בבש"פ 10865/06 אשר ישעיהו נ' מ"י בערר על פסילה מנהלית, קבע כבוד השופט א. הלוי:
"לא ראיתי מקום לשנות מהחלטתו של בימ"ש קמא. כאמור מקובלת עלי ההשקפה, כי נגד העורר ניצבות ראיות לכאורה לכך שנהג בעת שהיה בגילופין. בתקופה שבה הולך וגדל מספרן של תאונות הדרכים, הנגרמות בעטיים של נהגים שיכורים, לא ניתן להשלים עם היתנהגות מופקרת זאת, הואיל וכרוך בה מחיר דמים אותו נידרש הציבור הרחב לשלם כמעשה של יום יום. כדי לקדם את הרעה, יש לנהוג בנהגים מסוג זה ביד קשה, ובכלל זה פסילתם מלנהוג ברכב מנועי, גם בטרם הוכרע דינם על ידי ביהמ"ש המוסמך".
סיכום והחלטה:
לאחר שהאזנתי לטעוני המבקש וטיעוני ב"כ המשיבה, עיינתי בחומר החקירה שנאסף עד כה בעיניינו של המבקש, בחנתי את נסיבות המקרה, נתתי דעתי אף לותק ולעבר של המבקש כנהג, ולנסיבותיו האישיות, מצאתי כאמור כי יש די חומר ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למבקש, בנוסף מצאתי כי המשך נהיגתו של המבקש בשלב זה, מסכנת את הציבור ולפיכך יש טעם לפסול את רישיונו למשך 30 יום, תקופה מוגדרת ותחומה, כהוראת קצין המישטרה.
...
לכך יש להוסיף ולהעיר כי נוכח טענתו של המבקש שהעיד בפני וטען כי לא נמצאו בבדיקתו כל מאפיינים לשכרות, לאחר שעיינתי בחומר החקירה שבידי המשיבה, העברתי לעיון הסנגור את דו"ח המאפיינים וטופס תחקור החשוד, וממילא בכך מתייתרת כל טענה מצד הסנגור לעניין זה.
דיון:
בבש"פ 8450/02 זינגר יהודה עו"ד נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו], הבהירה כב' השופטת א' פרוקצ'יה את הכללים על פיהם יש לבחון את החלטת קצין המשטרה בפסילה מנהלית.
בבש"פ 10865/06 אשר ישעיהו נ' מ"י בערר על פסילה מנהלית, קבע כבוד השופט א. הלוי:
"לא ראיתי מקום לשנות מהחלטתו של בימ"ש קמא. כאמור מקובלת עלי ההשקפה, כי נגד העורר ניצבות ראיות לכאורה לכך שנהג בעת שהיה בגילופין. בתקופה שבה הולך וגדל מספרן של תאונות הדרכים, הנגרמות בעטיים של נהגים שיכורים, לא ניתן להשלים עם התנהגות מופקרת זאת, הואיל וכרוך בה מחיר דמים אותו נדרש הציבור הרחב לשלם כמעשה של יום יום. כדי לקדם את הרעה, יש לנהוג בנהגים מסוג זה ביד קשה, ובכלל זה פסילתם מלנהוג ברכב מנועי, גם בטרם הוכרע דינם על ידי ביהמ"ש המוסמך".
סיכום והחלטה:
לאחר שהאזנתי לטעוני המבקש וטיעוני ב"כ המשיבה, עיינתי בחומר החקירה שנאסף עד כה בעניינו של המבקש, בחנתי את נסיבות המקרה, נתתי דעתי אף לוותק ולעבר של המבקש כנהג, ולנסיבותיו האישיות, מצאתי כאמור כי יש די חומר ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למבקש, בנוסף מצאתי כי המשך נהיגתו של המבקש בשלב זה, מסכנת את הציבור ולפיכך יש טעם לפסול את רישיונו למשך 30 יום, תקופה מוגדרת ותחומה, כהוראת קצין המשטרה.
סיכומו של עניין, אני סבור כי החלטת קצין המשטרה לפסול את המבקש מנהיגה למשך 30 יום, הינה נכונה, מבוססת, ראויה ומידתית ובדין יסודה.
מכל האמור לעיל, אני קובע כי קצין המשטרה פעל כדין ובסמכות, ודוחה את הבקשה.