מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה כנגד משרד הפנים בעניין מעמד תושבות

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים בפני כב' השופט ארנון דראל 08 אפריל 2017 עת"מ 30321-12-16 אביב נ' משרד הפנים - רשות האוכלוסין וההגירה בעיניין: עומר אביב ע"י עו"ד תומר ורשה העותר משרד הפנים - רשות האוכלוסין וההגירה ע"י עו"ד נוגה קידר, פרקליטות מחוז ירושלים-אזרחי המשיבה פסק דין
בהתייחס לעותר הרי שיש לשקול, בין היתר, את השיקולים הבאים: היותו של העותר תושב ישראל משך שנים ארוכות טרם האזרחות, לרבות בפרק הזמן שבו שהה בישראל בעת שבקשות האזרחות שלו תלויות ועומדות; וכן מעמדו של העותר כתושב ישראל מיום לידתו.
...
בשולי הדברים אציין כי לא מצאתי ממש בטענת השיהוי ומקובלת עלי תשובת בא כוח העותר לטענה זו. מכל מקום, גם אם נפל שיהוי במובן הטכני, הוא אינו קיים במובן המהותי וכי מתקיימות הנסיבות המצדיקות לדון בעתירה למרות קיומו של שיהוי.
סיכום על יסוד כל האמור: אני מקבל את העתירה בחלקה, מבטל את החלטות המשיבה מיום 23.11.2015 ו- 13.7.2016 ומורה למשיבה לדון מחדש בבקשתו של העותר לקבלת דרכון לתקופה של עשר שנים.
המשיבה תשלם לעותר שכר טרחת עורך דין בסכום של 7,500 ₪ וכן את אגרת בית המשפט, וזאת בהתחשב בכך שהעתירה התקבלה בחלקה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 25.7.18 ערך התובע באמצעות ב"כ פניה נוספת לראש דסק צפון במטה משרד הפנים, ובו הועלו טענות כנגד אי קבלת החלטה בעיניין מעמדו של התובע.
באותו הליך נקבע באשר לסמכותו של בית הדין לידון בטענות הנוגעות לנכונות אישור משרד הפנים בכל האמור במועד הסדרת התושבות כך: "אישור משרד הפנים לגבי מעמדו של אדם בישראל הנו בר-תוקף ומחייב את רשויות השילטון בישראל. עם זאת, אישור של משרד הפנים אינו סוף פסוק וניתן לטעון לגביו כי הוא שגוי או כי העובדות המונחות ביסודו שונות. טענות בדבר תוקפו של אישור משרד הפנים ניתן להעלות במסגרת של תקיפה ישירה, המכוונת אל משרד הפנים. זו דרך המלך, והסמכות לכך אינה נתונה בידי בית הדין לעבודה.
לענייננו יפים הדברים שצוינו ברע"א 2063/16 יהודה גליק נ' משטרת ישראל (19.1.17), להלן – עניין גליק) שם נקבע כי העותר עורר את שאלת חוקיות ההחלטה המינהלית "לא באופן עקיף, אלא באופן עוקף...". תקיפת ההחלטה בעיניין מעמדו של התובע בישראל באמצעות תביעה לתשלום גמלאות מכח חוק הביטוח הלאומי לא תהווה פיתרון ראוי ואינה יכולה להוות תחליף לתקיפה ישירה של ההחלטה בעיניין המעמד – החלטה שעניין הזכאות לגימלאות מכוחו אותו מעמד היא שאלה משנית לה. בנסיבות המקרה כאן יש לקבוע כי התובע לא מיצה את ההליך המנהלי בעיניין הסדרת מעמדו במועד שבו פנה לקבלת סעד מבית הדין בהליך כאן, וגם כעת.
...
גם בשיקולים הנוגעים לתום לב יש כדי לתמוך במסקנה בדבר היעדר סמכות עניינית.
בנסיבות המקרה כאן לא ניתן כל הסבר, ולו בדוחק, מדוע התובע לא הביא את כל המידע הרלוונטי בנוגע להליכי הסדרת מעמדו בישראל כבר בבקשה למתן צו זמני, ומדוע לא ראה לנכון ליתן התייחסות עניינית לאמור בהחלטת רשות האוכלוסין וההגירה מיום 24.10.18 במסגרת תגובתו לבקשה זו. לפיכך, לא שוכנענו כי יש טעם ראוי לברר את שאלת מעמדו של התובע כאזרח, היא השאלה העיקרית, במסגרת בירור השאלה המשנית לה – היא שאלת הזכאות לגמלאות נושא הליך זה. שקלנו האם יש מקום לעכב את בירור ההליך כאן עד שיובהר עניין מעמדו של התובע.
על יסוד האמור והמפורט לעיל, אנו מורים על מחיקת התביעה.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2006 בעליון נפסק כדקלמן:

לטענת העותר "דין הבת כדין האם": כיוון שניתן לאם מעמד של תושב אירעי במסגרת ההליך המדורג לאזרחות, יש להתיר גם לבת להכנס לישראל ולהתחיל בהליך המדורג להיתאזרחות; וכיוון שסוף ההליך הוא, לטענתו, במתן אזרחות לאם ולבת הרי שהעתירה היא בסמכות בית משפט זה. לטענת המשיב דין העתירה להדחות על הסף בהתקיים סעד חלופי בבית המשפט לענינים מנהליים.
מטעם זה נדחתה על הסף עתירה שהוגשה, בהקשר דומה, נגד החלטת משרד הפנים בעיניין כניסה לישראל של קטינה שנותרה בחו"ל, שלא התלוותה לאמה שהיתה זכאית לאזרחות מכוח חוק השבות (בג"ץ 8876/05 וזניק נ' משרד הפנים (מיום 25.12.2005)).
...
]השופטת מ' נאור: העובדות דין עתירה זו להידחות על הסף בשל קיומו של סעד חלופי בבית המשפט לענינים מינהליים.
לטענת העותר "דין הבת כדין האם": כיוון שניתן לאם מעמד של תושב ארעי במסגרת ההליך המדורג לאזרחות, יש להתיר גם לבת להיכנס לישראל ולהתחיל בהליך המדורג להתאזרחות; וכיוון שסוף ההליך הוא, לטענתו, במתן אזרחות לאם ולבת הרי שהעתירה היא בסמכות בית משפט זה. לטענת המשיב דין העתירה להידחות על הסף בהתקיים סעד חלופי בבית המשפט לענינים מינהליים.
על כן, דין העתירה להידחות על הסף כאמור בהתקיים סעד חלופי, בהתאם לסעיף 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000.
לסיכום: לעניין קטין שנותר בחו"ל, המבקש להתלוות להורה הנמצא כבר בישראל בהליך המדורג מכוח חוק האזרחות, דעתי היא כי בשלב המקדמי יש להסדיר תחילה את הכניסה לישראל.
העתירה נדחית אפוא על הסף.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 28562-02-22 רוז קובטי (רבאן) נ' משרד הפנים 18.9.2022 לפני כבוד השופטת תמר בר-אשר העותרת רוז קובטי (רבאן) המשיב משרד הפנים בא-כוח העותרת: עו"ד בדר אלדין אגבריה באות-כוח המשיב: עו"ד קמילה מיכמן, עו"ד מיטל אביעד בן-עמי (פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)) פסק דין
ביום 27.11.2013 שלחה העותרת מכתב באמצעות בא-כוחה דאז שעניינו "הענקת מעמד תושבות קבע או החזרת אזרחותה הישראלית" של העותרת.
כאמור בעיניין זה, "לנושא המועדים נודעת חשיבות ממעלה ראשונה לעניין הגשתן של עתירות מינהליות. ימינו אלה אינם עוד כימים שבעבר... משהותקנו תקנות סידרי הדין; ומשנקבע מועד ספציפי ומיוחד להגשתה של עתירה לבית-משפט; זו הדרך בה שומה עלינו ללכת ואלה מועדים הוטל עלינו לכבדם" (עע"מ 1981/02 קיסר - הנדסה ופתוח בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הביטחון (24.3.2002)‏‏, כבוד השופט מ' חשין).
...
טענת השיהוי בהגשת העתירה לנוכח המסקנה האמורה, דומה כי אין עוד צורך להידרש אל שאלת השיהוי.
שלישית, בנסיבות העניין חלים כל שלושת יסודותיו של השיהוי: הסובייקטיבי, האובייקטיבי ומאחר שדחיית העתירה לא תפגע בשלטון החוק, אף היסוד השלישי אינו מתקיים ולכן אין לאפשר את הגשתה חרף השיהוי (לעניין יסודותיו של השיהוי ראו בין השאר את עע"מ 7142/01 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חיפה נ' החברה להגנת הטבע, פ"ד נו(3) 673 (2002)‏‏, כבוד השופטת (כתוארה אז) ד' ביניש, פסקה 4).
סיכום ותוצאה תוצאת הדברים היא אפוא, כי העתירה נדחית, הן על הסף, מחמת השיהוי הרב בהגשתה, הן לגופה.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים בפני כב' השופט א' דראל, סגן נשיא 21 דצמבר 2023 עת"מ 78595-05-23 חלאק ואח' נ' משרד הפנים בעיניין: 1. מחמוד חלאק 2. מוריה פשצ'נקו ע"י עו"ד אלירן בללי העותרים משרד הפנים ע"י עו"ד אביגיל ואן וייק-שפיגלמן המשיב פסק דין
בהנתן גילו של העותר, הרי שרק עם הגיעו לגיל 35, ניתן יהיה לתת לו היתר שהייה (כאמור בסעיף 4 לחוק הוראת השעה) ורק עם הגיעו לגיל 50 ולאחר שהות בישראל כדין למשך 10 שנים לפחות יוכל לקבל מעמד של תושב אירעי, בכפוף להתקיימות התנאים ולשיקול דעתו של השר הפנים (סעיף 5 לחוק הוראת השעה).
...
לסיכום, נקבע בהחלטה כי העותר מוזמן לקבל היתרי שהייה, שניתנים לו מכוחה של הבקשה לאיחוד משפחות, שהגישה האם.
דיון והכרעה לאחר שמיעת טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי, בכפוף להבהרה שלהלן הנובעת מהודעת המשיבים לבג"ץ, דין העתירה להידחות.
סיכום על יסוד האמור, ובכפוף לאמור בסעיף 21 לעיל, אני דוחה את העתירה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו