מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערר על שחרור לחלופת מעצר בתנאים מגבילים

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

במסגרת הערר, עותר העורר להורות על שיחרורו לחלופת מעצר בהוסטל "שיבולים", בכפוף לתנאים המגבילים שהוצעו בתסקיר שירות המבחן.
...
על כך אין מנוס מלהשיב בשלילה.
כמו כן, אף לא נחה דעתי כי אביו ואחיו של העורר יכולים לשמש כ"ערבים מגבילים", הגם שנמצא כי אינם מתאימים לשמש כמפקחים.
סוף דבר, הערר נדחה.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2017 בעליון נפסק כדקלמן:

ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ח' מ' לומפ) מיום 7.9.2017 (מ"ת 42489-08-17), במסגרתה הורה בית המשפט על שיחרור העורר לחלופת מעצר בתנאים מגבילים.
...
וגם באשר למקום חלופת המעצר חזרה היא על עמדתה לפיה יש לדחות את בקשת העורר.
דיון והכרעה לאחר עיון הגעתי למסקנה כי דין הערר, על שני מרכיביו, להידחות.
אשר על כן אני דוחה את הערר גם בהתייחס לבקשת העורר לשינוי מקום חלופת המעצר.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

לפיכך, הומלץ על שיחרור העורר לחלופת המעצר האמורה בתנאים מגבילים, ועל הטלת ערבויות כספיות מתאימות.
...
כידוע, סעיף 22ב(ב)(1) לחוק המעצרים מורה כי מעצר בפיקוח אלקטרוני של נאשם שמיוחסות לו עבירות מן הסוג המיוחס לעורר, יתאפשר רק בהתקיים "טעמים מיוחדים שיירשמו". שוכנעתי כי המקרה דנן, על מאפייניו הייחודיים ומכלול נסיבותיו בא בגדריה של דרישה זו. אכן, עיון בפסיקת בית משפט זה מלמד כי לא רבים הם המקרים שבהם הורה בית משפט זה על מעצרו בפיקוח אלקטרוני של נאשם שעבר עבירות נשק מהסוג המיוחס לעורר, וודאי כך מקום שנעשה שימוש בנשק תוך איום על חיי אדם (בש"פ 5032/19 מדינת ישראל נ' ג'בארין (6.8.2019); בש"פ 5803/18 חסונה נ' מדינת ישראל (15.8.2018); בש"פ 5981/17 מדינת ישראל נ' מחאג'נה (30.7.2017)[]).
בהינתן המכלול האמור, ומשהעורר אינו "נטוע" בעולם העבריינות, שוכנעתי כי ניתן להקהות את המסוכנות הנשקפת ממנו באמצעות מעצר בפיקוח אלקטרוני, בתנאים שיפורטו להלן.
אני מורה אפוא על השבת עניינו של העורר לבית המשפט המחוזי לצורך קבלת דיווח מאת מנהל הפיקוח האלקטרוני כאמור בסעיף 22ב(ג) לחוק המעצרים, שיבחן את אפשרות הפיקוח האלקטרוני בבית דודיו של העורר בכפר קאסם, בפיקוח שלושת המפקחים שנמצאו מתאימים לכך על ידי שירות המבחן, כאשר בכל עת יימצא העורר בפיקוחם של שני מפקחים לפחות.

בהליך ערר מ"ת (עמ"ת) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

למחרת, ביום 8.8.18 דחה בית משפט קמא (כב' השופט פס) את בקשת המישטרה לעצור את העורר עד תום ההליכים, והורה על שיחרורו לחלופת מעצר בתנאים מגבילים, שעיקרם מעצר בית מלא, בפקוח אחד משלושה ערבים שאושרו ע"י בית המשפט, וכן הפקדה כספית, ביחד עם התחייבות עצמית וערבויות צד ג' של הערבים.
...
לכן, בעניין פלוני שנזכר לעיל, אישר בית המשפט העליון לנאשם, שהואשם בכתב אישום חמור בהרבה מהעורר שבפנינו, בעבירות של אינוס בנסיבות מחמירות והדחה בחקירה, לצאת ממעצר הבית שבו היה בכדי לחפש עבודה, במשך 7 שעות מדי יום, בימים א – ה. מן הכלל אל הפרט על רקע כל האמור לעיל, אבחן שוב את הנסיבות שלפנינו.
בנסיבות הללו, כאשר מדובר במסוכנות שאיננה ברף הגבוה, אשר מתייחסת לעבירות רכוש ולא לעבירות אלימות, מבלי להקל ראש בכך, וכאשר מדובר בעורר נורמטיבי נעדר עבר פלילי, בעל יציבות תעסוקתית של שנים אחדות, אשר זו לו פעם ראשונה שהוא מוצא את עצמו מעורב בהליכים פליליים, והוא עלול לאבד את מטה לחמו אם ימשיך להיעדר ממקום עבודתו, ובשים לב להיותו אב לילד נכה, ובהינתן העובדה שהעורר מסר גרסתו לראיות הנסיבתיות שקיימות נגדו, נראה לי שהאיזון הנכון בין הפגיעה הנגרמת לעורר בשל התנאים המגבילים נגדו, ובין האינטרס הציבורי של הגנה מפני מסוכנותו של העורר, מטה את הכף לטובת הקלה בתנאי מעצר הבית של העורר, באופן שיאפשר לו לחזור ולעבוד לפרנסתו, במפעל שבו הוא עובד כבר 8 שנים.
סוף דבר סוף דבר, נוכח כל האמור לעיל, אני מקבל באופן חלקי את הערר, ומורה על שינוי תנאי מעצר הבית בימים א - ה, שיהפוך להיות מעצר בית לילי, לפרק הזמן שבין השעה 18:00 ועד השעה 07:00.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

לאור הקושי הנטען בתשתית הראייתית הלכאורית, מבקש העורר כי אורה על שיחרורו לחלופת מעצר בתנאים מגבילים.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בחומר החקירה ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי הדין עם המדינה.
לפי הלכת זאדה, קיומן של ראיות לכאורה לצרכי מעצר עד תום ההליכים נקבע לפי המבחן של ״אם נאמין״: "אם נאמין לראיות התביעה, האם יהא בהן כדי לחייב את המסקנה שה[נאשם] ביצע את המעשה המיוחס לו?״ (ראו: בש"פ 5430/19 חוג'יראת נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (נבו 21.08.2019); וכן בש"פ 215/19 סלאימה נ' מדינת ישראל, פסקה 15 (‏22.1.2019)). ראיות המדינה עומדות במבחן זה בהצלחה. אם נאמין למה שראיות אלה מציגות, נמצא את העורר אשם בעבירות הנשק המיוחסות לו.
הערר נדחה אפוא.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו