטיות), שאין כל בטחון כי יתרחשו, וייתכן שיתרחשו בצורה שונה, ניתן לקבוע כי מדובר בעתירה תיאורטית (בג"ץ 8145/19 ד"ר ברי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 8 (2.1.2020); בג"ץ 11437/05 קו לעובד נ' משרד הפנים, פ"ד סד(3) 122, 145-144 (2011) (להלן: עניין קו לעובד); בג"ץ 1181/03 אוניברסיטת בר אילן נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד סד(3) 204, 233-232 (2011); בג"ץ 6055/95 צמח נ' שר הבטחון, פ"ד נג(5) 241, 249 (1999); בג"ץ 240/98 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' השר לעינייני דתות, פ"ד נב(5) 167, 181 (1998); זמיר, בעמ' 1819).
...
סוף דבר הנה כי כן, יישום עקרונות תורת הפרשנות התכליתית במקרה שלפנינו, מוביל למסקנה כי צו הכניסה לישראל חל גם על אזרחי אוקראינה שמבקשים להיכנס לישראל לתקופה של שלושה חודשים, אף בנסיבות של המלחמה שמתחוללת באוקראינה.
כללי הפרשנות הנהוגים עמנו מובילים למסקנה כי פרשנותם המוצעת של המשיבים אינה יכולה לעמוד.
אך אף אם אניח כי בפנינו שתי פרשנויות אפשריות מבחינת לשון הצו – הפרשנות שעליה עמד העותר והפרשנות שעליה עמדו המשיבים – מקובלת עליי מסקנתו של חברי המשנה לנשיאה ומטעמיו, כי פרשנותו של העותר מגשימה באופן המיטבי את תכליותיו של צו הכניסה לישראל ומשכך יש להעדיפה (ראו והשוו: דנ"פ 1062/21 אוריך נ' מדינת ישראל, פסקה 36 לחוות דעתי (11.1.2022)).

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5908/20 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט י' אלרון העותר: המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות מיסודן של עמותת עצו"מ (עבודות צדקה ומשפט) וכבירי נבו קידר בלום ושות' (ע.ר.) נ ג ד המשיבים: 1. השר לבטחון פנים 2. המשרד לבטחון פנים עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד אורי קידר; עו"ד חן שופן; עו"ד איילת דיין בשם המשיבים: עו"ד סיגל אבנון; עו"ד תהילה רוט ][]פסק-דין
חתימה על צו ההסמכה, בהתאם למצוות המחוקק, אשר יבטיח את אכיפת החוק לאיסור מוחלט של צריכת זנות, הריהי בשורה חשובה; בייחוד לנוכח מטרתו המוצהרת של החוק שנועד להביא לצימצום תופעת הזנות והנזקים הכרוכים בה. בחוק ניתן ביטוי לשינוי תפיסה משמעותי ביחס לזנות, במיוחד לגבי צריכת זנות שלא היתה אסורה עד כה. הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח עבודת המטה הרצינית שנעשתה קודם לחקיקת החוק, ושילוב הכוחות הנידרש בין הרשויות השונות העוסקות במלאכה חשובה זו לשם השגת המטרה המיוחלת.
...

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

הערוץ יקפיד על קיום דיון פלוראליסטי, בו יינתן ביטוי למגוון השקפות בחברה ולבעלי תפיסות מנוגדות (בנושאים כמו גיוס בחורי ישיבות, מעמד האשה, תחבורה בשבת, מסחר בשבת וגם תפיסות מדיניות סותרות), תוך מתן כבוד לעמדות השונות ולנציגיהן.
כך גם בעניינינו, הסעדים להם עתרו התובעות בעתירה שהגישו לבג"צ בטענה להתנהלות מדירה מצד הנתבעת, הופנו כולם כלפי הרגולטור דאז של הנתבעת – המועצה ומשרד התיקשורת – כשסעדים אלה התבקשו על יסוד סמכויותיהם של גורמים מינהליים אלה לפעול מכח חוק התיקשורת ורישיון השידור של הנתבעת (ר' סעיפים 1-3 בעמוד 1 לנספח 2 לכתב ההגנה).
עוד נקבע באשר למתכונת ואפיון הערוץ כי על הנתבעת לתת "ביטוי למגוון דיעות, גישור וזרמים שונים בציבור, לאורך הקשת הדתית-חילונית: עדות, מסורות, גברים ונשים, וותיקי ועולים חדשים, תושבי הפריפריה והכרך, זרמים ותנועות...תוך הקפדה על דיון פלוראליסטי, בו יינתן ביטוי למגוון השקפות בחברה ולבעלי תפיסות מנוגדות" (ס' 1.3 ו-2.3 לנספח ג' לרישיון).
...
אשר ל"היקף הפרקטיקה המפלה", גם בעניין זה אני סבור שבנסיבות ענייננו גרמה הנתבעת לפגיעה בהיקף הגבוה ביותר משהיא נקטה בהדרה כמעט מוחלטת של שידור תכנים ומרואיינים המזוהים עם השקפת עולמן של התובעות, תוך שדחתה או התעלמה ממספר רב ביותר של פניות שהופנו אליה בחלוף התקופה הרלוונטית לתביעה.
סוף דבר אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעות, ביחד ולחוד, סך של 132,480 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.
משתביעת התובעות התקבלה במלואה אני מחייב את הנתבעת להוסיף ולשלם לתובעות סך של 6,624 ש"ח בגין הוצאותיהן וסך של 20,000 ש"ח בגין שכ"ט עורכי דינן.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו