מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה לאישור כניסת אזרחי פיליפינים לביקור קצר

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנסיבות העותרת, ילידת 1966, אזרחית הפיליפינים, נשואה ואם לשלושה ילדים, נכנסה לישראל באוקטובר 2002 כעובדת זרה.
בין היתר, תעוד בקשר להתרת הנישואים של העותרת מבעלה בפיליפינים.
עיון בפרטי הרעיונות מגלה סתירות כגון: ציון כתובת המגורים של העותרים, הבדלים בהקשר לביקור במסעדה של אחות העותר ברמת גן, פרטי תבשיל שהכינה או לא הכינה העותרת לעותר זמן קצר מאוד לפני הריאיון, ואף הבדל ביחס לסיבת השהות של העותרת בישראל (העותר הגדיר את העותרת כ"מטפלת בי, יש לי נכות").
...
אין תמה, אם כן, שכשהתברר לעורכי השימועים השונים שהעותרים הניחו לפניהם בראיונות תשובות סותרות בענייני דיומא, חשובים למדי לציון קשר הזוגיות, הוסקה מסקנה מתבקשת מאליה, שיש ספק רב מאוד בכנות הקשר הזוגי.
מן המקובץ עולה שאין יסוד להתערב בהחלטת יושב ראש ועדת ההשגה ולפיכך אני דוחה את העתירה.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

מבוא העותרת, אזרחית הפיליפינים, הגיעה לישראל ביום 24.9.2006 וקיבלה אשרת שהייה ועבודה כעובדת סיעודית למשך חמש שנים.
עוד ציינה יו"ר ועדת ההשגה כי אין מחלוקת על כך שהעותרת איננה עומדת בתנאי הסף שנקבעו בנוהל שמאפשר מתן מעמד למי שהיה בעיצומו של ההליך המדורג אך הפסיק אותו בשל אלימות בן הזוג, שכן למעשה העותרת לא החלה כלל בהליך המדורג, המדובר בתקופת נישואים קצרה מאוד ועל כן, גם אם ניתן להניח כי העותרת סבלה אלימות, אין מקום להעברת עניינה של העותרת לועדה הבין-משרדית וזאת נוכח הקוים המנחים על פי נוהל אלימות.
מכאן נפנתה יו"ר הועדה לידון בשאלה אם יש מקום להפנות את עניינה של העותרת לועדה הבין-משרדית מכוח סמכותה השיורית של ועדה זו. בהקשר זה נזכר בהחלטה כי העותרת אישרה בראיון שנערך עימה כי היא מבקשת להשאר בארץ כדי לעבוד ולהיתפרנס וכדי לקדם את התביעה המשפטית שהגישה כנגד בן זוגה.
העותרת נצטוותה לצאת את הארץ בתוך 45 יום תוך שהובהר כי ככל שהעותרת תבקש להכנס לצורך הליכים משפטיים יבחן זאת המשיב "בהתאם לנהליו ובעין יפה". הטענות דעתה של העותרת אינה נוחה מהחלטת ועדת ההשגה והיא מבקשת במסגרת העתירה לבטל אותה ולאפשר לה אשרת שהיה ועבודה על רקע של טעמים הומנטאריים ולחלופין לאפשר את העברת עניינה לדיון בפני הועדה הבין-משרדית.
ביקורת שיפוטית זו מצומצמת לכללי ההתערבות של המשפט המנהלי– וזאת בהנתן הסמכות המסורה למשיב להחליט ולועדת ההשגה לבקר את החלטתו.
...
שיקולים אלה אינם מצדיקים מתן מעמד ובוודאי שאין לראות את המשיב כמי שפעל בחריגה ממתחם הסבירות בכך שהגיע למסקנה אליה הגיע בהינתן אותם טעמים.
משכך, אין בחוות הדעת כדי להביא לשינוי המסקנה.
סיכום העתירה נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2004 בעליון נפסק כדקלמן:

לאור נישואיה לבן זוג ישראלי קיבלה העותרת אישור שהייה בישראל ונכנסה להליך המדורג בסופו היא עתידה לקבל תושבות ואזרחות ישראלית.
ג'ורג'יה מונטמיור (העותרת מס' 7) היא אזרחית הפיליפינים.
לאחר שהייה קצרה בחו"ל שבה העותרת (ביום 18.12.96) לישראל.
אולם מניעת זכויות על פי חוק השבות מאלה האחרונים אינה כרוכה באפליה, הואיל ומלכתחילה הם לא נימנו על אותה "קבוצת יעד" מוגדרת - יהדות התפוצות - שביקרה חפץ המחוקק, ומטעמים שעל היותם נכונים וראויים נדמה כי איש אינו חולק.
...
אף אני סבור, כי לאור תכלית החוק, אין כל מקום להבחין בין מי שהתגייר טרם שראה את הארץ מקרוב לבין מי שהתגייר רק לאחר שאליה בא. תכלית החוק מתיישבת גם היא עם הפרוש האחד והיחיד אותו סובלת, במקרה זה, לשון החוק.
החשש שמא יבואו, בכלל אלה, גרים המונעים אך ורק מן השאיפה לרכוש מעמד אזרחי במדינת ישראל, ולא מן הרצון הכן והאמיתי ליצור זיקה ליהדות ולעם ישראל, חשש זה נראה לי מוגזם.
מכל אלה מתחייבת המסקנה כי לביטוי "עליה" משמעות נורמטיבית וערכית עמוקה החורגת מעצם הפעולה הפיזית של הגעה לישראל והשתקעות בה; עמדו על כך גם חבריי השופטים חשין וריבלין.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 1999 בעליון נפסק כדקלמן:

" (ההדגשה במקור - מ' ח') בנוהג דומה מחזיק משרד הפנים לעת שהוא מטפל בבקשתו של זר, לא-יהודי, אשר ניכנס ארצה באשרת-תייר שתוקפה לזמן קצר ביותר, ובמהלך אותם ימים ספורים - ובעודו שוהה בארץ כדין - נישא הוא לבן-זוג אזרח ישראל.
אשר לפרשת נטליה מולודובה: העותרת באותה פרשה נכנסה לישראל על-פי אשרת-ביקור לתקופה בת חמישה-עשר יום, ומשנדרשה - עם תום התקופה - לצאת את הארץ, טענה לפני משרד הפנים כי בתקופת-הימים ששהתה בארץ נישאה לפלוני, אזרח ישראל, בנשואי פאראגוואי .
במקרה זה הוצא צו גירוש נגד העותר, זר לא-יהודי ששהה בישראל שלא-כחוק, ובקשתו היתה כי צו הגירוש יבוטל אך באשר רצונו להנשא לאישה אחת, אזרחית ישראל (ילידת הפיליפינים אשר נישאה לאיש מחוץ לישראל וקיבלה אזרחות ישראל), לאחר שיותרו נישואיה מבעלה.
...
ומכאן טענת העותרים: סעיף 4א(א) לחוק השבות מורה אותנו כי הזכויות של יהודי לפיו (והזכויות של עולה לפי חוק האזרחות) "מוקנות גם ... לבן זוג של יהודי", והמסקנה נדרשת כמו-מאליה: יהודי זכאי לעלות ארצה ולהיות לאזרח ישראל; בן זוג של יהודי זכאי באותן זכויות של יהודי; שמע מינה: בן-זוג של יהודי זכאי לעלות ארצה ולהיות לאזרח ישראל.
למותר לומר כי סמכותו של משרד הפנים עומדת לו לשקול שיקולים אחרים לבר-שיקולי כנות הנישואין, כגון שיקולים של עבר פלילי, סכנה לשלום הציבור ועוד כיוצא-באלה שיקולי-על. (6) אם לאחר בדיקה ממצה יגיע משרד הפנים לכלל מסקנה שהנישואין לא היו אלא נישואי-פיקצייה, ניתן לגרש את הזר מן הארץ בכפוף לזכותו לטעון בפני בית-משפט נגד הליך הגירוש.
אנו מחליטים לעשות מוחלטים את הצווים על-תנאי ככל שהמדובר הוא במדיניות שר הפנים בנושא הטיפול בבקשת זר השוהה בארץ שלא-בהיתר ונישא לישראלי וככל שהמדובר הוא במדיניות שר הפנים בנושא הענקת אזרחות לזר לא-יהודי הנישא לישראלי; והכל כמוסבר וכמפורט בחוות דעתנו לעיל.
המשיבים ישלמו לעותרים בכל אחת מן העתירות שכר-טירחת עורך-דין בסך של 10,000 ש"ח. השופטת ד' דורנר: אני מסכימה.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2012 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

על בסיס אמירה זו, שכאמור נאמרה לו בעל פה, כך לטענתו, רכש העותר למוזמן כרטיס טיסה לישראל וכן כרטיס טיסה חזרה לפיליפינים.
בית המשפט הבהיר בהחלטתו כי להבדיל מהליכים אזרחיים, אין בסדר הדין המינהלי אפשרות להגשת בקשה כזו, והורה על דחייתה על הסף.
יודגש לעניין זה, כי המוזמן אינו קטין אלא אדם בגיר, אמו, הגב' בלן, ביקרה בארץ מוצאה זמן קצר לפי הגעת המוזמן לארץ.
לא הייתה דחיפות להזמין את המוזמן לבקר את אמו קודם לקבלת החלטה המאשרת את כניסתו לישראל.
אציין כי ככל שהייתה אי-הבנה בנוגע להחלטות משרד הפנים בפניית העותר לאשר את כניסתו של המוזמן לישראל, ואי-ההבנה היא פועל יוצא של היתנהלות פקידה זו או אחרת במשרד הפנים, הרי שלעותר פתוחה הדרך להגיש תביעה שעניינה פיצוי על ההוצאות הכספיות שנגרמו לו עקב הזמנת המוזמן לישראל ומימון טיסתו.
...
כפי שיובהר, דינה של עתירה זו להידחות על הסף, הן מחמת פגמים באופן הגשתה, הן מחמת אי-מיצוי הליכים והן מטעמים שלגופו של עניין.
ככל שהדבר נוגע להליך המנהלי – הרי שמכל הטעמים שפורטו, אין מקום לערוך את הבירור העובדתי כעת ואין מקום להיעתר לעתירה.
אשר על כן, מכל הטעמים שפורטו, אני מורה על דחיית העתירה על הסף.
מאחר ופסק הדין ניתן בהעדר הצדדים, וכדי לאפשר לעותר למצות הליכים כפי שימצא לנכון, אני מורה כי הרחקתו של המוזמן מישראל תעוכב עד ליום 20.12.12 שעה 17:00.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו