עתירה כנגד דחיית התנגדות לתכנית על ידי הועדה המחוזית

נושא העתירה: עתירה כנגד דחיית היתנגדות חברת פאי סיאם תל אביב (2014) בע"מ (להלן: "פאי סיאם" או "העותרת") על ידי ועדת משנה ב' להתנגדויות של הועדה המחוזית לתיכנון ובנייה – מחוז תל אביב (להלן: "הועדה המחוזית" או "המשיבה 1") בדיון מיום 2.7.2018, ובעקבותיה החלטת הוועדה המחוזית לגרוע את תא שטח 305 מתחום התכנית תא/3966.

...

נראה לי כי המדובר בהחלטה תכנונית ראויה, הנסמכת על אינטרס ציבורי.

סוף דבר: על בית המשפט לבחון האם החלטת הרשות חורגת ממתחם הסבירות, זאת ותו לא. כלומר, כל עוד מדובר בהחלטה שרשות מנהלית סבירה יכולה הייתה לקבל, לא יתערב בית-המשפט בהחלטה (סעיף 9 לדבריה של כב' השופטת דורית ביניש בבר"מ 3186/03 מדינת ישראל נ' שולמית עין דור פ"ד נח(4) 754 (2004).

על כן, וכמפורט בפסק הדין, העתירה נדחית.

ביום 22.12.2015 הגישו העותרים עתירה מנהלית (עת"מ (חי') 46318-12-15, להלן: "העתירה הראשונה") נגד החלטת הועדה המחוזית לדחות התנגדויות שהגישו כנגד התכנית ואישורה, ככל שהיא נוגעת למקרקעי העותרים.

באשר לשיקול הדעת שעל הועדה המקומית להפעיל הפנו העותרים לפסק הדין שניתן בע"א 3535/03 הועדה המקומית לתיכנון ובניה השומרון נ' הקרן הקיימת לישראל [פורסם בנבו] (10.8.2008) (להלן: פרשת הועדה לתו"ב שומרון), בו התעוררה מחלוקת אם על הועדה המקומית להפעיל שיקול דעת עובר להוצאת ההפקעה אל הפועל, מקום שבו ההפקעה אושרה על ידי הוועדה המחוזית במסגרת התוכנית.

...

העותרים לא הצביעו על מקור כלשהו לכך שאם מוגשת תכנית חלופית לתכנית מאושרת, לאחר החלטות המועצה והוועדה על הפקעה ופירסום החלטותיהן, יש להקפיא את הליכי ההפקעה עד לסיום הדיון בתוכנית החלופית שהוגשה באיחור רב. על כן, אני דוחה את בקשת העותרים בענין זה. פסק דין זה עוסק רק בהפקעת המקרקעין.

סוף דבר על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את העתירה, ומבטל את צו הביניים שניתן.

העותרים ישלמו לכל אחת מהמשיבות הוצאות משפט כולל שכר טירחת עורך דין, בהתאמה לתקנה 512 ולתעריף המינימלי המומלץ של לשכת עורכי הדין, בסך 9,360 ₪.

לפני עתירה מנהלית כנגד החלטת המשיבה 1 – ועדת ערר מחוזית במחוז תל אביב (להלן: "ועדת הערר") מיום 3.12.19, במסגרתה נדחה ערר שהגיש העותר נגד החלטת המשיבה 2 – הועדה המקומית לתיכנון ובניה תל אביב (להלן: "הועדה המקומית"), מיום 10.7.19, ליתן תוקף לתכנית מספר 507-0530329 תא/מק/1/4130 (להלן: "תכנית האיחוד והחלוקה") בתחום תכנית תא/ 4130 בין השדרות (להלן: "התכנית הראשית") ולדחות את ההתנגדויות שהוגשו, לרבות את היתנגדות העותר, למעט בשני נושאים (להלן: "החלטת ועדת הערר" או "ההחלטה").

הערר אשר הוגש על ידי העותר, נדון במרוכז עם עוד עררים אשר הוגשו על החלטת הועדה המקומית לאשר את תכנית האיחוד והחלוקה ולדחות את ההתנגדויות אשר הוגשו בהקשר לה. ביום 18.11.19 הוגשה תשובת הועדה המקומית לעררים.

...

עוד אין בידי לקבל את טענתו הנוספת של העותר הנסבה על העדר סמכות לוועדה המקומית באשר – לטענתו – תכנית האיחוד והחלוקה מהווה סטייה ניכרת לתכנית הראשית ומשכך, דינה בטלות.

לאור האמור הרי שגם טענתו זו של העותר הנסבה על העדר סמכות לוועדה המקומית דינה להידחות.

סוף דבר; משנדחו כלל טענות העותר – העתירה נדחית.

לפניי עתירה כנגד החלטת הועדה המחוזית לדחות את היתנגדות העותרים לתכנית לתכנית 507-0403931 תא/4444 - רובע שדה דב (התכנית או תכנית שדה דב), בקשר לזכויות של חלקה 204 בגוש 6896 (החלקה) בטבלת הזכויות הנכנסות לצורך איחוד וחלוקה.

בעת"מ 41499-03-15 שבילי נ' הועדה המחוזית לתיכנון ולבניה מחוז ת"א מיום 14/1/16 נקבע כי "כידוע תכנית שפורסמה למתן תוקף כמוה 'כדין' על כל המשמעויות הנילוות לכך. מזה נובע, שגם אם אין לדבר על שלילת סמכותו העקרונית של בית המשפט להתערב ולבטל במידת הצורך גם תכנית שפורסמה, הרי שהוא יעשה כן רק במקרים מיוחדים וחריגים אשר יצדיקו זאת במכלול השיקולים והאיזונים. זאת, יש לומר, בין השאר, משום שעם פירסומה הופכת התכנית לנחלת הכלל ויכולים להסתמך עליה הן הצדדים להליך והן צדדי ג'. מדרך הטבע רק מקום שבו הפגם שעליו יצביע העותר יהיה מובהק ובעל השלכות רציניות ו/או תוך סטיה ניכרת מכללי המשפט המינהלי, יהיה בית המשפט נכון להתערב ולבטל תוכנית חרף פירסומה - ולהיפך. מקום שבו מדובר בפגם שאינו גדול ו/או שאינו שקול כנגד הפגיעה הפוטנציאלית מביטול התכנית פורסמה והפכה למעשה עשוי - לא ייטה בית המשפט לעתירה. ואמנם, עיון בפסיקה שצורפה על ידי ב"כ המשיבות 1-2 מלמד שלא אחת בתי המשפט ראוי לנכון לדחות עתירות שהוגשו כנגד תוכניות אך ורק מן הטעם שהתוכנית פורסמה למתן תוקף, וזאת בנימוק של 'מעשה עשוי'" (ערעור על פסק הדין בעע"מ 1217/16, נמחק בהסכמה).

...

לטענת העותרים, יש להקנות לשטח זכויות לפי תכנית שדה דב ולקזז מהן זכויות ל- 268 יח"ד שהתקבלו מכוח תכנית במ/9 וזאת בלבד, כך שבסופו של דבר יוקצו להם במסגרת התכנית, 214 יח"ד נוספות.

אני דוחה את טענת העותרים, כי אין לפרש את הוראות תכנית במ/9 כדרך שפירשה הוועדה המחוזית, משעה שאין כל יכולת לקבוע במסגרת תכנית במ/9 קביעות ביחס לשטח שמחוץ לקו הכחול של תכנית במ/9.

בנוסף, סבורני כי העותרים שנהנו מהוראות תכנית במ/9 ופירותיה, מנועים מלהעלות טענות כנגד הוראותיה וכנגד האופן שבו נעשו תחשיבי הזכויות, תוך ניצול ומימוש זכויות במקרקעין שמחוץ לקו הכחול.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני דוחה את העתירה על הסף ולגופה.

בנסיבות אלה, אסתפק בתאור תמציתי של העובדות נושא העתירה – כפי שאלו עולות מהעתירה ומנספחיה – ואשר יש בהן כדי להבהיר מדוע דין העתירה להדחות על הסף.

שתי התכניות הללו מקודמות במקביל על-ידי המשיבה 3, הועדה המחוזית לתיכנון ולבניה – מחוז חיפה (להלן: הועדה המחוזית), כשהכוונה היא ליצור מהלך תיכנוני אחד ומתואם בשטחה של העותרת.

ביום 30.7.2019 החליטה הולנת"ע להפקיד, בכפוף לתנאים, את תמ"מ/9/6, אולם הוחלט להמתין עם הדיון בהתנגדויות עד לשמיעת התנגדויות לתכנית הכוללנית על-ידי הועדה המחוזית.

הערר לא צורף לעתירה, אולם לא נטען על-ידי העותרת שבמסגרת הערר היא טענה נגד החלטת השלביוּת.

...

בנסיבות אלה, אסתפק בתיאור תמציתי של העובדות נושא העתירה – כפי שאלו עולות מהעתירה ומנספחיה – ואשר יש בהן כדי להבהיר מדוע דין העתירה להידחות על הסף.

אציין שעל-אף שבפועל העותרת מבקשת את ביטולה של החלטת השלביוּת, העותרת נמנעה מלבקש סעדים ישירים ביחס להחלטה זו. כמו כן אעיר שהצווים על-תנאי שנתבקשו ליתן לא נוסחו לפי הדפוס המקובל בבקשות של צווים על-תנאי בבג"ץ. נוכח המסקנה אליה הגעתי, איני נדרש להציג את טענותיה של העותרת לגופם של דברים.

מדובר אפוא בעתירה שלוקה בשיהוי כבד, וגם מטעם זה דינה להידחות על הסף.

נוכח המסקנה אליה הגענו איני רואה מקום להידרש לטענות העותרת לגופן.

סוף דבר, העתירה נדחית.