מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה כנגד החלטת משרד הבינוי והשיכון לפנות פולשת לדירה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 6.3.2015 האח נפטר, והנתבעת, לפי הנטען, פלשה לדירה.
לשם כך עליו לפנות בבקשה לפי סעיף 1א לחוק, ומשרד הבינוי והשיכון יודיע לו, תוך שלושים יום ממועד הגשת הבקשה, אם הוא עמד בקריטריונים, ועל הדרך להשיג או לערער על ההחלטה בעיניינו.
ואכן, בין המקרים המעטים שהגיעו לבית המשפט העליון בעירעור עתירה מנהלית היו מקרים שבהם העניין הוחזר לבחינה מחודשת של הועדה (ראו למשל עע"ם 1388/05 חסקל נ' מדינת ישראל-משרד הבינוי והשיכון (12.12.2005); עע"ם 2827/07 חיות נ' משרד הבינוי והשיכון, פסקאות ג-ד (23.11.2008); עניין בן שמואל; עע"ם 6194/16 ממן נ' משרד הבינוי והשיכון (1.5.2018)).
עמד על כך שקד בחיבורו האמור (בעמ' 116): בעיניין שאול שאוזכר לעיל, נקבע כי אפשר להעלות בתקיפה עקיפה טענות נגד החלטת ועדה של משרד השיכון בעיניין "דייר ממשיך", במסגרת הגנה מפני תביעת פינוי שהגישה חברה משכנת.
השופט ע' פוגלמן הצטרף לחוות דעתו של השופט מזוז, תוך שציין כי "הטענה העקרונית שלפיה יש לייחס משקל נמוך לדוחות המעגל, בשים לב לכך שקיים 'תמריץ' להכחשת קיומו של דייר נוסף בשל הרצון לשלם שכר דירה נמוך יותר, זכתה להתייחסות בפסיקתנו ונשללה". בעע"ם 8782/14 מנחם נ' משרד הבינוי והשיכון (12.6.2017) החלטת הועדה לדחות את בקשת המערער להכיר בו כדייר ממשיך נשענה על דוחות ביקורי המעגל שבכולם נכתב שהמנוחה (הדיירת החוזית) גרה לבדה, ועל כך שסמוך לאחר פטירתה המערער שינה את כתובתו הרשומה לכתובת הדירה.
...
ברם השאלה הטעונה הכרעה, בסופו של דבר, היא אם הסתמכות זו של הנתבעת ראויה להגנה.
אף בהנחה שליבת גרסתה של הנתבעת הייתה מוכחת, אין מנוס מהמסקנה שידה על התחתונה.
סוף דבר מכל המקובץ לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מיוחד (תא"ח) שהוגש בשנת 2014 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

תביעת פינוי שהוגשה על ידי התובע, עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ כנגד הנתבעים דניניו היילה וטפטה היילה לפינויים מדירה בבעלות התובע ברחוב בן חנן 7/2 בנתניה (להלן: "הדירה").
הנתבע לא התגורר בדירה עם המנוחה בסמוך למועד פטירתה ועל כן הנתבעים הנם פולשים ועליהם לפנות הדירה.
סעיף 13 לתוספת הראשונה, קובע כדלקמן: "דיור צבורי - החלטה של רשות בעיניין דיור צבורי לפי חוק הדיור הצבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט - 1998, למעט סעיף 12, ולפי חוק זכויות הדיירבדיור הצבורי, התשנ"ח-1998 וכן עניני דיור צבורי לפי כל נוהל". בעת"מ (חי') 1398/03 חסקל נ' מדינת ישראל-משרד הבינוי והשיכון [פורסם במאגרים, 2005],היתייחס בית המשפט להוראה הנ"ל, וקבע וכי בית משפט השלום אינו רשאי לקבוע קיומה של זכות על פי חוק זכויות הדייר בדיור הצבורי, וכי החלטת הרשות בעניינים מעין אלה, נתונה לתקיפה במסגרת עתירה מנהלית בלבד.
...
לאור הלכות אלה סבורני שניתן לברר טענות הנתבע במסגרת הליך תביעת הפינוי שבפני.
לא שוכנעתי כלל שהנתבע הבין וידע שעליו לדווח על כן לתובע, ומשכך איני סבורה שאין בכך כדי לשנות מסקנתי.
לאור כל האמור לעיל מקבלת אני גרסת הנתבע שהתגורר בדירה עם אימו המנוחה במשך ארבע שנים שקדמו לפטירתה, ומכך יש להכירו "כבן ממשיך". משכך דין התביעה להדחות.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

כללי בתאריך 3.9.15 החליטה הועדה העליונה מטעם משרד הבינוי והשיכון, המשיב 2, לדחות את בקשת העותר להקנות לו זכויות חוזיות כ"דייר ממשיך", בדירה ברח' איינשטיין 29/3, לוד (להלן: "הדירה").
להשלמת התמונה יצוין, כי בתאריך 19.5.15 פנו לין ודין, נכדותיה של הדיירת החוזית, למשרד הבינוי והשיכון או לעמידר בבקשה להכיר בהן כדיירות ממשיכות על בסיס מגוריהן המשותפים עם סבתן והוסיפו, כי העותר פלש לדירה ומאיים עליהן (נספח 9 לתגובת משרד בינוי ושיכון).
בפרוטוקול וועדת לגאליזציה חטיבתית מיום 5.5.2015 צוין ביחס לדירה "אינו עונה על כללי לגאליזציה, לא מופיע בביקורי המעגל, הדיירת החוזית בבית אבות, יש להעביר לועדה עליונה ולהגיש תביעת פינוי". בהחלטת הועדה העליונה, מיום 3.9.2015 נימקה הועדה את דחיית בקשת העותר כדלקמן: "לא התגורר בדירה במשך 4 שנים לפני כניסת הדיירת החוזית למוסד סיעודי, לרבות בתאריך הקובע 8/2009. כמו כן המבקש לא עונה לכללים המזכים מתן דיור בשיכון הצבורי, שכן לא עונה למספר נפשות מזכה... הועדה בחנה מכלול הנתונים והנסיבות ולא מצאה מקום לחרוג מהכללים". בעקבות החלטה זו ננקטו נגד העותר הליכי פינוי וביום 29/5/2013 ניתן פסק דין המחייבו לפנות את הדירה תוך מתן שהות בת שנה להגיש העתירה דנן.
...
העותר פונה לרחמי בית המשפט בהיותו גרוש פעמיים, אב ל-7 ילדים, נרקומן לשעבר שהשתקם ולוקה במחלה סכיזופרניה, ללא קורת גג. כיום, הוא מנסה לשקם עצמו ולבנות חייו מחדש, ולשם כך הוא זקוק לקורת גג. טיעוני משרד הבינוי והשיכון (המשיב) המשיב טוען כי דין העתירה להידחות על הסף, מחמת שיהוי ניכר בהגשתה.
אף לגופה דינה להידחות בהיות ההחלטה נושא העתירה, סבירה, נכונה ואינה מגלה עילה להתערבות בית המשפט.
לעניין משקלם הראייתי של דוחות המעגל, ראה עע"מ 2732/14 עופר שניידר נ. משרד השיכון והבינוי: "אין בידי לקבל את טענת המערער כי יש לייחס משקל נמוך לדו"חות המעגל ולתצהירי הסבתא. אלה הן ראיות ישירות מזמן אמת באשר למצב העובדתי מושא המחלוקת, ואין לקבל בדיעבד טענות על שיקולים כאלה ואחרים מצד הסבתא להסתרת מידע מעורכי הביקורת, ובמיוחד כאשר זו אינה כבר בין החיים. אציין כי טענה זהה לזו של המערער דנן נדחתה מכל וכל זה לא מכבר על ידי בית משפט זה: עע"מ 2851/13 סויסה נ' מדינת ישראל, פסקה 16 (23.6.2014).
אשר על כן, לאור האמור לעיל, אני דוחה את העתירה.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון עע"מ 8588/21 לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקש: רפאל נחום נ ג ד המשיבים: 1. עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ 2. משרד השיכון - ועדת איכלוס עליונה חברות בקשה למתן סעד זמני עד להכרעה בעירעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופטת ת' בר-אשר) בעת"ם 18860-11-21 שניתן ביום 14.12.2021 בשם המבקש: בעצמו ][]החלטה
לאחר שנידרש לפנות את הדירה, הגיש המבקש ביום 6.6.2021 לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה למתן סעד זמני למניעת הפינוי (ת"א 11355-06-21), ואולם, משלא הוגשה על ידו תובענה עיקרית בנידון, הורה בית משפט השלום על מחיקת בקשתו, וכן הורה לסיוע המשפטי לייצג את המבקש בעניינים שונים ובכלל זה בהגשת בקשה לזכאות לדיור צבורי.
על רקע זה, התיר בית המשפט המחוזי למבקש, במסגרת ההליך הערעורי על החלטת בית משפט השלום, להגיש עתירה מנהלית נגד החלטת ועדת האיכלוס העליונה, ובתוך כך הורה על עיכוב פינויו של המבקש מן הדירה לפרק זמן קצוב.
עוד נקבע, כי העתירה הוגשה בחוסר ניקיון כפיים בהיתחשב בכך שאין מחלוקת כי המבקש פלש לדירה.
הטעם לכך הוא כי הלכה עמנו שמלאכת הקצאת הדיור הצבורי נטועה בלב שיקול דעתם של המשיבים וממילא לא יתערב בה בית משפט זה אלא במקרים חריגים (וראו, למשל, עע"מ 4589/18 רובין נ' מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון, בפיסקה 13 והאסמכתאות שם (30.4.2019)).
...
דיון והכרעה לאחר העיון בבקשה, בנספחיה ובהחלטות השיפוטיות שניתנו בהליכים הקודמים שנוהלו בעניינו של המבקש, שוכנעתי כי דינה להידחות, אף מבלי להורות על הגשת תשובה.
לא שוכנעתי כי יש להעדיף במקרה זה את האינטרס של המבקש אשר, כזכור, פלש לדירה, על פני האינטרס הלגיטימי והחשוב של אותה דיירת.
התוצאה היא כי הבקשה נדחית.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

]השופטת י' וילנר:[ לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופטת ת' בר-אשר) בעת"ם 18860-11-21 שניתן ביום 14.12.2021, בגדריו נדחתה עתירת המערער נגד החלטת ועדת האיכלוס העליונה מטעם המשיב 2, הוא משרד השיכון, בה נקבע כי המערער אינו עומד בקריטריונים לזכאות לדיור צבורי.
לטענתה, המערער לא עומד בתנאי נוהל זה. משרד השיכון טוען מצדו כי דין העירעור להדחות על הסף מחמת חוסר ניקיון כפיו של המערער, אשר עשה דין לעצמו, ופלש שלא כדין לדירה, בטרם ביקש שיכירו בזכאותו לדירה.
ניפתח ונאמר כי ערים אנו לקשייו של המערער ולנסיבותיו האישיות המורכבות, ואולם אין בכל אלה כדי להעניק לו זכאות לדיור צבורי, בנגוד לקריטריונים שנקבעו לצורך כך. כידוע, מלאכת הקצאת הדיור הצבורי היא בליבת שיקול הדעת של הגורמים המקצועיים האמונים על קביעת הקריטריונים לזכאות לדיור צבורי ויישומם, ובית המשפט לא יתערב בשקול דעתם אלא במקרים חריגים (ראו: עע"מ 4589/18 רובין נ' מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון, פסקה 14 (30.4.2019); דפנה ברק-ארז משפט מנהלי כרך ב 794-616 (2010)).
מתשובת עמידר עולה, כאמור, כי מתן אפשרות למערער להתגורר בדירה בלי שהוא עומד בקריטריונים, יבוא על חשבון הדיירת שזכאותה לדיור צבורי הוכרה זה מכבר ואשר מיועדת להתגורר בדירה זו. טרם סיום, ראינו לנכון לשוב ולציין כי, כעולה מתשובת משרד השיכון, גורמי הרווחה נכונים לסייע למערער במציאת פיתרון דיור הולם; ואנו תקווה כי המערער ישכיל לפנות לשירותי הרווחה על-מנת לקבל מהם סיוע הולם למצבו.
...
דיון והכרעה לאחר ששמענו את טענות הצדדים, שוכנענו כי דין הערעור להידחות.
לא שוכנענו כי המקרה שלפנינו בא בגדר מקרים חריגים אלה.
סוף דבר: הערעור נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו