עתירה כנגד החלטת השעיית בודק מעליות מוסמך

בית משפט השלום בנצרת ת"א 16535-11-22 מחאמיד נ' חברת חשמל ואח' תיק חצוני: מספר תיק חצוני בקשה מס' 8 בפני כב' השופט הבכיר, יוסף סוהיל נתבעים שכנגד/מבקשים 1. מוחמד מחאמיד 2. עאליה מחאמיד 3. עלי מחאמיד תובעת שכנגד/משיבים חברת החשמל לישראל בע"מ החלטה

בד בבד עם הגשת כתב ההגנה הגישה המשיבה תביעה שכנגד (להלן: "התביעה שכנגד") במסגרתה עתרה לחייב את המבקשים לנתק ולפרק את חיבורי החשמל הפיראטיים המחוברים לנכס, וכן לחייבם לשלם לתובעת סך של 260,331.22 ₪ (קרן), חשבון בגין תקופת השמוש הבלתי חוקי בחשמל המחובר לנכס בין התאריכים 9/9/2008 ועד ליום 30/09/2020 (יום לפני מועד גילוי הצריכה הבלתי חוקית), וזאת בצרוף הפרישי הצמדה וריבית פיגורים ממועד הגשת התביעה שכנגד ועד ליום התשלום המלא בפועל.

מנגד, לטענת המשיבה, בית המשפט נעדר סמכות לסלק חלקית על הסף את התביעה, אלא לכל היותר מוסמך להורות למשיבה לתקן תביעתה שכנגד, בכפוף לכך שיוכחו כל העובדות שביסוד הבקשה.

סעיף 8 לחוק ההתיישנות, המתייחס להתיישנות שלא מדעת, קובע לאמור: "נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה." יפים לענייננו הדברים שנאמרו לאחרונה בבית המשפט העליון ע"א 4627-22 מפרקי חברת אגרקסקו, חברה לייצוא חקלאי בע"מ (בפרוק) ורו"ח ד"ר שלמה נס ורו"ח אלי שפלר נ' קוסט פורר גבאי את קסירר (שותפות רשומה) (7/06/2023), נקבע כי: "...סעיף זה, המכונה בפסיקה "כלל הגילוי המאוחר", נועד להשעות את מירוץ ההתיישנות כל עוד התובע לא ידע ולא יכול היה לדעת את העובדות המקימות את עילת התביעה.

ההצדקה הטמונה ביסודו של כלל זה היא כי בהעדר מודעות מצד התובע ביחס לעובדות המקימות את עילת התביעה נגד הנתבע, נחלשים חלק מן הטעמים שבבסיס מוסד ההתיישנות.

ובסעיף 11 לכתב התביעה נטען, כי: "מימצאי הבדיקות הנ"ל מלמדים כי גורם זר שאיננו מטעם התובעת שכנגד הסיר את מכסה המונה וחיבל באופן אקטיבי ברכיביו הפנימיים מתוך כוונה לשבש את פעולת הרישום של המונה ובכך הביא לצריכת חשמל מבלי שתרשם במונה וכפועל יוצא מכך מבלי שיידרש לשלם עבורה". על רקע זה, יש לבחון האם עלה בידי המשיבה להוכיח כי בכל הנוגע לעובדות אלה מיתקיים כלל הגילוי המאוחר הקבוע בסעיף 8 לחוק ההתיישנות.

...

נוכח האמור, סבורני כי יש בבירור הראייתי ובקביעת מהימנות ראיות המשיבה כדי להשליך על הוכחת טענת ההתיישנות שלא מדעת, לרבות, על השאלה אימתי נודע לה בפועל על השימוש הבלתי חוקי בצריכת החשמל, ובאם לא יכלה הייתה לדעת זאת במועד קודם.

סוף דבר טענות המשיבה בתביעתה שכנגד הינן טענות עובדתיות, אשר במידה ויוכחו, ייתכן ויהא בהן פוטנציאל לחייב גם את המבקשים.

לאור המקובץ לעיל, דין הבקשה להידחות.

דרך בדיקה מהותית זו מובילה למסקנה, כי יש ליתן תוקף להתקשרות אותנטית שעניינה מיקור חוץ של פונקציה או של כוח אדם ולקבוע לאור זאת כי המועסקים הנם עובדיו של קבלן המשנה ולא של המשתמש (ע"ע 116/03 מדינת ישראל משרד החינוך נ' משה חג'בי, מיום 2.2.06; ע"ע 328/07 ישראל אטיאס נ' רשות שדות התעופה בישראל, מיום 10.8.09).

ואכן, בדו"ח המכירות לחודש אוגוסט 2015 (בחודש בו הושעה חי מעבודתו), עולה כי המכירות בגין חודש זה עלו לעין שיעור בצורה משמעותית ועמדו על סך של 4325 ₪ (קרי כ-3300 ₪ יותר מהממוצע בשנה וחצי הקודמת!).

פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת: סעיף 10 (2)לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001 קובע כי הוראות סעיפים 2 עד 7 לחוק לא יחולו-: "על מעסיק, בנסיבות שבהן העובד שפוטר אינו זכאי לפיצויים, על פי הוראות סעיפים 16 או 17 לחוק פצויי פיטורים, או על פי החלטת בית הדין למשמעת אשר הורה על פיטורים בלא פיצויים מכוח הוראות חיקוק הקובע שיפוט משמעתי". לאור קביעתנו כי הוכח שאכן חי ביצע מעילות בקוו חלוקת הלחמים ושילשל כספים לכיסו, הרי שבנסיבות אלה הוא אינו זכאי לתשלום הודעה מוקדמת בגין פיטוריו (ע"ע (ארצי) 272/06 משה אוחנון נ' קליניק שיווק מזון (1986) בע"מ, מיום 23.7.07).

אם כן, לאור העובדה שהוכח כי חי מעל בכספים וחיבל במהלך התקין של העבודה, היה מוסמך גבי להפסיק זמנית את עבודתו ללא תשלום.

ראשית, הגם שכאמור בכתב התביעה עתר לגמול שעות נוספות רק בגין השעות שבוצעו בימי ראשון ורביעי, בתצהירו נעשתה הרחבת חזית ונטען לגבי שעות נוספות בימים אחרים, וזאת מבלי שהוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה.

תביעה שכנגד: לאור כל האמור לעיל בפרק של שלילת פיצוי פיטורים, לא מצאנו להענות לשאר תביעותיו של גבי כנגד חי. בשל אי הסדר שבו בחר לנהל את עסקיו, גבי לא הוכיח את הוא זכאי לפצוי נוסף מעבר לקביעתנו בדבר שלילת 50% מפיצויי הפיטורים להם היה זכאי חי. סוף דבר: הנתבעים ישלמו לחי, יחד ולחוד, תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, את הסכומים כדלקמן: יתרת פצויי פיטורים בסך 21,609 ₪, בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כדין מיום 1.10.15 ועד לפרעון.

...

עם זאת, לעניין זה אנו מקבלים את התחשיב החלופי מטעם ברמן (סע' 18.11 ג' לסיכומיה), לפיו חי זכאי לפיצוי בגין אי הפרשה לקרן השתלמות בסך 18,870 ₪.

לעניין זה, טענת חי כי תלושי השכר הוכנו בדיעבד לאחר פתיחת ההליך המשפטי, לא הוכחה כלל ועל כן נדחית.

תביעה שכנגד: לאור כל האמור לעיל בפרק של שלילת פיצוי פיטורים, לא מצאנו להיענות לשאר תביעותיו של גבי כנגד חי. בשל אי הסדר שבו בחר לנהל את עסקיו, גבי לא הוכיח את הוא זכאי לפיצוי נוסף מעבר לקביעתנו בדבר שלילת 50% מפיצויי הפיטורים להם היה זכאי חי. סוף דבר: הנתבעים ישלמו לחי, יחד ולחוד, תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, את הסכומים כדלקמן: יתרת פיצויי פיטורים בסך 21,609 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.10.15 ועד לפירעון.

עם זאת ועל אף שהתנהלות הנתבעים 3-4 מעלה תמיהות בנוגע להיבטים אחרים שאינם קשורים לתביעה שבפני, אין בכך בכדי להצדיק הרמת מסך כנגד הנתבעים 3-4, פעולה אשר כאמור נועדה למקרים חריגים בלבד.

משטענה זו נטענה באופן כללי ובלתי מפורט במסגרת כתב התביעה ונזנחה בפועל בסיכומי התובעים בהתאם להילכת רוט נ' אינטרקונטיננטל המאוזכרת לעיל, דינה כדין טענה שנדחתה ובית המשפט לא ישעה לה. מעבר לאמור, התובעים עצמם הצביעו על "נספח השינויים להסכם" מיום 5.7.10, הכולל מספר לא מבוטל של שינויים בהסכם ובמפרט ולפיכך קשה להלום כיצד מתיישב הדבר עם טענתם בדבר חוזה אחיד.

התובעים מציינים כי טופס 4 לבניין היתקבל רק ביום 3.5.12 וכי ביום קבלת המפתח, המעליות טרם עבדו שכן הן טרם עברו את בדיקת מכון התקנים.

בנוסף לטענתם ס' 6.5 להסכם המכר מעניק לנתבעת 1 זכות לדחות את מועד המסירה דחייה נוספת ומצטברת באם יתגלו הפרעות או עיכובים בבצוע עבודות הבניה והפיתוח של הפרויקט או הממכר, בין היתר, בגין החלטה של רשות מנהלית מוסמכת, או מכל סיבה שאינה בשליטת הנתבעת 1, או כל גורם שלא ניתן לצפותו מראש לרבות עיכובים בחיבור הבניין לרשת המים התלויה ברשויות העירוניות.

ירידת ערך: התובעים עותרים לפצוי בסך של 20,000 ₪ בגין ירידת ערך עקב ליקויים אשר ככל שלא יתוקנו- קיומם פוגע בערך הדירה, כדלקמן: ככל שלא תוחלף דלת הכניסה, גובה ידית דלת הכניסה לדירה יוותר לקוי וכך גם יוותר מנגנון נעילה ל- 3 כיוונים במקום ל- 4 כיוונים; ככל שלא תבוטל הבליטה בחדר שירותי ההורים אשר אינה מופיעה בתוכניות.

...

כך למשל ניתנה ההזדמנות לבצע את תיקוני הריצוף בדירה מה שבסופו של דבר אך הגדיל את היקף הליקוי בגין פריט זה. כמו כן, מטענות הצדדים עולה בירור כי התובעים איבדו את אמונם בנתבעים וכי מערכת היחסים ביניהם עוינת.

בשים לב לכל האמור לעיל ומשקבעתי אחריותם של הנתבעים 1-2 , יש לחייבם בפיצוי התובעים בנזקיהם כפי שפורט לעיל.

סוף דבר, אני מחייבת את הנתבעים 1-2 ביחד ולחוד, לשלם לתובעים את הסכומים הבאים : פיצוי (כולל פינוי) בהתאם לחוו"ד מומחה סך של 60,283 ₪; איחור במסירה: 3,150 ₪; ירידת ערך: 2,500 ₪; נזק לא ממוני - עגמת נפש סך של 5,000 ₪.

הרקע העובדתי 2.1 העותר, עורך דין במקצועו (על אף השעיה זמנית מיום 15.7.15 עד ליום 14.11.19) והחזיק ברישיון לאקדח משנת 1991 מתוקף הוראות מעבר (משמר) בייעוד "נשיאה". תוקף הרישיון טרם ביטולו היה עד ליום 31.7.16.

הרשות המוסמכת למתן הרישיונות מושא תיק זה הנו "פקיד הרשוי על פי המלצת קצין מישטרה". השר לבטחון פנים מעדכן מדי תקופה "תבחינים" שהתפרסמו לראשונה בשנת 1995 המהוים דרישות סף לאחזקת כלי נשק על ידי אדם פרטי וכן עילות המצדיקות לכאורה מתן רישיון לכלי ירייה ברשוי פרטי.

דיון והכרעה 5.1 במוקד הדיון השאלה האם על בסיס הנתונים שנאספו, והיוו תשתית לפתיחת תיקי מישטרה כנגד העותר, וכן על בסיס המידע החסוי, נימצאת החלטת הביטול בתחום שיקול הדעת הסביר של הרשות.

העותר אף צרף חוות דעת של מומחית, גב' אורה כבירי, שסברה לאחר בדיקת צלום הסכם שכר הטירחה, כי דוגמאת החתימה על הסכם שכר הטירחה דומה לחתימת המתלונן.

...

יש לזכור כי ההחלטה הראשונה על ביטול הרשיון מיום 28.10.13 ניתנה ביום 28.10.13, לאחר שתיק 496166/2010 כבר נסגר עוד קודם לכן מחוסר ראיות, ונפתחו שני התיקים הנוספים באוקטובר ונובמבר 2012, שבשניהם קבל העותר בסופו של דבר את תביעתו או את חלקה הגדול.

מכאן, שאין בסיס עובדתי לייחס לעותר עבירה פלילית והפרת תנאי הרישיון בכך שבמהלך שלוש שנים נמנע מהפקדתו על אף שידע על כך. 5.8 המסקנה המתבקשת היא כי החלטת המשיב לשלילת רישיונו של העותר איננה מעוגנת בטעמים כבדי משקל.

לסיכום 6.1 העתירה מתקבלת.

העותר מוסיף וטוען כי "פיטוריו לא היו משיקולים עינייניים והם פגומים בעיקר בהיותם בלתי מידתיים ולא סבירים בנסיבות העניין". לטענתו ההחלטה בעיניינו מושפעת מקישור העותר למשפחתה של אישתו המנוחה "שידועה ומוגדרת אצל המשיבה כמשפחת פשע". העותר טוען עוד כי "משנסגר התיק נגדו וכאשר לא הואשם ע"י מח"ש וכמובן לא הורשע בגין החשדות שהועלו במכתב הפיטורים, לא היה כל פסול בהתנהגותו שיצר עילה חוקית לפיטורים". עוד נטען כי הצבת הדרישה לעבור בדיקת מכונת אמת כתנאי להמשך השרות, הנה כשלעצמה פסולה.

סעיף 10(2) לפקודת המישטרה קובע כי "המפקח הכללי רשאי... להשעות שוטר שאינו קצין מישטרה בכיר, להורידו בדרגה, לשחררו מן השרות או לפטרו, אם הוכח להנחת דעתו שהשוטר ... אינו מתאים מבחינה אחרת למלא את תפקידיו". בבסיס החלטת המשיבה ארוע רצח אישתו של העותר בסלון ביתם.

פיקוד המישטרה הוא המוסמך לקבוע את אמת המידה לגיוס מועמדים לשרות במישטרה ולפיטוריהם.

...

מהמקובץ עולה, כי אף בלי להידרש לסירובו של עותר לעבור בדיקת מכונת אמת, העננה שנותרה מעל ראשו ובמיוחד התנהלותו של העותר בחקירה שהתאפיינה במניפולציות והתחמקות, מצדיקים את קביעת המשיבה כי העותר אינו מתאים לשירות במשטרה.

החלטת המשטרה סבירה ומידתית והתקבלה בהליך תקין, ומשכך אין עילה להתערבות בה. אשר לטענה כי שיקולים זרים הנחו את המשטרה בהחלטה, כי ההחלטה התקבלה בשל שיקולים כלכליים ונגועה בהפליה - דין טענות אלה להידחות משלא הונחה להן תשתית כלשהי.

זאת ועוד לפני העותר הוצגו מסרונים אלה בעת חקירתו ובמעמד השימוע והוא לא העלה כל טענה בעניין זה. התוצאה העתירה נדחית.