כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערר על צו הגבלת שימוש במקום לפי חוק הכניסה לישראל

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

כללי פסק דין בעירעור מינהלי על החלטת בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל (כב' הדיין מ' דורפמן) מיום 10.10.2019; הערר מיתמקד במשיב 3 [להלן – "המשיב"].
העורר 3 יפנה תוך 14 יום מהיום ללישכת המשיב במקום מגוריו ויגיש בקשה מתאימה לצורך קבלת רישיון מסוג א/5 בהתאם לאמור בפסק דין זה. למען הסר כל ספק, יובהר כי הואיל והבקשה ההומניטארית של העוררים הוגשה למשיב לפני תיקון הנוהל ביום 21.10.18, הרי שסעיף יג לנוהל לא יחול על העורר 3 ככל שיגיש בעתיד בקשה לשידרוג מעמדו.
באשר הבאתי את עיקר טענות המערערת בלשונה, לא ארחיב עוד בעיניין זה; לטענת ב"כ המשיב אין בכך כדי להגביל את שיקול הדעת כלל ומכאן שאין לטיעון בו נקטה המערערת אחיזה (מסעיף 36 לעיקרי טיעוניו).
ועם כל זאת, דומני, שיש בתמונה הכללית שנגד עיני גם מרכיבים שיש בהם כדי למתן:- ראשית אציין את הסיפא לסעיף י"ג – נקבע מנגנון לחריגים, ואין מניעה שיבקש המשיב לעשות בו שימוש.
בהקשר זה אחתום את פסיקתי דוקא מההחלטה אליה הפניתה המערערת (בר"ם 8090/19, הנ"ל), שיפה גם לענייננו: "בהקשר זה, ומבלי שאביע כל עמדה לגופם של דברים, חזקה על המשיבה שתביא בחשבון, בבוא היום, את ההשתלשלות העובדתית עליה הצביעה המבקשת כאשר תיבחן את בקשתה. יתר טענות המבקשת מופנות נגד היתנהלות המשיבה בעיניינה. טענות אלה, חרף הניסיון לשוות להן נופך עיקרוני, לא מקימות עילה למתן רשות לערער ב'גילגול שלישי'". בנסיבותיו של ערעור זה לא ייעשה צו להוצאות.
...
פסק הדין נשוא הערעור מוקד הדיון בסעיף 12 לפסק דינו של בית הדין לעררים בו נפסק כדלקמן:- לאור האמור לעיל, הנני מקבל את הערר באופן חלקי ומבטל את החלטת מנכ"ל המשיב מיום 5.02.19 ביחס לעורר 3.
בית הדין קבע, כי ההחלטה לדחות את בקשת המשיב 3 (להלן גם: "המשיב") היתה בלתי סבירה וכי יש לקבל את בקשתו למתן רישיון ישיבת ארעי מטעמים הומניטריים כך שינתן למשיב רישיון מסוג א/5 למשך שנה והארכתו תיבחן מעת לעת.
סוף דבר דין הערעור שיתקבל, וההוראה למערערת לשקול את שיקוליה כשלצורך עניינו של המשיב, סעיף י"ג לנוהל, כאילו לא בא לעולם כלל, בטלה בזה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ערר על החלטת קצין (ע"ק) שהוגש בשנת 2023 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

בסיום גביית הודעתו ביום 27.2.2023 הוזהר העורר שהעסקת תושבי שטחים במסעדה שאין להם אישורי כניסה לישראל היא הפרה של תנאי רישיון העסק של המסעדה, באופן שמקים את סמכותו של קצין מישטרה ליתן צו מינהלי להגבלת השמוש במקום לפי סעיף 12ב4(א) בחוק הכניסה לישראל.
כלוחם סיירת, חזקה על העורר שידע והבין מה המשמעות של העסקת תושבי שטחים שאין באמתחתם היתרי כניסה כחוק למדינת ישראל ושלא עברו את מסננת הבידוק הבטחוני הדרושה לשם קבלת היתר.
...
אין בידי לקבל את טענת העורר – שלא נכללה בנימוקי הערר והועלתה רק על-פה בדיון, כי לא ניתנה לו שהות הולמת להיוועץ בעורך-דין בטרם השיב לאזהרה שנסבה על מתן צו סגירה לעסק לפי חוק הכניסה לישראל.
אין בידי לקבל את טענת העורר כי המענה בכתב לא הגיע לידיו.
סיכומם של דברים אני קובעת אפוא כי בכפוף להתקיימותם של מלוא התנאים המצטברים שלהלן, ניתן יהיה לשוב ולפתוח את המסעדה, זאת החל מיום 10.3.2023 ואילך: ראשית, החברה שמפעילה את המסעדה ובעלי המניות בה יחתמו על התחייבות להימנע מעבירה על חוק הכניסה לישראל ובתוך כך להימנע מלהעסיק במקום – בעצמם במישרין או באמצעות צד שלישי, תושבי הרשות הפלסטינית שאין באמתחתם אישורי כניסה ועבודה כדין בישראל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ביטול/עיכוב/הארכת צו הריסה מינהלי (בצה"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

זוהי הודעת ערר על החלטת קצין מישטרה לפי סעיפים 12 ב' 4' לחוק הכניסה לישראל התשי"ב – 1952 (להלן "החוק").
ביום 27.10.23 חתם מפקד המחוז, ניצב א. כהן על צו מינהלי להגבלת שימוש במקום אשר תקפו עד ליום 25.11.23.
ביקשתי אף היתייחסות מטעם המשיבה לעניין אפשרות צימצום הצוו תוך הטלת ערבויות ובתשובה ציינה המשיבה כי מדובר בעורר שלחובתו הרשעה קודמת בעבירה על חוק הכניסה לישראל וכי העורר עצם עיניו נוכח המצב הבטחוני ובמקום לפנות לרשויות לעניין מתן הנחיות בדבר אותם שוהים בלתי חוקיים בחר להעסיקם.
רק מקום שההחלטה היא בלתי סבירה, יש מקום להתערב בה. שיקול הדעת של הרשות לעניין חוק זה דומים לשיקוליה בהליכים על פי חוק רשוי עסקים ובמסגרת התכלית שלשמה נועד החוק.
...
מדובר אם כן בעבריין מורשע שהעסיק שני תושבי רצועת עזה כשמדינת ישראל נמצאת במצב לוחמה ביודעו על הבעייתיות בהעסקתם כאשר לאחד מהם בוודאות אין היתר עבודה.
נוכח האמור אינני רואה כל מקום להתערב בהחלטת מפקד המחוז ועל כן הערר נדחה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך צו מניעה - סגירה מנהלית לעסק (צ"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

על החלטה זו הגישה המבקשת ערר, וזה נדחה (עמ"ת 20860-11-23, 13.11.23).
משהוגש כתב האישום עתרה המבקשת, כי איסור השמוש במקום העסק יימשך, עד לתום ההליכים בתיק העקרי, וזאת בהתאם להוראת סעיף 12ב5(ב)(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.
לטענת המשיב, במקרה הנוכחי על ביהמ"ש להפעיל סמכותו על פי החוק ולקבוע תנאים, הגבלות או איסורים, חלף סגירת העסק עד תום ההליכים.
סעיף זה מלמד, כי התכלית של צו ההגבלה היא תכלית מניעתית, דהיינו – מניעת ביצוע עבירות נוספות על חוק הכניסה לישראל במקום העסק.
...
לטענת המבקשת, המשיב הפר ברגל גסה את החלטת ביהמ"ש, דבר שמוכיח כי יש להיעתר לבקשה במלואה.
לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלבנטיים לנסיבות העניין שלפניי, ותוך שאני נותנת את הדעת למסוכנות הגבוהה הנובעת מהעסקתם של שוהים בלתי-חוקיים, במיוחד בימי מלחמה, אני סבורה כי האיזון הראוי בין כל האינטרסים יהא בקביעת הגבלות ואיסורים בניהול העסק, לצד ערבויות מתאימות.
לאור כל האמור לעיל, אני מורה כי עד לתום ההליכים המשפטיים יחולו התנאים הבאים: כל העובדים בבית העסק יהיו אזרחי מדינת ישראל, או בעלי היתר תקף לעבוד במדינת ישראל כדין, ולשהות בה ללא הגבלת שעות.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ביטול/עיכוב/הארכת צו הריסה מינהלי (בצה"מ) שהוגש בשנת 2024 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

לכתב העירעור צירף המערער ערר אותו הגיש ביום 10.3.24 בו העלה השגותיו, בין היתר, על קיומו של יסוד סביר להניח כי בבית העסק שלו נעברה עבירה לפי חוק הכניסה לישראל, על קיומו של חשש שהמקום ישמש להעסקת שוהים בלתי חוקיים.
הקף הבקורת השיפוטית על צו הגבלת שימוש לפי חוק הכניסה לישראל תעשה בהתאם לכללי המשפט המינהלי במסגרתה מצוה בית המשפט לבחון האם ההחלטה והשיקולים שנשקלו במסגרתה נעשו בגדר הסמכות שהוענקה בחוק, בסבירות, במידתיות ותוך שמירה על כללי צדק הטבעי .
מן הכלל אל הפרט לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ובחנתי את הראיות, הגעתי למסקנה כי לא נפלה טעות בהחלטה המורה על הוצאת הצוו, ובכלל זה כי המערער לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח שאין יסוד סביר להניח כי במקום נעברה עבירה; המערער לא עמד בנטל להוכיח שלא היה לקצין יסוד לחשש שהמקום ימשיך לשמש לבצוע עבירה לפי חוק הכניסה לישראל, ולא הוכיח שההחלטה על הוצאת צו הגבלה למשך 30 ימים היא החלטה שחורגת מהמידה הנדרשת כדי למנוע המשך ביצוע עבירה במקום.
...
מן הכלל אל הפרט לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ובחנתי את הראיות, הגעתי למסקנה כי לא נפלה טעות בהחלטה המורה על הוצאת הצו, ובכלל זה כי המערער לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח שאין יסוד סביר להניח כי במקום נעברה עבירה; המערער לא עמד בנטל להוכיח שלא היה לקצין יסוד לחשש שהמקום ימשיך לשמש לביצוע עבירה לפי חוק הכניסה לישראל, ולא הוכיח שההחלטה על הוצאת צו הגבלה למשך 30 ימים היא החלטה שחורגת מהמידה הנדרשת כדי למנוע המשך ביצוע עבירה במקום.
עילה מהמשפט המנהלי המצדיקה את ביטול ההחלטה – לאחר שבחנתי את זהות הגורם נותן ההחלטה ואת אופן קבלת ההחלטה לא מצאתי כי התקיימה עילה מהמשפט המנהלי המצדיקה את ביטול ההחלטה.
מכלל הדברים האמורים לא מצאתי קיומה של עילה המצדיקה התערבות בהחלטה, ועל כן הערעור נדחה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו