מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה לאיחוד משפחות בין תושב האזור לאזרחית ישראלית

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בעיניין נאסר נקבע, כי מכוחו של צו זה, "גם באותם מקרים בהם הבקשה לאיחוד מישפחות בין אזרח ישראלי לבין בן זוגו תושב האיזור אושרה, לבן הזוג תושב האיזור לא יינתנו רישיון לישיבה בישראל או אזרחות. בכפוף לאישור משרד הפנים, שהייתו של בן הזוג שהוא תושב האיזור היא מכוח היתרי כניסה ושהייה המתחדשים על פי אישור משרד הפנים, והמונפקים על ידי מינהלת התאום והקישור באיזור". ועוד נקבע באותו מקרה, כדלקמן: "המשמעות של חקיקת החוקים, היא שבני זוג של אזרחי ישראל ותושביה, השוהים בישראל כדין, מכוח היתר שניתן להם, חיים בישראל ברציפות ובמשך תקופות ארוכות, כאשר מרכז חייהם הוא ישראל, אינם בגדר "תושב ישראל" על פי חוק הביטוח הלאומי וגם על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
] "ביום 11.4.2016 הודיעו משיבי המדינה כי שר הפנים החליט לפעול להארכת חוק הוראת השעה בשנה נוספת, עד לחודש יוני 2017. בה בעת, נימסר כי השר החליט לשנות ממדיניותו, וכי בכוונתו לאשר את שידרוג מעמדם של תושבי איזור המחזיקים בהיתרי שהייה בישראל שבקשתם להכנס להליך איחוד מישפחות אושרה עד לסוף שנת 2003, במובן זה שיינתן להם ולילדיהם שנולדו לאחר יום 1.1.1998 רישיון לישיבת אירעי בישראל מסוג א/5. זאת, בכפוף לתנאים הדרושים לבחינת בקשות מסוג זה והם הוכחת מרכז חיים בישראל, הוכחת כנות קשר הנישואין והמשך קיומו והעדר מניעה ביטחונית ופלילית. עוד נימסר כי השידרוג האמור ייעשה מכוח סעיף 3א1 לחוק האזרחות (הוראת שעה) המתיר מתן רישיון לישיבת אירעי מטעמים הומנטריים (להלן: החלטת השר).". ביחס לכך, אנו מקבלים את טענותיו של הנתבע כי אותו הליך ואשר דן בגורמים ספציפיים, אינו רלוואנטי בכלל לנתבע, שלא היה אחד מהמשיבים באותה עתירה, ולכן פסק הדין אינו מתייחס אליו.
...
בסיכומו של דבר קבעה הועדה, כזכור, כי המדובר בטענות שאינן מתחום הרפואה, וכי היא אינה יכולה לדון בערר.
מנגד, וביחס לאותה המחלוקת, איננו מקבלים את טענותיהם של העדים מטעם התובע, שאינם יכולים להעיד על מצבו הרפואי לפני הניתוח שאותו הוא עבר בחודש 11/2016.
סוף דבר לסיכום – לאור כלל האמור לעיל אנו קובעים כי דין התביעה להידחות, שכן לא הוכח כי התובע היה תושב ישראל במועד היווצרות הליקוי שבגינו הוגשה התביעה לנכות כללית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

העתירה שבכותרת הוגשה על-ידי חמישה זוגות שהמשותף להם הוא שאחד מבני הזוג הוא תושב איזור, ואילו בן הזוג השני הוא אזרח ישראלי.
לפי הנטען בכתב העתירה, מפרסומים בתקשורת ניתן היה ללמוד כי שרת הפנים הנחתה את רשות האוכלוסין לא לאפשר טפול בבקשות איחוד מישפחות בין תושבי ישראל ובין תושבי האיזור חרף פקיעת חוק הוראת השעה, וזאת עד לגיבוש נוהל כאשר בנתיים הבקשות תטופלנה בהתאם למצב המשפטי ששרר טרם פקיעת החוק.
...
אשר לטענת ב"כ העותרים לפיה העתירה הראשונה בזמן מצויה בשלב דיוני מקדמי - אני סבורה כי אין בטענה זו כדי לשנות, שכן מסקנתי אינה מבוססת על השלב הדיוני בו נמצאת העתירה הראשונה בזמן, אלא היא נשענת על הרציונלים של פסק דין כספי: מניעת עקיפה של ההלכה הפסוקה שעניינה צורך בהגשת בקשת הצטרפות לעתירה ציבורית קיימת; וכן חסכון במשאבים שיפוטיים ומניעת סרבול שייגרם כתוצאה משמיעת צדדים בעלי טיעונים דומים ואף זהים באותה סוגיה עקרונית-ציבורית.
באופן כללי בלבד ובלא קביעת מסמרות, אסתפק בכך שאציין כי אין הכרח שהמסקנה אליה הגעתי לגבי העתירה הנוכחית, הרביעית בזמן, תחול גם לגבי העתירות השנייה והשלישית, שכן העניין מצריך בחינה מהותית ביחס לכל עתירה לגופה.
אשר על כן, ונוכח הטעמים שפורטו, אני מורה על מחיקת העתירה שבכותרת.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

עובדות מסגרת שאינן במחלוקת העותרת, תושבת האיזור שנישאה בשעתה לאזרח ישראלי, עבד אל ראזק נסראללה.
בעוד, לטענת העותרת, יש להעניק משקל ניכר למצב הדברים בו הייתה היא נימצאת, לטענתה, אילמלא גירושיה, פטירת בעלה לשעבר, וחשוב מכך שבעתיים, על-פי הנטען, העובדה שהוטעתה על-ידי משרד הפנים – ויודגש: טענה שאהיה מחויב לראותה כטענה שלא הוכחה; מבקש המשיב לחתור לנקודת איזון שתעניק את המשקל ההולם לכך שעל הפרק תושבת האיזור, לכך שכל הקשור באיחוד מישפחות כבר אינו רלוואנטי, לשהייתה הממושכת בישראל שלא כחוק, ולכך שבנה בגיר.
...
קשה להלום מסקנה, לפיה נפלה בנסיבות אלה בהחלטת המשיב כזו טעות, שנדרש להתערב בה: רחוק מכך.
סוף דבר, העתירה – נדחית.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

כמו כן, נקבע כי "רשאי מפקד האיזור לתת היתר לשהייה זמנית בישראל לתושב איזור שהגיש בקשה להיתאזרחות לפי חוק האזרחות או בקשה לרישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, לפני יום א' בסיון התשס"ב (12 במאי 2002) ואשר ביום תחילתו של חוק זה טרם ניתנה החלטה בעיניינו, ובילבד שלא תוענק לתושב כאמור, לפי הוראות פסקה זו, אזרחות לפי חוק האזרחות ולא יינתן לו רישיון לישיבת אירעי או לישיבת קבע, לפי חוק הכניסה לישראל" (סעיף 4(2)).
ביום 10.12.2002 הגישו המערערים עתירה לבג"ץ (בג"ץ 10482/02) שבה התבקש בית המשפט להורות בין השאר, כי על המדינה להשיב לבקשתם לאיחוד מישפחות.
בהודעת המדינה מיום 9.7.2006 נאמר כי "בהתאם לתיקון מיום 1.8.2005 בהוראת השעה, נוסף הסייג שנקבע בסעיף 3(1) המאפשר לשר הפנים לאשר בקשה של תושב האיזור למתן היתר שהייה בישראל בידי מפקד האיזור לגבי תושבת שגילה מעל 25 שנה, ולשם מניעת הפרדתה מבן זוגה השוהה בישראל". לפיכך הודיעה המדינה כי מאחר שנראה כי הוראה זו חלה על המערערת, עניינם של המערערים יתברר לאחר שתוגש בקשתם החדשה למתן מעמד מתוקף הליך איחוד מישפחות.
מאז אומצו קביעות אלו במספר פסקי דין ובין השאר נאמרו הדברים הבאים בעיניין דג'אני (כבוד השופט ע' פוגלמן, פסקה 10): "פסק הדין בעיניין דופש היתמקד בהתנהלות הרשות בתקופה שבין מועד אישור הבקשה לאיחוד המשפחות לבין המועד הקובע. עם זאת, כפי שגם צוין לאחרונה בעיניין טוויל, במסגרת הבחינה אין לשלול טענות המתייחסות גם להתנהלות הרשות בתקופה שקדמה לאישור הבקשה לאיחוד מישפחות (ברוח פסק הדין בעיניין חתו) (ראו עניין טוויל, בפיסקה 15). כלומר, היתנהלות לקויה של הרשות בתקופה מוקדמת זו, עשויה להשליך על שאלת הזכאות לשידרוג במועד הקובע במתוה דופש (...). קביעה זו מצאה לה עגון גם בפסיקת בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים שדן רבות בסוגיה, ונתן משקל גם לעיכובים שנפלו בשלב בחינת הבקשה לאיחוד מישפחות (עת"מ (מנהליים י-ם) 8228/08 חרבאווי נ' שר הפנים (1.3.2009) [כב' השופטת י' צור]; עת"מ (מנהליים י-ם) 7887-07-10 תופאחה נ' שר הפנים (18.11.2010) [כב' השופטת נ' בן אור]; עת"מ (מנהליים י-ם) 735/06 שהאבי נ' שר הפנים (26.5.2011) [כב' השופט מ' סובל]; עת"מ (מנהליים י-ם) 31153-03-12 אבו אלהוא נ' משרד הפנים (25.6.2012) [כב' השופט י' מרזל])". עם זאת, ספק בעיניי אם בעניינינו מדובר בנסיבות שבהן הייתה תקלה בטיפול בבקשתם של המערערים.
...
ערעור על פסק-דינו של בית הדין לעררים בירושלים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (כבוד הדיין אילן חלבגה) בתיק ערר (ירושלים) 2808/19 מיום 12.8.2021, שלפיו נדחה הערר שהגישו המערערים על החלטת המשיב מיום 31.12.2017.
אין בידי לקבל טענת העוררים לפגיעה בזכות לחיי משפחה שכן כטענת המשיבה לעוררת מונפק היתר מסוג היתר מת"ק מפעם לפעם ובאופן רציף המאפשר המשך שהייתה בתחומי מדינת ישראל ובחיק משפחתה.
הוסבר כי בקשות שהוגשו לאחר החלטת הממשלה ולאחר חקיקת הוראת השעה, לא נקלטו בפועל ואף היו צפויות להידחות, אך באופן תיאורטי ניתן היה להגישן.
22 בהתאם לאמור, הערעור מתקבל במובן זה שהמערערים יפנו את בקשתם להסדרת מעמדה של המערערת אל הוועדה המקצועית (בהתאם לסעיף 7 בחוק הוראת השעה משנת 2022, המחליף את סעיף 3א1 בחוק הוראת השעה שבוטל).

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

העותרת מבקשת להצהיר כי בקשתה עונה על התנאים שנקבעו בסעיף 7 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 (להלן: חוק הוראת השעה) שהחליף את סעיף 3א1 לחוק הוראת השעה הקודם, ועל-כן היה על הועדה המקצועית להמליץ לאשר את הבקשה ועל שר הפנים לקבלה.
מכל מקום עמדתה היא שאין להפלות בין בני זוג של ישראלים לפי מוצאם כפי שנעשה בהבחנה בין תושבי האיזור לבין אזרחי מדינות זרות.
על פני הדברים מתן המעמד מכוח סעיף 7 לחוק האזרחות מיועד למי "שבן משפחתו שוהה כדין בישראל". לפיכך, לאחר שהמנוח שוב אינו 'מזמין' בשל פטירתו עולה השאלה האם ניתן לתת רישיון או היתר שהייה מטעמים הומנטריים מיוחדים מכוח הוראה זו. עם זאת, מאחר והמשיבים בחנו את הבקשה לגופה ודנו בה אתייחס לנימוקים שניתנו.
לא מצאתי ממש בטענת האפליה מול מי שההליך המדורג בעיניינו מופסק לאחר נישואים לבן זוג ישראלי לבין מי שבקשת איחוד המשפחות שלו נדחית לאחר שנותר ללא מזמין.
...
דיון והכרעה לאחר בחינת טענות הצדדים לא ראיתי כי הונחו טעמים המצדיקים התערבות בשיקול דעתו הרחב של שר הפנים, ומשכך דין העתירה להידחות.
לא מצאתי ממש בטענת האפליה מול מי שההליך המדורג בעניינו מופסק לאחר נישואים לבן זוג ישראלי לבין מי שבקשת איחוד המשפחות שלו נדחית לאחר שנותר ללא מזמין.
סיכום על יסוד האמור אני דוחה את העתירה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו