עתירה כנגד החלטת ועדת ערר על דחיית בקשה לשימוש חורג בבית רופאים

העתירה לפני עתירה מנהלית המופנית כנגד החלטת המשיבה 1 מתאריך 17.3.16 בתיק רש/6001/16 (להלן: "ועדת הערר" ו- "ההחלטה" בהתאמה), ובה דחתה ועדת הערר את ערר העותרת על החלטת המשיבה 2 (להלן: "הוועדה המקומית") במסגרתה נדחתה בקשת העותרת למתן היתר לשימוש חורג ממגורים למרפאת שיניים כירורגית לתקופה בת 5 שנים, במקרקעין המצויים ברח' דרך הראשונים 62 רמת השרון – גוש 6614 חלקה 101 (להלן: "המקרקעין").

מר חן הגיש ערר על החלטה זו לועדת הערר.

לעצם החלטת הוועדה המקומית לתיכנון ובניה הדוחה את הבקשה ל- 5 שנים ומתירה אותה ל- 3 חודשים בלבד לצורך התארגנות לפינוי המתקן, הפניתה ועדת הערר להתנגדויות שהוגשו לועדה המקומית, כמו גם לנוכחות השכנים הרבים שאף בפניה התרעמו על המטרדים הנובעים בשל קיומה של מרפאת השיניים הכירורגית הפועלת לטעמם אינטנסיבית ומפריעה להם, תוך שפעילות זו כוללת גם ניתוחים רבים והשכרת חדרי ניתוח לרופאים אחרים.

הוועדה הדגישה, כי לו ביקשה העותרת לקיים מרפאת שיניים בבית המשמש למגוריה והנלווית לשימוש העקרי למגורים, כי אז השמוש היה מותר ולא היה נידרש היתר לשימוש חורג, אך בנסיבות שכאלה מדובר בשימוש נילווה למגורים ולא כמו המקרה דנא בו התבקשה הוועדה להתיר שימוש במבנה כולו על שתי קומותיו כמרפאה כירורגית על עובדיה ופעילותה האינטנסיבית.

...

האם עמדה העותרת בתנאי הדין לקבלת היתר לשימוש חורג בנסיבות? נדמה שעם כל הצער וההבנה למצוקת העותרת אין מנוס מלקבוע כי העותרת אינה עומדת בתנאים אלה.

מכאן שבהעדר מפגעים ממשיים מפעילות המרפאה אין מקום שלא להיעתר לבקשה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, העתירה נדחית.

הוועדה המקומית החליטה לסרב לבקשה להיתר בקובעה ביום 23.1.20 כי : "השמוש המבוקש מייצר מפגעים סביבתיים ומטרדים לדיירים בסביבה. המרפאה משמשת כחדר מיון קדמי וככזו הפעילות בה לא מאפיינת פעילות של מרפאה רגילה, מגיעים אליה מעבר לשעות הפעילות המקובלות במרפאה הרגילה. היא פועלת מעבר לשעה 7 בעצם הגדרתה ופתוחה עד חצות ויותר" המבקשים הגישו בחודש אפריל 2020 בקשה להארכת מועד כניסה לתוקף של הצוו השפוטי.

עוד בהקשר זה נפסק בנסיבות בהן נטען להארכת תוקף של צו שפוטי, מכח עתירה על החלטת ועדת ערר כי : "כעת מבקש המערער לעכב את ביצוע הצוים, שהוצאו כבר לפני ארבע שנים, עד להכרעה בעתירה שהוגשה נגד החלטת ועדת הערר. איני סבור כי עניינו של המערער בא בגדרי המקרים החריגים שבהם עשויה להמצא הצדקה לעכב ביצועו של צו הריסה מנהלי. לאחר שעיינתי בהחלטתה המנומקת של ועדת הערר, שנדרשה גם לטענות בדבר ביטול ההחלטה המאשרת, איני סבור כי היתר הבנייה להכשרת המבנה נמצא בהשג יד מיידי, כך ש"רק עיכוב פורמלי חסר משמעות מעכב אותו באופן זמני... שיקולים אלה, .. כמו גם התקופה הממושכת שבה עוכב סילוקה של הבנייה הבלתי חוקית מהמקרקעין – הביאוני למסקנה כי לא קמה עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי לדחות את הבקשה לעיכוב ביצועם של צוי ההריסה (ראו והשוו ע"פ 10843/08 חג'ג' נ' הועדה המקומית לתיכנון ולבניה באר שבע, פסקות 15-13 (30.12.2008) - ר' ע"א 4591/20 עבד אל חי נ' ועדה מקומית טירה.

בעתירה נטען כנגד ההחלטה במספר מישורים- מתן זכות טיעון למבקשת לענין הטיעון של המקום הצר והלא מספק של המרפאה וכן אי מידתיות ואי סבירות של החלטת הוועדה בשים לב לשיקולים הציבורים, ואי מידתיות בנקיטת אמצעים פחות חמורים בהחלטה כי לא ניתן ליתן היתר חורג.

יחד עם זאת, איני סבורה כי המבקשים עמדו בתנאי בדבר טעמים מיוחדים אשר פורש בפסיקה כנגזר משקולי התכנות תיכנונית, לאחר שנדחתה על ידי שני גופי תיכנון ובהחלטות מנומקות.

הן הוועדה המחוזית והן הוועדה המקומית דחו את הבקשה מטעמים הקשורים לסבל ומטרד שהוא גורם לדיירי הבנין הסמוך למרפאה ועל כך שמדובר בבנין שאינו מתאים למטרה של מוקד לרופא דחופה.

...

מקובלת עלי גם עמדת הועדה המקומית כי גם אם תתקבל העתירה, הרי שאין המדובר באישור אוטומטי ועל המבקשים יהיה לעמוד בתנאים נוספים כפי שייקבעו על ידי הוועדה.

אולם, אין די בטעמים אלה כדי להעתר לבקשה.

המזכירות תשלח העתק החלטתי לבאי כח הצדדים ניתנה היום, ז' אלול תש"פ, 27 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 5899-02-20 אברהם נ' משרד לביטחון פנים-אגף לרשוי כלי יריה מחוז מרכז ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת עמיתה זהבה בוסתן עותרים אורי אברהם ע"י עו"ד עדי ארליך משיבים 1. משרד לביטחון פנים-אגף לרשוי כלי יריה מחוז מרכז 2. הממונה על ועדת ערר לפי חוק כלי ירייה 3. משטרת ישראל-יחידת לה"ב 433 4. משטרת ישראל-מטה מרחב שפלה ע"י עו"ד קרן אביסרור פסק דין

עתירה המכוונת נגד החלטת המשיב 2 (להלן "הממונה") מיום 14.12.2020 בה נדחה הערר שהגיש העותר על החלטת המשיב 1 (להלן "פקיד הרשוי") מיום 18.5.2020 לדחות את בקשתו לקבל רישיון לנשיאת נשק מכח תבחין "עיסוק בישוב זכאי". העובדות העותר שימש בעבר כבעלים של ארגון בשם "תמנון שירותי מיגון אבטחה וכח אדם". החל משנת 2007 החזיק ברישיון אירגוני (מאבטח) לנשיאת נשק שתוקפו היה עד ליום 31.12.2008.

המצאת הצהרת בריאות חתומה על ידך ועל ידי רופא המשפחה.

ביום 22.9.2020 היתקיים דיון בעתירה והמשכו נדחה על מנת לאפשר לעותר למצות את ההליכים ולהגיש ערר לממונה.

לטענת העותר, החלטת פקיד הרשוי חורגת ממיתחם הסבירות והנמקותיו אינן סבירות.

...

עתירה המכוונת נגד החלטת המשיב 2 (להלן "הממונה") מיום 14.12.2020 בה נדחה הערר שהגיש העותר על החלטת המשיב 1 (להלן "פקיד הרישוי") מיום 18.5.2020 לדחות את בקשתו לקבל רישיון לנשיאת נשק מכח תבחין "עיסוק בישוב זכאי". העובדות העותר שימש בעבר כבעלים של ארגון בשם "תמנון שירותי מיגון אבטחה וכח אדם". החל משנת 2007 החזיק ברישיון ארגוני (מאבטח) לנשיאת נשק שתוקפו היה עד ליום 31.12.2008.

עתירה מנהלית שהגיש העותר, כנגד ההחלטה להתלות את רישיונו, נדחתה ביום 8.11.2009 תוך שביהמ"ש (כב' השופט מודריק) קבע: "בדיקת עניינו של העותר כשהוא לכשעצמו מגלה שההחלטה להתליית הרישיון מוצדקת. אני סבור שיש הגיון רב במדיניות של התליית רישיונות כלפי מי שמרבה לפרוץ את מסגרות החוק גם אם הפריצה אינה נוגעת לעבירות אלימות או פשיעה חמורה נלווית (כגון סחר בסמים). אחרי הכל רק כפסע בין גיבוש דפוס פעולה עבריינית של מרמה וזיוף או עבירות דומות לאלה לבין שימוש באמצעים אלימים כדי להשיג את אותן מטרות". בשנת 2011, וכתוצאה מהחקירה הוגש כנגד העותר כתב אישום בעבירות מס. העותר הורשע על פי הודאתו והוטלו עליו 15 חודשי מאסר.

גם אם היה מדובר בחידוש רישיון הרי שבמצב דברים זה בקשתו היתה נדחית משלא עמד בתבחינים הקבועים.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובצרופות להן ושמעתי טענות הצדדים, דעתי היא כי דין העתירה להידחות.

סוף דבר העתירה נדחית.

לפני עתירה מנהלית שהגיש העותר כנגד החלטת משיבה 1, הוועדה המחוזית לתיכנון ולבנייה מחוז מרכז – ועדת המשנה להתנגדויות (להלן: "הוועדה המחוזית") מיום 14.9.2014, לפיה נדחתה בקשתו לשימוש חורג במקרקעין.

לחלופין, גם אם במימוש התכנית החדשה יופקעו המקרקעין כך שלא ניתן יהיה להמשיך להפעיל את בית הקפה, אזי מדוע יש "להפקיע בפועל" את המבנה כבר עתה ולא לאפשר המשך השמוש בו כל עוד לא מומשה ההפקעה? לטענת העותר, לצורך מניעת סיכול מימוש התכנית החדשה עומדים אמצעים חליפיים ומידתיים שפגיעתם בקניין העותר פחותה, כגון התניית השמוש החורג בתנאים, ביטחונות וערבויות, ואין לפגוע בזכות הקניין שלו באמצעים חריפים כל כך. לעניין קיום החלטת ועדת הערר נטען כי אין בה כדי לבסס את דחיית בקשתו לשימוש חורג, הן משום שהוא קיים את התנאים שקבעה ועדת הערר והן משום שתנאים אלה עניינם אכיפתי, בתחום רשוי העסקים ויש להתייחס אליו במישור זה בלבד.

התכנית - עיון בסעיף 7.3 בתכנית המופקדת מעלה כי לאחר אישור התכנית לא ניתן יהיה להוציא היתרים לשימושים חורגים, וזו לשונו: "7.3 אין לתת היתרים חדשים באיזור המשקים הצמודים לדרך רמתיים ודרך אסף הרופא. באיזור החקלאי ניתן יהיה להמשיך ולגדל גידולים חקלאיים עד למתן היתרי בנייה בתחום המגרשים". טענת העותר לפיה מדובר במבנה קיים ולכן לא מדובר בשימוש חורג שיסכל את מימוש התכנית היא טענה מוטעית, משום שהועדה לא התייחסה למבנה עצמו אלא לשימוש שנעשה בו. כמו כן העובדה שהעותר הפר את תנאי ההפעלה של בית הקפה בכל הנוגע לשעות הפעילות והקף הסועדים, מחזקת את הקביעה כי יש באישור השמוש החורג כדי לסכל את מימוש התכנית המופקדת, והעותר הוכיח כי לא ניתן לתת בו אמון כי יפסיק את השמוש החורג כשיבקש לעשות כן. מבדיקות של המחלקה לרשוי עסקים עולה כי לאחר מתן ההיתר לשימוש חורג הפר העותר את התנאים שקבעה ועדת הערר והפעיל את בית הקפה שעות ארוכות מהמותר והכיל יותר מ- 30 סועדים.

...

יחד עם זאת, לפנים משורת הדין ונוכח נכונות הועדה המחוזית לשוב ולדון בבקשה העותר לשימוש חורג, בעקבות הסרת משיבים 3-6 את התנגדותם לשימוש החורג, כפי שהובא לפני בהודעתם, אני מורה על קיום דיון חוזר בבקשה להיתר לשימוש חורג, בוועדת המשנה להתנגדויות, היא הטריבונל המוסמך והמתאים לדון בבקשה.

סוף דבר: הדיון בבקשה העותר לשימוש חורג יוחזר אל וועדת המשנה להתנגדויות.

זו עתירה כנגד החלטת ועדת הערר של הועדה המחוזית לתיכנון ובנייה מיום 12.12.22 שדחתה את הערר על החלטת הועדה המקומית מיום 30.5.22, לפיה אושרה בתנאים בקשת המשיבים 3,4 לתוספת בריכת שחייה בשטח הצמוד לדירתם, חרף היתנגדות המערערים.

בעתירה נטען כי ביום 5.5.21 הגישו המשיבים 3,4 בקשה לשימוש חורג והקלות לבניית בריכת שחייה בשטח של 21 מ"ר וחדר מכונות בשטח של 4 מ"ר בשטח הקרקע הצמוד לדירתם, מתחת ובצמוד לדירת העותרים.

לטענת העותרים, היה על הועדה טרם קבלת ההחלטה לבחון את הפרמטרים שצוינו בערר (מרכז) 1025-05-22 קייקוב נ' הועדה המקומית, והיא לא עשתה כן. לגבי מועד הגשת הבקשה, הבקשה הוגשה 4 חודשים וחצי לאחר שהעותרים רכשו את דירתם, כשנה וחצי לאחר שאוכלס הבניין ובטרם הושלם רישום הבית המשותף, כאשר העותרים לא יכלו לצפות לבנייתה של בריכת שחייה פרטית בחצר הגינה שמתחת לחדרי השינה שלהם.

הכלל הקבוע בתוכנית הבריכות הוא שבריכת שחייה בחצר פרטית בתוך קוי ביניין מותרת ותאושר, וכך נקבע גם במקרה זה. אשר להיעדר תשתית עובדתית מהותית ורלוונטית, אכן קבעה ועדת הערר שהיה על מבקשי ההיתר לסמן באופן מדויק את המרחק בין קיר הבניין לקיר הבריכה, וכי נתון זה יתוקן בבקשה להיתר, אך אין עליה להקפיד עם המשיבים 3,4 שתיוותר להם חצר אפקטיבית לשימושם הפרטי, לאחר שניצלו כ-12% לבניית בריכה.

הפגם בנושא הסימון של מידות הבנייה הקיימת והמרחקים רופא בהחלטת ועדת הערר.

...

אני דוחה את טענת העותרים שלא עמדה בפני הוועדה המקומית ובפני ועדת הערר התשתית העובדתית הדרושה להכרעה בהתנגדות ובערר של העותרים, שכן לא צוין המרחק מדירת העותרים.

נאמר בתקנות שבמקרים אלה ניתן לאשר הקלה כאשר קיימת "חריגה מקווי בניין". לא נאמר שניתן לאשר הקלה כאשר הבנייה נעשית "מחוץ לקווי בניין". אני דוחה את פרשנות המשיבים כאילו מכיוון שהתקנות קבעו שניתן לאשר בריכת שחייה לא מקורה בחריגה מקווי בניין, מתקין התקנות התכוון לראות כהקלה גם בריכת שחייה לא מקורה מחוץ לקווי בניין.

אני דוחה את טענת המשיבים, כאילו טענת העותרים שלא ניתן לאשר כהקלה בניית בריכת שחייה מחוץ לקווי הבניין, כך שניתן לאשר רק בריכת שחייה צמודה יותר לבנין, סותרת את טענתם שבניית בריכת שחייה קרוב אליהם תגרום להם מטרד.