בבואו להכריע בבקשה למתן צו ביניים בעתירה כנגד החלטת רשות בעינייני מכרזים מבחין בית המשפט בין מיכרז למתן שירות לבין מיכרז לבצוע עבודות.
לעניין זה יפים הדברים שנקבעו בבר"ם 6007/17 דניה סיבוס בע"מ נ' עריית קריית ביאליק, פסקה 15 (20.08.2017):
"נקודת מוצא זו, שלפיה במכרזים שעניינם הקמת תשתית, החלפת הספק המבצע לאחר שהעבודות החלו אינה מובנת מאליה ולעיתים – אף אינה אפשרית, היא שעומדת בבסיס ההבחנה הנהוגה בפסיקתנו בבקשות למתן סעדים זמניים בהליכים שעניינם תקיפת מכרזים, בין מיכרזי אספקת שירותים או ציוד לבין מיכרזי תשתית. אשר לאחרונים, קרי: כאשר עניינו של המיכרז הוא בבצוע פעולה 'חד פעמית' כגון הקמת מערכת או תשתית, נקבע כי דחיית הבקשה לצוו ביניים עלולה לסכל את האפשרות לתת לעותר סעד אפקטיבי אם תיתקבל עתירתו ועל כן במקרים אלה – תגדל הנכונות להעתר לבקשה למתן צוי ביניים בהשוואה להליכים שעוסקים במכרזים לאספקת שירותים..."
לצד השיקולים הנ"ל, על בית המשפט לשקול אף ניקיון כפיו של הבא בשעריו בבקשה למתן צו ביניים (בר"ם 9054/18 חזן נ' משרד החקלאות ופיתוח הכפר, השירותים הוטרינריים מערך בריאות העוף, פסקה 4 (24.12.2018)).
כאמור הובאו בפניי על-ידי משטרת ישראל החוברת שהגישה העותרת וזו שהמועצה טוענת לגביה שהיא "החוברת המקורית". מהשוואה בין שתי החוברות, ניכר שוני בין החוברות המתבטא במחיקת סעיפים בעמודים 4-9 בחוברת העותרת, שלהלן עיקרו: בעמ' 4 לחוברת המיכרז שהוגשה מטעם העותרת נמחק סעיף 1(ו) הקובע כי "...המועצה לא מסכימה להעסקת קבלני משנה בעבודות נשוא המיכרז ע"כ על המשתתף בעצמו להיות קבלן , ואין להציג תעודות של קבלן מטעמו של המשתתף"; בעמ' 8 לחוברת המיכרז מטעם העותרת נערך שינוי בסעיף 8 שעניינו שקולי ועדת המכרזים בבחירת הזוכה, באופן שנמחק בסעיף 8ב(1) המשפט, "יצויין כי הצעה הכוללת אחוז הנחה אשר עולה על האחוז שישולשל בתיבת במכרזים ע"י יו"ר וועדת המכרזים , לפני המועד האחרון להגשת ההצעות תיפסל". עוד נמחק המשפט המתייחס לניסיון קודם של המשתתף, בסעיף 8ב(4), אשר קבע כי ניסיון רע קודם עם מציע עלול לפסול את הצעתו, אף אם היתה ההצעה הזולה מבין ההצעות המתחרות.
...
אציין תחילה שכל אשר ייקבע במסגרת החלטתי זו הן קביעות לכאורה לצורך הדיון בבקשה למתן צו ביניים והן מבוססות על החומרים שהוצגו בפניי.
במסגרת בחינת סיכויי העתירה, יש להידרש לטענת הזיוף שהועלתה על-ידי המועצה ולבחון אם יש בסיס, לכאורה, לטענה זו. לאחר שעיינתי במסמכים שהונחו בפניי, עומד בית המשפט, בשלב זה, בפני "תעלומה". החומר שבפניי אינו יכול לסייע לקבוע באם בזיוף מתוחכם למדיי עסקינן, או שמא בטעות (במקרה הטוב) שמקורה במסירת חוברת מכרז שונה לידי העותרת.
למסקנה זו הגעתי מן הנימוקים שלהלן:
- ראשית, עיון בחוברת שהוגשה על-ידי העותרת מעלה כי למעט המחיקות בסעיפים הנ"ל, והזזת מיקום חלק מהסעיפים (לאור המחיקות שבוצעו), אין ולו שינוי אחד בסעיפים אחרים (ולו בפסיק אחד), העשוי להעיד כי דף מסוים שוכתב והושחל לחוברת על-ידי העותרת, לאחר שהיא נכרכה ונמסרה לעותרת.