עתירה כנגד החלטת המועצה הארצית לתכנון ולבניה

לפניי עתירה מנהלית המופנית נגד החלטת המועצה הארצית לתיכנון ובנייה (ועדת המשנה לעררים), אשר דחתה את הערר שהגישו העותרות על החלטת הועדה המחוזית לתיכנון ובניה – מחוז דרום, בנוגע למיתחם 11 בעיר רהט – מיתחם מגורים שעתיד להיבנות בדרום העיר.

...

נוכח כל האמור, והעובדה כי בתכנית שאושרה, שבט אבו קוידר אינו מוזכר ואינו מהווה חלק מהתכנית, לא מצאתי לקבוע כי מדובר בתכנית פרסונלית, מפלה, שתוכננה באופן "סגור" למשפחה אחת בלבד והוכתבה ע"י שיקולים זרים.

סוף דבר- העתירה נדחית.

העותרות ישלמו למשיבים 1-3 הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪.

]השופט י' אלרון: ]לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים (השופט א' דראל) בעת"מ 48044-05-16 מיום 10.12.2017, אשר דחה את עתירת המערערים נגד החלטת המועצה הארצית לתיכנון ובניה לאשר את הקמת מרכז המבקרים במיתחם המכונה "מיתחם קדם" (לשעבר "חניון גבעתי"; להלן: המיתחם).

...

בע"א 4926/08 נאשף ואח' נ' הרשות הממשלתית למים וביוב כתב השופט ס' ג'ובראן את הדברים הבאים אותם אני מאמץ: "היות הערבית שפת המיעוט הגדול ביותר בישראל ושפה רשמית – מצדיקים גם בענייננו יחס מיוחד כלפי השפה הערבית לעומת שפות מיעוטים אחרים. בעניין זה ברי כי קיים אינטרס שהמיעוט הערבי ילמד את שפת הרוב שהיא השפה הדומיננטית במדינה. ואולם, בשל מעמדו הייחודי ומעמדה הייחודי של השפה הערבית, אין לאפשר מצב שבו הפרט הנמנה על המיעוט הערבי בישראל, נפגע בשל שליטתו אך בשפתו". בית המשפט קמא קבע בפסקה 65 לפסק דינו כי "נוכח השתתפות פעילה מצד חלקם [של המערערים] בוויכוח שהתנהל, קשה שלא להתרשם כי לפחות חלקם הבינו את המתרחש". אם בענייני התרשמות עסקינן (ככל שניתן להתרשם מתמלול פרוטוקול), הרי שלא ניתן שלא להתרשם מעיון בפרוטוקול דיוני המועצה הארצית, כי היה זה דווקא יושב ראש המועצה שביקש לא לשמוע את טענות המערערים בלב פתוח ובנפש חפצה כשהאווירה הקשה ששררה באולם הדיונים נוצרה על רקע חילוקי הדעות עם יושב ראש המועצה באשר לתרגום.

השופט נ' סולברג: דעתי כדעתו של חברי, השופט י' אלרון, כי דין הערעור – להידחות.

אשר על כן, אני מצטרף לעמדתו של חברי השופט י' אלרון, כי דין הערעור – להידחות.

]השופט ע' פוגלמן: ברקע הדברים הצריכים לענייננו, עתירה נגד החלטתה של ועדת המשנה לעררים שליד המועצה הארצית לתיכנון ובנייה (להלן: ועדת המשנה) בערר 35/15, בעיניין תכנית מתאר מקומית לחזוק מבנים מפני רעידות אדמה מספר 10038 (להלן: התכנית), שהוגשה בהתאם לסעיף 23 לתכנית מתאר ארצית לחזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה – תמ"א 38, ואושרה על ידי הועדה המחוזית לתיכנון ולבנייה.

...

בעתירה הקודמת העלו העותרים טענות רבות נגד התוכנית, אולם רק בשני נושאים הנוגעים לסוגייה של "שדרוג הנדסי מלא" כאמור לעיל, מצא בית המשפט (כב' הנשיא ד' חשין) הצדקה למתן רשות ערר לפני ועדת המשנה.

ממילא, אין אנו רואים להיעתר לבקשה להוספת ראיות נוספות בסוגייה זו, שטרם התבררה בערכאה הדיונית.

לא מצאנו עילה להתערב בפסיקת ההוצאות בערכאה הדיונית, אולם בהתחשב באי הבהירות בסוגייה האחרונה עליה עמדנו, חיוב המערערים בהוצאות בערכאתנו יהיה על הצד הנמוך.

הערעור נדחה אפוא.

בפניי עתירה כנגד החלטת וועדת המשנה לעררים שעל יד המועצה הארצית לתיכנון ולבניה (להלן: "ועדת המשנה לעררים"), אשר בגדרה נדחה ערר כנגד החלטת הועדה המחוזית לתיכנון ולבניה - מחוז המרכז (להלן: "הועדה המחוזית") לדחות את תכנית 413-0125559 אשר הגישה העותרת.

...

טענת העותרת להסתמכות נדחית.

לאור האמור, העתירה נדחית.

מאידך לנוכח הנסיבות שבתיק זה, ובין היתר דברי בית המשפט העליון שנאמרו לגבי הסיטואציה הייחודית והמיוחדת כאן, אני סבור שזה המקרה החריג בו, למרות שעתירה נדחית, אין מקום להשית הוצאות על העותרת, ואני קובע כי כל צד יישא בהוצאותיו.

לבסוף ובטרם סיום וחתימה, אני שב ומציע לעותרת, את שהצעתי לה במהלך הדיון והיא לצערי- אך כזכותה על פי הדין לא נענתה לה (ראה למשל האמור בס' 15 שלעיל), לשקול הגשת תוכנית אלטרנטיבית שתתיישב עם התוכניות התקפות ואני סבור כי אם תעשה כן, המשיבות גם הן תסייע לה במסגרת הדין (כפי שאף הצהירו במהלך הדיון).

לפני עתירה המכוונת נגד החלטת ועדת המשנה של המועצה הארצית לתיכנון ובניה (להלן: המועצה הארצית), מיום 18.8.2022, אשר דחתה את הערר שהוגש על ידי עירית ראשל"צ והוועדה המקומית לתיכנון ובניה ראשל"צ (להלן: העיריה והועדה המקומית בהתאמה וביחד: העותרות).

...

המועצה הארצית הגיעה למסקנה זו לאור טענת היזם והמומחים מטעמו שהגנרטורים אליהם התייחס המומחה מטעם העותרות, לצורך השוואה, אינם יכולים להוות ענין להשוואה וכן לאור עמדת המשרד להגנת הסביבה שאמון על שנושא.

הפרויקט עבר "סגירה פיננסית". לפני העמדת המימון להקמת המתקן בחנו הגורמים המממנים את כל ההיבטים הטכניים והכלכליים של הפרויקט ונתנו הסכמתם להעמדת מימון בגובה של כמיליארד ש"ח רק לאחר שהגיעו למסקנה שמדובר בפרויקט בעל איתנות כלכלית גבוהה.

סוף דבר אני דוחה את העתירה.