מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה לאיחוד משפחות בין אזרח ישראלי לתושבת האזור

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בעיניין נאסר נקבע, כי מכוחו של צו זה, "גם באותם מקרים בהם הבקשה לאיחוד מישפחות בין אזרח ישראלי לבין בן זוגו תושב האיזור אושרה, לבן הזוג תושב האיזור לא יינתנו רישיון לישיבה בישראל או אזרחות. בכפוף לאישור משרד הפנים, שהייתו של בן הזוג שהוא תושב האיזור היא מכוח היתרי כניסה ושהייה המתחדשים על פי אישור משרד הפנים, והמונפקים על ידי מינהלת התאום והקישור באיזור". ועוד נקבע באותו מקרה, כדלקמן: "המשמעות של חקיקת החוקים, היא שבני זוג של אזרחי ישראל ותושביה, השוהים בישראל כדין, מכוח היתר שניתן להם, חיים בישראל ברציפות ובמשך תקופות ארוכות, כאשר מרכז חייהם הוא ישראל, אינם בגדר "תושב ישראל" על פי חוק הביטוח הלאומי וגם על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
] "ביום 11.4.2016 הודיעו משיבי המדינה כי שר הפנים החליט לפעול להארכת חוק הוראת השעה בשנה נוספת, עד לחודש יוני 2017. בה בעת, נימסר כי השר החליט לשנות ממדיניותו, וכי בכוונתו לאשר את שידרוג מעמדם של תושבי איזור המחזיקים בהיתרי שהייה בישראל שבקשתם להכנס להליך איחוד מישפחות אושרה עד לסוף שנת 2003, במובן זה שיינתן להם ולילדיהם שנולדו לאחר יום 1.1.1998 רישיון לישיבת אירעי בישראל מסוג א/5. זאת, בכפוף לתנאים הדרושים לבחינת בקשות מסוג זה והם הוכחת מרכז חיים בישראל, הוכחת כנות קשר הנישואין והמשך קיומו והעדר מניעה ביטחונית ופלילית. עוד נימסר כי השידרוג האמור ייעשה מכוח סעיף 3א1 לחוק האזרחות (הוראת שעה) המתיר מתן רישיון לישיבת אירעי מטעמים הומנטריים (להלן: החלטת השר).". ביחס לכך, אנו מקבלים את טענותיו של הנתבע כי אותו הליך ואשר דן בגורמים ספציפיים, אינו רלוואנטי בכלל לנתבע, שלא היה אחד מהמשיבים באותה עתירה, ולכן פסק הדין אינו מתייחס אליו.
...
בסיכומו של דבר קבעה הועדה, כזכור, כי המדובר בטענות שאינן מתחום הרפואה, וכי היא אינה יכולה לדון בערר.
מנגד, וביחס לאותה המחלוקת, איננו מקבלים את טענותיהם של העדים מטעם התובע, שאינם יכולים להעיד על מצבו הרפואי לפני הניתוח שאותו הוא עבר בחודש 11/2016.
סוף דבר לסיכום – לאור כלל האמור לעיל אנו קובעים כי דין התביעה להידחות, שכן לא הוכח כי התובע היה תושב ישראל במועד היווצרות הליקוי שבגינו הוגשה התביעה לנכות כללית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

החוק אף מטיל מיגבלות על איחוד מישפחות בין בן זוג בעל אזרחות או תושבות ישראלית לבין בן זוגו תושב האיזור או מדינת האויב.
אמנם, בדיון הראשון שקיימנו בעתירה העלינו את האפשרות להחריג בקשות שהיו תלויות ועומדות ערב כניסתה לתוקף של החלטת הממשלה (השוו: הוראת המעבר בסעיף 4(2) לחוק האזרחות, המאפשרת מתן היתרי שהיה למי שהגיש בקשה לפני מועד כניסתה לתוקף של החלטת הממשלה מיום 12.5.2002, אשר "הקפיאה" את האפשרות לתת היתרי שהייה לתושבי האיזור).
...
כפי שציין הנשיא א' ברק בעניין עדאלה (שהיה במיעוט שם לעניין התוצאה) "כמובן, אם הלכה למעשה, אין אפשרות ממשית לקבל מידע רלבנטי מבדיקה אינדיווידואלית של בן זוג זר בשל המצב הביטחוני, אין מנוס מדחיית ההחלטה בעניינו עד שהבדיקה האינדיווידואלית תתאפשר... במקום שבו מתנהלת לחימה אין מתנהלת בדיקה; במקום שבו אין אפשרות, בשל התנאים הביטחוניים לקיים בדיקה, יש לדחותה עד לאחר שהתנאים ישתנו" (בעמוד 362; ראו גם: פסק דינה של השופט ע' ארבל בעניין עדאלה).
מקובלת עלינו עמדת המדינה שלפיה יש לפרש את הסיפא לסעיף 3ד באופן העולה בקנה אחד עם הגדרת "תושב אזור" בחוק.
אשר על כן, העתירה נדחית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

בקשה זו נדחתה על הסף לאור תחולתו בעיניינם של סעיף 2 להוראת השעה, אשר ככלל אוסר על מתן אזרחות, רישיון ישיבה או היתר שהייה בישראל לתושבי איזור יהודה, שומרון וחבל עזה, לרבות מטעמים של איחוד מישפחות.
לטענת העותר בשל תיוגו כמשתף פעולה עם ישראל אף אולץ להתגרש מאישתו הראשונה, תושבת עזה, בלחץ משפחתה, ומסיבה זו גם נותק הקשר בינו לבין שני ילדיהם המשותפים.
...
כאמור, במסגרת התייחסות זו נאמר כי "אין מידע אודות חשדות כלפי המבקש כפי טענתו וממילא גם לא למאוימות או לסכנה לחייו או לשלומו בשטחי עזה". עיון בחומר החסוי מעלה שמסקנה זו התקבלה על בסיס תשתית עובדתית רחבה ומספקת.
בענייננו, מקובלת עלי עמדת המשיבים כי האזכור של נקודת המוצא להחלטת שר הפנים שלפיה איחוד משפחות כשלעצמו אינו מהווה טעם הומניטארי מיוחד אינה מצביעה על כך שעניינם הפרטני של העותרים לא נשקל על ידי הוועדה ההומניטארית.
סוף דבר – דין העתירה להידחות.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

העתירה שבכותרת הוגשה על-ידי חמישה זוגות שהמשותף להם הוא שאחד מבני הזוג הוא תושב איזור, ואילו בן הזוג השני הוא אזרח ישראלי.
לפי הנטען בכתב העתירה, מפרסומים בתקשורת ניתן היה ללמוד כי שרת הפנים הנחתה את רשות האוכלוסין לא לאפשר טפול בבקשות איחוד מישפחות בין תושבי ישראל ובין תושבי האיזור חרף פקיעת חוק הוראת השעה, וזאת עד לגיבוש נוהל כאשר בנתיים הבקשות תטופלנה בהתאם למצב המשפטי ששרר טרם פקיעת החוק.
...
אשר לטענת ב"כ העותרים לפיה העתירה הראשונה בזמן מצויה בשלב דיוני מקדמי - אני סבורה כי אין בטענה זו כדי לשנות, שכן מסקנתי אינה מבוססת על השלב הדיוני בו נמצאת העתירה הראשונה בזמן, אלא היא נשענת על הרציונלים של פסק דין כספי: מניעת עקיפה של ההלכה הפסוקה שעניינה צורך בהגשת בקשת הצטרפות לעתירה ציבורית קיימת; וכן חסכון במשאבים שיפוטיים ומניעת סרבול שייגרם כתוצאה משמיעת צדדים בעלי טיעונים דומים ואף זהים באותה סוגיה עקרונית-ציבורית.
באופן כללי בלבד ובלא קביעת מסמרות, אסתפק בכך שאציין כי אין הכרח שהמסקנה אליה הגעתי לגבי העתירה הנוכחית, הרביעית בזמן, תחול גם לגבי העתירות השנייה והשלישית, שכן העניין מצריך בחינה מהותית ביחס לכל עתירה לגופה.
אשר על כן, ונוכח הטעמים שפורטו, אני מורה על מחיקת העתירה שבכותרת.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

נטען כי מדובר בסוגיה בעלת השלכות רוחב, אשר ראוי לה כי תתברר בבית משפט זה. עוד טוענים העותרים כי הסעיף הנ"ל אינו עולה בקנה אחד עם החלטת ממשלה מס' 3573 מיום 4.8.2011, הקובעת כי הוריו של חייל שהשלים את שירות הסדיר רשאים: "להשאר בארץ כתושבים אירעיים וזאת עד למלאת ארבע שנים לשהותם בארץ. אז יהיו ההורים זכאים לקבל מעמד של תושב קבע, אם יגישו בקשה כזו. במלאת 5 שנים לשהותם של ההורים בארץ יהיו ההורים זכאים להיתאזרח, אם ביקשו זאת...". אשר לסעד החלופי המבוקש בעתירתם, העותרים טוענים כי יש להורות למשיב לעשות שימוש בסמכותו מכוח סעיפים 6(ה) ו-9(4) לחוק האזרחות ומכוח סעיף 9 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשפ"ב- 2022 (להלן: חוק האזרחות והכניסה לישראל).
ביום 7.9.2022 ניתנה החלטת ראש אגף אשרות, אשר דחתה את בקשתו של וחיד, תוך שצוינו בה דברים אלו: "ראשית, אבקש להביא לידיעתך כי הסדרת מעמד לתושבי אזור בישראל מתאפשרת על פי הקבוע בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשפ"ב-2002 (להלן החוק) ובהתאם להגבלות וההקלות המפורטות בו בלבד. כך למשל ובין היתר בסעיף 3 לחוק מוטלת הגבלה כללית לגבי מתן מעמד/שידרוג מעמד לתושבי איזור ובהמשך החוק ישנו פירוט ההקלות הניתנות לתושבי האזיור במסגרת איחוד מישפחות בהתאם לגיל מסוים, רישום ילדים, הומניטארי וכולי. שדרוג מעמד בישראל בדרך של הסדרת מעמד מכוח נוהל הורה לחייל אינו חלק מההקלות המנויות בחוק ונוהל 5.2.0036 אינו מוחל על תושבי איזור.
...
דיון והכרעה לאחר קריאת העתירה, בקשת המחיקה על הסף והתשובה לה, באתי לכלל מסקנה כי דין העתירה שלפנינו להימחק על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי.
המסקנה כי הסמכות העניינית לדון בעתירה דנן נתונה לבית המשפט לעניינים מינהליים, אינה משתנה גם נוכח טענת העותרים כי סעיף ב.13.
ככל שברצונם וביכולתם לעשות כן, נתונה להם הזכות להגיש ערר לבית הדין לעררים על החלטת ראש אגף אשרות מיום 7.9.2022, בנוגע לעניינם הקונקרטי, וזאת בתוך 30 ימים ממועד פרסום פסק דין זה. סיכומם של דברים: דין העתירה להימחק בשל קיומו של סעד חלופי בדמות הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים, וכן הזכות להגיש ערר על החלטת ראש אגף אשרות מיום 7.9.2022, כאמור לעיל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו