הנאשם הודה בבצוע העבירות בהן הורשע, אך יחד עם זאת, התקשה לקבל את היתנהגותו כאלימה והתקשה להבין את הגורם להתפרצות.
בסופו של דבר, שירות המבחן העריך כי שלובו של הנאשם בהליך הטיפולי צימצם את הסיכון הנשקף ממנו, והמליץ על הטלת צו מבחן למשך שנה, לצד צו של"צ בהקף של 250 שעות ומאסר מותנה, עונשים שיהוו אלמנט מרתיע ומציב גבול ברור לבצוע עבירות דומות בעתיד.
...
איני מקבלת טענת ההגנה לפיה מעשי הנאשם חוסים תחת הקרבה לסייג על רקע היותו מטופל תרופתית בתחום בריאות הנפש.
נוכח זאת ובשים לב למכלול הנתונים והשיקולים שפורטו לעיל, אני סבורה כי מתחם העונש ההולם נע בין 9 חודשי מאסר שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות ל-18 חודשים, לצד ענישה נלווית.
אבהיר כי ערה אני לכך כי עונש מאסר עשוי לפגוע בנאשם אך אין מנוס מהמסקנה כי לא די בשיקולים המקלים הקיימים כאן, כדי להצדיק השתת עונש שאינו כולל מאסר ולו בעבודות שירות.
סוף דבר
לאור האמור, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
מאסר לתקופה של 9 חודשים.
