עתירה כנגד דחיית התנגדות לתכנית מתאר מקומית

בפניי עתירה מנהלית שהוגשה על ידי עריית קריית אתא (להלן: "הערייה") והועדה המקומית לתיכנון ולבניה קריית אתא (להלן: "הועדה המקומית") (להלן ביחד: "העותרות"), המופנית כנגד החלטת הועדה המחוזית לתיכנון ולבניה מחוז חיפה (להלן: "המשיבה 1" או "הועדה המחוזית") מיום 28/05/18, במסגרתה דחתה הועדה המחוזית את היתנגדות העותרות לתכנית מתאר מקומית מפורטת מס' 305-0473355 (להלן: "התכנית") שיזמה חברת נוף אתא (א.מ.ר.) בע"מ (להלן: "המשיבה 2"), להריסת מבנה קיים במיגרש המצוי ברח' שדה בוקר 10 קרית אתא, והקמת מבנה חדש תחתיו.

...

מסקנה זו, מתחזקת ביתר שאת, לאור התנהלות העותרות, אשר לא פעלו לקידום התכנית הכוללנית המוצעת, לא דנו בתכנית של המשיבה 2 (חרף העובדה שניתנה להן ההזדמנות לעשות כן), ואף לא גילו את עיניו של בית המשפט את העובדה כי הן הגישו לוועדה הארצית לתכנון ולבניה ערר כנגד החלטת הוועדה המחוזית, וזה נדחה על הסף.

בהינתן האמור, סבורני כי דין העתירה להידחות.

סוף דבר סיכומו של דבר ומן הטעמים שפורטו, אני מורה על דחיית העתירה.

עתירה זו מופנית כנגד החלטת משיבה 1, ועדת המשנה להתנגדויות של הועדה המחוזית לתיכנון ובניה מחוז חיפה (להלן: "הועדה המחוזית") מיום 11.11.2019, לפיה נדחתה היתנגדות העותרים ואושרה תכנית מתאר מקומית חפ/2185ג – מגדלי עופר (להלן: "התכנית" וגם "תכנית מגדלי עופר").

...

סוף דבר כאמור לעיל, ולאחר בחינת מכלול הראיות והטיעונים שהוצגו בפניי, הגעתי למסקנה שבהחלטות מוסדות התכנון מושא העתירה לא נפלו פגמים המצדיקים התערבות שיפוטית לביטול או שינוי ההחלטות.

על כן, אני דוחה את העתירה.

העותרים ישלמו למשיבה 4 הוצאות משפט מופחתות בסך 5,850 ₪ עקב העלאת טענות מקדמיות שנדחו.

המשיבה, בישיבתה מיום 6/10/08, דחתה את התוכנית, בקובעה כלהלן: "התוכנית אינה תואמת לתוכנית המתאר לטייבה אשר הופקדה לאחרונה. כמו כן, הוועדה לא שוכנעה כי אישור התוכנית לא יפגע בעתיד בפתוח דרך מס' 444 ובאפשרויות התיכנון לצומת הדרכים 444 והדרך צפונה למסוף המעבר הפועל מצפון לטייבה. הוועדה סבורה כי עד אשר לא ייבחנו בבחינה כוללת דרישות התחבורה באיזור צומת זו בהתאם לתוכניות העתידיות לאיזור, לא ניתן לקבל הכרעה סופית בענין שינוי ייעוד השטח הנידון". כנגד החלטה זו הגיש העותר עתירה מנהלית לבית משפט זה, ובה ביקש להורות למשיבה לידון בתוכנית טב/3395 לגופו של ענין.

טענות העותר (א) כאמור בפתח הדברים, העתירה המונחת לפניי היא הן כנגד החלטת המשיבה לדחות את היתנגדות העותר לתוכנית[footnoteRef:1], והן כנגד החלטתה שלא ליתן לו רשות לערור למועצה הארצית.

תוכנית מתאר מקומית טייבה תוכננה במסגרת ועדה בינמשרדית והוגשה על ידה.

...

סיכומו של דבר, אינני רואה כל חוסר סבירות בהחלטת המשיבה, בוודאי ובוודאי לא "חריגה קיצונית ממתחם הסבירות", הנדרשת כדי להצדיק התערבות בית המשפט.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את העתירה.

העותר ישלם למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 8,000₪.

עתירה מנהלית המכוונת כנגד החלטת המשיבה 1 ("ועדת הערר") מיום 21.3.13 שדחתה, בסייגים מסוימים, את הערר שהגיש העותר על החלטת המשיבה 2 ("הועדה המקומית") מיום 29.10.12 שבה נדחתה היתנגדות העותר לתכנית מתאר מקומית חפ/מק/1229/ד ("תכנית 1229/ד") שיזמה המשיבה 3 ("המשיבה").

...

בסופו של דבר, כאשר מוסדות התכנון (ובכללם ועדת הערר) העדיפו חלופה אחת על פני אחרת, אין בכך עילה לעותר שעל סמכה יש לבטל את החלטת ועדת הערר.

העתירה נדחית.

העותר ישלם לכל אחת מן המשיבות שכר טרחת עורכי דין בסכום של 10,000 ₪.

ואלו עיקרי העובדות הצריכות לעניין: העותרים הגישו התנגדויות לתכנית מתאר מקומית מפורטת מס' 10273 (להלן – התכנית).

מכל האמור עולה כי יש לדחות את טענות העותרים נגד החלטת ועדת המשנה להתנגדויות לאשר את התכנית.

...

ראיית-על שכזו הובילה את הוועדה המחוזית, על יסוד הניסיון והמיומנות של חבריה בתחום התכנון, למסקנה המוכנה להשלים עם יתרת הפגיעה בשכנים לאחר הקיצוצים שבוצעו בתכנית.

במקרה שלפנינו הבניה שאושרה בסופו של דבר מכילה 13 יחידות דיור במגרש בן 1,079 מ"ר. מדובר אפוא בצפיפות המינימלית המותרת בירושלים לפי תמ"א 35 (12 יחידות דיור לדונם).

סיכום הדברים הוא זה: טענות העותרים נגד החלטת ועדת המשנה להתנגדויות מיום 29.6.06 – נדחות.