העתירות הוגשו על ידי אירגוני חברה אזרחית ואנשים פרטיים ואחת מהן הוגשה על ידי לישכת עורכי הדין בישראל (העותרת בבג"ץ 5663/23).
זאת ועוד: יש לזכור כי דיני הפרשנות מכירים באפשרות ליתן משמעות מצמצמת ללשון כללית, כאשר זו מתיישבת עם תכליות החוק (ראו, למשל: ע"א 7034/99 פקיד שומה כפר סבא נ' דר, פס' 13 לפסק דינה של השופטת חיות (12.5.2004); עניין זנדברג, בפס' 21 לפסק דינו של הנשיא ברק; בג"ץ 2026/21 לישכת עורכי הדין נ' בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, פס' 1, 16 לפסק דינה של הנשיאה חיות (27.1.2022); בג"ץ 6654/98 הלפרין נ' פקידת הבחירות לעריית הרצליה, פס' 9 לפסק דינו של השופט ת' אור (19.11.1998)).
מלאכת חקיקת חוקי היסוד והתיקונים להם מצויה בסמכותה של הכנסת ולא של בית משפט זה.
השאלה שעליי להכריע בה היא האם התיקון נושא העתירות דנן מגיע עד כדי הנסיבות הקיצוניות – פגיעה אנושה במאפייני הזהות הגרעיניים המינימליים של מדינת ישראל כמדינה יהודית וכמדינה דמוקרטית – שרק בהתרחשותן, יעשה בית משפט זה שימוש בסמכות המאוד מרחיקת לכת (סמכות שלהשקפתי מוקנית לו), להורות על ביטול תיקון לחוק יסוד.
...
כשלעצמי סבורני, כי אין זה סוף הדרך.
ניטיב אפוא לעשות, אנו השופטים, אם נוסיף ונאמר בשולי פסק הדין:
"אכן, בצעד חריג וחסר-תקדים, נאלצנו ברוב דעות להורות על פסילתו של חוק-יסוד. באופן פורמלי, לא היה מנוס מלהורות על ביטולו המוחלט של דבר החקיקה, אף בנוסחו ה'רזה', שכן אין זה בסמכותנו לכתוב את דבר החקיקה מחדש. יחד עם זאת, מקבלים אנו את מרותו של המכונן, את מרותו של העם שאֵלו הם נציגיו. נעשה כמידת יכולתנו, על מנת להגשים את רצונו של המכונן. לפיכך, משקבענו כי נוסח 'רזה' של החוק, לא היה נפסל על-ידנו, אזי אין אנו רואים צורך להמתין לחקיקתו של חוק-יסוד חדש שיקבע הסדר דומה. בהעדר מגבלה חוקית, ומשהדבר מצוי בגדרי סמכותנו, נודיע עתה, כי מעתה והלאה, נסיג את הגלגל לאחור. לא נשתמש עוד בעילת הסבירות בעניינן של החלטות הממשלה ושׂריה, אלא אם כן נקבע כי ישנם נתונים חד-משמעיים, המלמדים כי אותה החלטה כה בלתי-סבירה, באורח קיצוני, עד ששום ממשלה סבירה לא היתה יכולה לקבל החלטה שכזו. אותו מבחן ותיק וטוב, שהיה באמנה איתנו מראשית הדרך ועד לפסק הדין בעניין דפי-זהב; סבירות נוסח 'וונדסברי'".
'אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום, כי לא חלום הוא, ובכל הככרות הריעו רק שלום'.
אשר על כן, העתירות מתקבלות במובן זה שיוכרז על בטלותו של תיקון מס' 3 לחוק-יסוד: השפיטה.
