מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה כנגד הרחקת אזרחית סרי לנקה מישראל

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

עתירה נגד החלטת המשיב להרחיק את העותרת מישראל והחזקתה במשמורת עד להרחקתה.
העותרת, אזרחית סרי לנקה, הגיעה לישראל לעבודה בתחום הסיעוד.
...
לעניין זה, לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה ושמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים, סבורני כי נסיבותיה היחודיות של העותרת והמצב החריג אליו נקלעה, מביאים למסקנה כי המדובר במקרה חריג, המאפשר, ולו לפנים שורת הדין, שחרורה הזמני למשך 14 יום, תוך הבטחת תכלית ההליך שהיא עזיבתה של העותרת במועד את הארץ, בלא שיהווה הדבר פגיעה כלשהיא ביתר השיקולים הנצרכים בעניין זה. עיון בעתירתה של העותרת מלמד, כי מדובר באשה קשת יום, המגדלת בסרי לנקה ארבעה ילדים, מתוכם ילד אחד עיוור.
אדרבא, נראה לי שהיחס בין התועלת הצומחת מנקיטת האמצעי על פי החוק אל מול מידת הפגיעה אותה הוא מסב לזכויותיה של העותרת מלמד שעוצמת הנזק לעותרת גוברת על התועלת שבפגיעה בה ואינה מחוייבת לעניות דעתי את המציאות.
  לאור כל האמור, הנני מורה איפוא על שחרורה של העותרת ממשמורת בכפוף לתנאים הבאים: העותרת תחתום על התחייבות לעזיבת גבולות ישראל בתוך 14 יום משחרורה, וכן תתחייב כי לא תגיש כל בקשה או עתירה מכל מין וסוג שהוא עד עזיבתה, על מנת שלא לעכבה.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

העותרת 2, אזרחית סרי לנקה, ילידת 1975, נכנסה לישראל כדין בשנת 2000 כעובדת זרה בענף הסיעוד.
לשר הפנים נתון שיקול דעת רחב בהפעלת סמכותו בהתאם לעיקרון הריבונות מכוחו יש למדינה שיקול דעת רחב למנוע מזרים להכנס לתחומה או להרחיקם כאשר הם אינם רצויים (בג"צ 758/88 קנדל נ' שר הפנים, פ"ד מו(4) 505 (1992); בג"צ 4156/01 דימיטרוב נ' משרד הפנים, פ"ד נו(6) 289 (2002)).
כשם שניתן להסיק מסמיכות האירועים חשד שמטרת הגשת הבקשה הייתה אך להאריך את שהותה של עותרת 2 בישראל, כך יש בסיס לטענת העותרות כי כנגד הגשת בקשה לקבלת מעמד טרם פקעה האשרה, הייתה צפויה להשמע הטענה כי זו הקדימה את זמנה.
...
אין אף בסיס לטענת העותרות כי לולא התנהלות המשיב כיום הן היו עומדות לקראת סיומו של ההליך המדורג ועל כן מתבקש לפצותן בסעד של "קיזוז". בהתאם להוראות הנוהל, הליך קבלת מעמד בישראל מכוח קשר של ידועים בציבור כפוף לבדיקות עיתיות של לפחות פעם בשנה, כך שבכל שנה מחליט המשיב האם להיעתר לבקשה או לא, והאם ליתן למבקש המעמד אשרה.
התוצאה היא כי העתירה נדחית.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2008 בעליון נפסק כדקלמן:

הרקע העובדתי על פי הנטען בבקשה, המבקשת 1 (להלן: המבקשת) הנה אזרחית סרי לנקה אשר נכנסה לישראל ביום 25.2.2000 כעובדת בתחום הסיעוד, על פי אשרת עבודה מסוג ב-1.
ביום 9.7.2007 נדחתה בקשתה בנימוק שהמבקשת "לא עומדת בתנאי הסף של נוהל הפסקת הליך כמו כן לא נמצא טעם הומניטארי מיוחד". עניינה של המבקשת נבחן פעמיים נוספות על ידי הועדה הבין-משרדית למתן מעמד מטעמים הומנטריים, אך בקשתה נדחתה בנימוק כי "בקשה זו עומדת בנגוד למדיניות משרד הפנים באשר להקניית מעמד להורה מכח ילדו". המבקשת הגישה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב, במסגרתה ביקשה כי תנתן לה אשרת שהייה בישראל, ובהמשך מעמד חוקי בה, מכוח היותה אם למבקש, אשר הנו אזרח ישראל.
הכלל שנקבע בפסיקתו של בית משפט זה, הנו, כי הנזק אשר ייגרם לעובד כתוצאה מדחיית בקשתו למתן סעד זמני שלא יינקטו נגדו הליכי מעצר והרחקה מן הארץ אינו בלתי הפיך, שכן אם יזכה בעירעור יוכל לשוב לארץ [עע"ם 5014/04 פובאדורה נ' שר הפנים (לא פורסם, 27.6.2004); עע"ם 549/08 שנגן נ' משרד הפנים (לא פורסם, 18.2.2008); עע"ם 3696/08 וואנג נ' משרד הפנים (לא פורסם, 20.5.2008)].
...
כאמור לעיל, בנסיבות העניין, ומבלי לקבוע מסמרות בשאלת סיכויי הערעור, מחייב מאזן הנוחות מתן צו זמני האוסר על הרחקתה של המבקשת מהארץ או מעצרה והשמתה במשמורת, וזאת עד למתן פסק דין בערעור, וכך אני מורה.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הרקע העובדתי: המבקשת, אזרחית סרי לנקה, נכנסה לישראל לראשונה ביום 19.2.13 באשרת עבודה מסוג ב/1 בתחום הסיעודי.
יחד עם האמור, הצדדים נשארו חלוקים באשר לעיכוב הליכי ההרחקה לאחר מתן החלטת גורמי האכיפה אליהם פנתה המבקשת, כאשר המשיבה דרשה הרחקה מיידית ואילו המבקשת עתרה לעיכוב הרחקתה "למשך 30 יום לאחר הודעת המישטרה". נוכח הסכמת הצדדים, הורה בית הדין לעררים על מחיקת הערר.
עוד טוענת המבקשת כי הרחקתה תקטין (עד כדי ביטול) את הסיכוי כי תלונתה תתברר כיאות ובכך יש להשליך גם על אינטרס צבורי ראשון במעלה - לוודא שפקחים של המשיבה אינם מפעילים אלימות אסורה, בייחוד נגד אוכלוסייה חלשה כמו עובדת זרה חסרת ישע.
לעניין עשיית הדין העצמי, מפנה המשיבה לכך שהמבקשת עשתה דין לעצמה ונכנסה לישראל באשרת תייר כאשר מטרתה הייתה חפוש אחר עבודה, תוך ידיעה כי אין לה אשרה תקפה לצורך כך. עוד בהקשר זה מציינת המשיבה כי מאז ועד היום המבקשת שבה ומגישה הליכים בערכאות השונות על מנת להמשיך ולעכב את הרחקתה מהארץ, מסרבת לקבל החלטות שיפוטיות שניתנו בעיניינה פעם אחר פעם ועושה כל שלאל ידה להמשיך לשהות בישראל, לרבות סרובה לעלות על טיסות (תוך צעקות, פתיחת שקית הקטטר שלה ונשיכת פקחים).
...
על המבקש מוטל הנטל להראות כי מתקיימים שני תנאים מצטברים: האחד - שיש להליך הערעור סיכוי להצליח, והאחר - שמאזן הנוחות מטה את כף המאזניים להיעתר לבקשה (עע"ם 6754/13 שרסטה נ' משרד הפנים (16.2.14)).
מבלי לקבוע מסמרות בדבר, אני סבור כי סיכויי הערעור קלושים ביותר .
לאור כל האמור לעיל, הבקשה למתן סעד זמני נדחית והצו הארעי מיום 8.12.19 מבוטל בזאת.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 45175-12-11 22 יולי 2013 בפני כב' השופטת שרה גדות, סגנית נשיא העותר: דיקסון ג'ון ע"י ב"כ עו"ד מרים בקשט המשיבה: מדינת ישראל- משרד הפנים ע"י ב"כ עו"ד פרקליטות מחוז ת"א (אזרחי) פסק דין
לאחר הראיון הוצאו כנגד העותר צוי הרחקה ומשמורת וביום 5.4.07 אישר בית הדין לבקורת משמורת את הצוים.
כנגד החלטה זו הוגשה העתירה נשוא פסק דין זה. טענות העותר: העותר טוען כי אישתו וילדיו "האמתיים" נשארו בסרילנקה וכאשר עזב את ארצו אחיו הכומר התחייב לדאוג להם.
בראיון בנציבות האו"ם ציין העותר כי עזב את סרי לנקה בין השנים 2000-2005, ובראיון הבחינה המקדמית ציין כי שהה בדובאי בין השנים 2000-2004.
...
דיון: לאחר שעיינתי בעתירה, בתגובת המשיבה, בתגובת העותר ובטיעוני הצדדים בפני הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות.
לא מצאתי כי יש באלה כדי לשנות את המסקנה אליה הגעתי בפסק דין זה, ומאז הגשת הבקשה, ביום 13.4.12, לא התקבלה כל הודעה ו/או עדכון שיש בהם כדי להשליך על פסק דין זה. העותר מציין בעתירה כי השיקול הרלוואנטי ביותר בעניינו הוא השיקול ההומניטארי, אולם לאור כל האמור בפסק דין זה לא מצאתי כי קיימים שקולים הומניטריים המצדיקים את קבלת העתירה.
סוף דבר, לא מצאתי כל פגם בהחלטת המשיבה, ההחלטה היא סבירה ואין מקום להתערב בה. אשר על כן העתירה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו