בית המשפט ציין שלחובתו של אלמקייס שתי הרשעות קודמות: הרשעה אחת מיום 28.10.2020 בעבירה של קבלת דבר בתחבולה, והרשעה נוספת מיום 28.3.2019 בעבירות של תקיפת שוטר ותקיפה הגורמת חבלה של ממש.
בהתייחסותו למידת המסוכנות ולאפשרות להסתפק בחלופה, כתב כב' השופט סולברג את הדברים הבאים:
"עיינתי בהחלטות בית המשפט המחוזי, בתסקיר המעצר, נתתי דעתי על טיעוני הצדדים, בכתב ובעל-פה, ועיינתי בחלק מחומרי החקירה. אחר הדברים האלה, באתי לכלל מסקנה, כי אין מנוס מלקבל את הערר שהגישה המדינה, לדחות את עררו של נפתלי, ולהורות על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.
כמתואר לעיל, בכל הנוגע לשאלת קיומו של פער בין העבירות שיוחסו לנאשמים בכתב האישום לבין העבירות שבהן הורשעו, נציין כי בהחלטות שהורו על מעצרם עד תום ההליכים, נקבע כי אין מתקיימות ראיות לכאורה לעבירה של מעשה טירור של ניסיון רצח אלא לעבירה של מעשה טירור של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, שהיא העבירה שבה הורשעו בהכרעת הדין.
...
נוסף על כך, אין בידי לקבל את טענת בא כוח המשיב כי יש להעבירו לחלופת המעצר האמורה, בדומה לנאשם בן-עמי המעורב גם הוא בפרשה ושוהה כיום במעצר באיזוק אלקטרוני.
עיקרי הטענות
לטענת המאשימה אין מנוס מהארכת מעצרם של הנאשמים עד למתן גזר הדין, וזאת בהינתן מסוכנותם הרבה, כפי שנקבעה על ידי כב' השופט רובין ועל ידי כב' השופטים סולברג, אלרון וברון.
דיון והכרעה
לאחר שבחנו את טענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
סיכום
על יסוד האמור, אנו מקבלים את הבקשה ומורים על מעצרם של הנאשמים 3-4 עד למתן גזר הדין או למשך 90 יום לפי המוקדם, וזאת החל מיום 22.5.2023.
