מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערר על מעצר עד תום הליכים בתיק תקיפת בת זוג

בהליך ערר מ"ת (עמ"ת) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לפניי ערר על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט דוד שאול גבאי ריכטר) שניתנה בתיק מ"ת 23112-08-17.
בית משפט השלום הביא בהחלטתו את תמצית האישומים, ואביא את הדברים כלשונם: "נגד המשיב הוגש כתב אישום המחזיק 10 אישומים של עבירות אלימות במשפחה. על פי האישום הראשון במהלך ויכוח בין המשיב לאישתו שהיתה בהריון, אחז בה בחוזקה והיא ברחה ונעלה את עצמה באמבטיה. המשיב ניסה לפתוח בכוח את דלת האמבטיה ואיים שאם לא תפתח הוא ישבור את הדלת כפי שקרה בסופו של דבר. המשיב משך את המתלוננת ממרפסת השרות עד שנפלה והתקיפה הפסיקה לאחר שאמו של המתלוננת הגיעה לבית. באישום זה מיוחסות לו עבירות של תקיפת סתם בת זוג, איומים והיזק בזדון. באישום השני מיוחס לו כי תקף את רעייתו בכך שסטר לה בפניה בחוזקה בעקבות ויכוח, ובהמשך שהם ברכב והמתלוננת נוהגת בו עם בתם המשותפת, משך המשיב את בלם היד תוך כדי הנסיעה. באישום השני מיוחסות למשיב עבירות של איומים ותקיפה חבלנית כלפי בת זוג. השניים התווכחו והחליפו דברים קשים זה עם זה. תוך כדי הויכוח ניגש למטבח, הוציא ממגירה סכין והצמיד לצווארה של המתלוננת ואיים עליה. בהמשך הוא התכוון להניף לעברה כסא וכשהתנגדה אישתו הוא החל להכותה באגרופים ובבעיטות. למתלוננת נגרמו חבלות. באישום הרביעי מיוחסות למשיב תקיפת סתם ואיומים. בעוד המתלוננת במקלחת המשיב סטר לה בפניה כשהחזיקה בילדה וכתוצאה מכך הילדה נפלה בידיה באמבטיה. אז איים עליה המשיב, וגם על חיי בתה. באישום החמשי מיוחסת לו תקיפה חבלנית כלפי המתלוננת אשר היכה אותה בכסא בצלעותיה. בהמשך גם בעט בה. על פי האישום הששי מיוחסת לו תקיפה חבלנית שבוצעה בבית ההורים, במהלך וויכוח בין השניים היכה אותה המשיב בכל חלקי גופה. לא למותר לציין כי אמו של המשיב שהתה באותו זמן. באישום השביעי מיוחסת למשיב תקיפה סתם של בת זוג גם כן בנוכחות האם. באישום השמיני מיוחסות למשיב עבירות איומים ותקיפה חבלנית בנוכחות הוריה של המתלוננת וכשהיא בהריון. באישום התשיעי מייחסים לו עבירות איומים כלפיה ובאשום העשירי מייחסים לו כי איים ופגע באישתו שהיתה בת 8 חודשים שהוא סוטר בפניה ומאיים לשים אותה בקמין בוער." כאמור, אין מחלוקת על כך שהמעשים המיוחסים למשיב חמורים מאד, וזו גם דעתו של בית משפט השלום.
בנסיבות אלה מצאתי כי יש לקבל את הערר, ואני מחליט להורות על מעצר המשיב עד לתום ההליכים המתנהלים נגדו.
...
אני סבור, כי בשים לב לחומרת המעשים המיוחסים למשיב ולתמונה הכללית המצטיירת, יש להשיב על שאלה זו בשלילה.
עם זאת, לא מצאנו בחומר החקירה אינדיקציות לכך שבני משפחתו של המשיב עשו מעשה כדי למנוע מהמשיב לפגוע במתלוננת (בעניין זה ר' בין היתר את עדות רחל ביכלר בשורות 80-88).
ובאשר להיות המעצר בפיקוח מרוחק ממקום מגורי המתלוננת – המרחק בין העיר בית שמש לעיר רמלה אינו רב, ואני סבור כי בנסיבות המקרה הנדון אין בו כדי לתת את טווח הביטחון הנדרש.
סוף דבר.
בנסיבות אלה מצאתי כי יש לקבל את הערר, ואני מחליט להורות על מעצר המשיב עד לתום ההליכים המתנהלים נגדו.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

רקע והליכים קודמים נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של אינוס (עשרות עבירות), לפי סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן: החוק); מעשה סדום, לפי סעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק; תקיפה הגורמת חבלה של ממש בבת זוג (2 עבירות), לפי סעיפים 380 ו-382(ג) לחוק; תקיפת בת זוג (ריבוי עבירות), לפי סעיפים 379 ו-382(ב)(1) לחוק; איומים, לפי סעיף 192 לחוק; והיזק בזדון, לפי סעיף 452 לחוק.
בהחלטתו מושא הערר, קבע בית המשפט המחוזי (השופט א' אברבנאל) כי נוכח טיב המעשים המיוחסים לעורר על פני תקופה ארוכה, וכאשר חומרתן התגברה לאחרונה על רקע משבר חמור ביחסיהם, ולנוכח תסקיר המעצר השלילי שהיתקבל בעיניינו, הרי שאין לשחררו לחלופת מעצר אשר דורשת מתן אמון בו. זאת, בפרט נוכח מיקום החלופה המוצעת אשר אינו רחוק דיו ממקום מגורי המתלוננת, ובשים לב לכך שהמפקחים המוצעים הם בני מישפחת העורר המצדדים בו. לפיכך, הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.
ואולם, במקרה דנן, המלצת שירות המבחן אינה מתבססת אך ורק על הכחשתו הגורפת של העורר את המעשים המיוחסים לו. כך למשל, העריך שירות המבחן כי העורר "נעדר יכולת להכיר בצרכיה ורצונותיה [של המתלוננת – י' א'] כנפרדים משלו". בסיכומם של דברים, משעה שקיימות ראיות לכאורה לבצוע עבירות אלימות מצד העורר בבת זוגו, ומששירות המבחן התרשם כי שיחרורו עלול לסכנהּ, בדין נקבע כי אין מקום לשחררו לחלופת מעצר בשלב זה. בשולי הדברים אך לא בשולי חשיבותם, יוער כי מצפייה בתעוד חקירותיה של המתלוננת בתיק זה, מצטיירת תמונה שאינה נוחה, בלשון המעטה, באשר לאי-דיוקים באופן שבו הוצגו דברי המתלוננת בכתובים על ידי היחידה החוקרת.
...
בנסיבות המקרה דנן, לא שוכנעתי כי התקיימו טעמים מיוחדים המצדיקים את מעצר העורר בפיקוח אלקטרוני, זאת נוכח מסוכנותו כמו גם נוכח המלצת שירות המבחן בעניינו.
לטענתו, צפייה בחומרי החקירה מלמדת על "חולשה ראייתית" שאינה מותירה מקום למסקנה לפיה לא ניתן לאיין את מסוכנות העורר בדרך של חלופת מעצר.
משכך, בדין נקבע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לו, וכי אין בפגמים שנפלו בחקירותיה כדי להקהות את המסקנה בדבר מסוכנותו.
הערר נדחה אפוא.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בש"פ 6634/20 לפני: כבוד השופט ג' קרא המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק עמ"ת 35010-09-20 מיום 16.9.2020 שניתנה על ידי כב' השופט ניצן סילמן בשם המבקש: עו"ד משה מיכאל כהן ][]החלטה
] בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט נ' סילמן) בעמ"ת 35010-09-20 מיום 16.9.2020, בגדרה היתקבל ערר המשיבה על החלטת בית משפט השלום בחדרה (כב' השופט א' קפלן) מיום 14.9.2020, כך שמעצרו של המבקש הוארך עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו בת"פ 7875-07-20 המתנהל בבית משפט השלום בחדרה.
רקע ביום 5.7.2020 הוגש נגד המבקש לבית משפט השלום בחדרה כתב אישום המייחס לו עבירות איומים, החזקת אגרופן, החזקת סמים מסוכנים לצריכה עצמית ותקיפת בת זוג.
...
על רקע האמור, לא מצאתי טעות במסקנתו של בית המשפט קמא כי יהא קושי ליתן אמון במבקש ובמתלוננת שיישמרו תנאי המעצר באיזוק והריחוק, חרף הצהרתה של המתלוננת כי היא מתכוונת לעבור לעיר אחרת שתגדיל את הריחוק הפיזי ביניהם.
הבקשה נדחית.

בהליך ערר מ"ת (עמ"ת) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בחיפה עמ"ת 62759-02-20 חסן(עציר) נ' מדינת ישראל תיק חצוני: 544373/2019 בפני כבוד השופט ניצן סילמן עוררים אשרף חסן (עציר) משיבים מדינת ישראל החלטה
בית המשפט קמא סבר כי קיימת תשתית ראייתית והפנה העורר לתסקיר שירות מבחן; לאחר תסקיר שכלל המלצה שלילית, הוזמן תסקיר נוסף לחלופה בבית אחות העורר ובעלה באום אל פאחם; ביום 6/2/20 הורה בית המשפט קמא על מעצר העורר עד תום ההליכים; על החלטה זו נסב הערר.
אשר לעילה- מדובר בעבירות אלימות ברף מהותי, בין בני זוג; עבירות אלו מקימות מסוכנות סטאטוטורית; מדובר במשיב שהורשע בינואר 2019 באיומים, תקיפת בת זוג, תקיפה הגורמת חבלה (בת זוג) ונידון למאסר.
...
בנסיבות אלו החלטה על מעצר המשיב עד תום ההליכים עולה בקנה אחד עם הוראות הדין, והערר נדחה אפוא.

בהליך ערר מ"ת (עמ"ת) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לפני ערר על החלטתו של בית המשפט שלום בחיפה (כב' השופטת טל תדמור זמיר), בתיק מ"ת 12310-01-24, על פיה הורתה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.
לגבי ההלכה כי סטייה מהמלצה שלילית של שירות המבחן תיעשה אך במקרים חריגים, מטעמים שיירשמו, ראה לדוגמא בש"פ 3286/07 מדינת ישראל נ' עמר: "כלל נדרשים לבית המשפט נימוקים כבדי משקל על מנת לסטות מהמלצה שלילית של שירות המבחן (ראו בש"פ 9354/02 מדינת ישראל נ' גידניאן, תק על 2002(3) 2951 (2002)), ונראה כי נימוקים כאלה אינם בנמצא במקרה דנן..... חלופת מעצר כרוכה תמיד בנטילת סיכון להישנות ההיתנהגות העבריינית המיוחסת לנאשם ובנסיבות המקרה שלפנינו מדובר בסיכון ממשי שאין מקום לקחתו. בתסקיר המעצר עמד שירות המבחן על מסוכנותו של המשיב, על ההתפרצויות חסרות הרסן המאפיינות את המעשים המיוחסים לו ועל הסכנה הממשית לשלומה הפיזי והנפשי של המתלוננת הנובעת מהם. על משנה זהירות שמחויב בו בית המשפט בעבירות של תקיפת בת זוג ואיומים עמד בית המשפט בבש"פ 10247/05 פלוני נ' מדינת ישראל, תק על 2005(4) 1289, פיסקה 5 (2005) באומרו: "במקרים כגון דא, המבוצעים תוך התפרצויות זעם בלתי נשלטות, הכלל הוא כי לא תנתן חלופת מעצר, בשל החשש כי חלופה זו, התלויה בדרך-כלל ברצונו הטוב של הנאשם, לא תהיה אפקטיבית". אמנם במקרה דנן מדובר באח של המתלוננת ולא בבעלה, אולם לאור הפסיקה הקובעת שרק בנסיבות חריגות ישוחרר נאשם בעבירות אלמ"ב לחלופת מעצר, לאור האיומים החמורים שהשמיע העורר ובכללם רצח של המתלוננת, אשר נאלצת להתחבא במקלט לנשים מוכות ולאור הסיכון הגבוה הנשקף מהעורר כעולה מהתסקיר (לאחר ניתוח מרכיבי אישיותו, היתנהגותו ותפיסתו את מקומו ביחס למתלוננת ואת מושג כבוד המשפחה) ולאור עברו הפלילי, לא מצאתי כי טעה בית משפט קמא, שהורה על מעצר העורר עד תום ההליכים ואין מקום להתערב בהחלטתו.
...
אינני מקבלת את הטענה כאילו אין לקבל את דעת שירות המבחן, מאחר שלטענת ב"כ העורר, התייחסה להשקפת המפקחים על אישיות העורר במקום לבדוק אם המפקחים מתאימים למטלת הפיקוח.
בטרם סיום אוסיף, שלא מצאתי כי יש מקום להתערב בהחלטת בית המשפט קמא גם לאחר שבחנתי את טענת העורר, כי המתלוננת נמצאת במקלט לנשים מוכות בדרום הארץ והחלופה המוצעת הינה מרוחקת - בצפון הארץ.
ראו לעניין זה בש"פ 1877/07 ס' א' נ' מדינת ישראל, וכן בש"פ 5773/03 מדינת ישראל נ' פלוני שם נאמר: "בהתקיים סיכון מפני הישנות עבירות אלימות במשפחה, גם הצבת תנאים של מעצר בית בריחוק מקום מהמתלוננת, אינו עונה בהכרח על הצורך להבטיח את מטרת מעצר הבית כראוי. בסערת רגשות, עלול המשיב לעזוב את מקום מעצר הבית, ולהגיע למתלוננת גם אם היא נמצאת במקום מרוחק ממנו, ולמרחק הגיאוגרפי ואף לערבויות כספיות כבדות ככל שתהיינה אין משמעות בהקשר זה. ניסיון החיים מלמד אותנו, כי במקרים של אלימות במשפחה, לפעמים, אין דרך אחרת מאשר להורות על מעצרו של בעל אלים, ובעניין , כזה, בדרך כלל חלופת מעצר אינה מהווה פתרון.". לאור כל האמור, משהחלטתו של בית-המשפט קמא מנומקת ומבוססת, אין מקום להתערב בה ואני מורה על דחיית הערר.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו