ערר על מעצר עד תום הליכים בעבירות חבלה חמורה והפרעת שוטר

רקע והליכים נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333 בנסיבות סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז–1977.

לאור האמור בתסקיר השלישי, כמו גם בתסקירים הקודמים, הורה בית המשפט המחוזי על מעצר העורר עד תום ההליכים נגדו ביום 8.7.2021.

ההליכים הנוספים מתנהלים בעיניין עבירת רכוש, וכן בעיניין עבירות תעבורה והפרעה לשוטר.

...

ואולם, לאור כל האמור לעיל אין בעובדה זו כדי לשנות מהאיזון שערך בית משפט קמא, וזאת מבלי לקבוע מסמרות לגבי בקשות עתידיות, ככל שיוגשו.

אכן, העורר ומשפחתו עשו כל שלאל ידם למצוא חלופות מעצר אשר יוכלו לאיין את מסוכנותו, אך גם עתה אין מנוס מדחיית בקשת העורר והותרת מעצרו עד תום ההליכים, לאור המלצותיו החוזרות ונשנות של שירות המבחן.

אשר על כן, הערר נדחה.

ביום 14.12.2020 הורה בית המשפט (כב' השופטת דינה כהן) על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, זאת לאחר שעמד בית המשפט על חומרת המעשים ונסיבות ביצועם לכאורה, וכן על רמת הסיכון הגבוהה שצוינה בתסקיר שירות המבחן.

ערר שהגיש המבקש, במסגרת בש"פ 8972/20, נדחה, במסגרתו קבע בית המשפט העליון (כב' השופט נ' הנדל), כי: "עילת המעצר הרלוואנטית לעניינו בדמות מסוכנותו של העורר עולה משני מעשי האלימות המתוארים שבוצעו באותו היום. כמו כן, יצוין כי לעורר יש עבר פלילי עשיר, הכולל אישומים בעבירות שונות, ביניהן עבירות רכוש, הפרעה לשוטר וחבלה. בשנת 2016 אף נידון למאסר בפועל של 25 חודשים. נפנה בהקשר זה גם לתסקיר המעצר, ממנו עולה כי לעורר קשרים עמוקים עם חברה שולית ובעיות של צריכת אלכוהול בכמות מופרזת. נתונים אלה מגבירים את המסוכנות הנשקפת ממנו...

...

עוד הפנה להחלטת בית המשפט מיום 14.12.2020 (כב' השופטת דינה כהן) בה עמד בית המשפט על חומרת המעשים המיוחסים למבקש, לצד הערכת הסיכון הגבוהה של שירות המבחן וקבע כי: "לאחר בוחנים האם ניתן ליתן אמון במשיב (המבקש) לכך שלא ישוב לסכן את שלום הציבור, התשובה היא שלילית... מקובלת עליי עמדת ב"כ המבקשת (המשיבה) כי ישנו קושי לתת אמון במשיב (המבקש) לאור האמור בתסקיר שירות המבחן, וכי אף במעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני לא ניתן יהיה להבטיח את תכלית המעצר במידה ראויה.." לאחר שהקשבתי לטיעוני ב"כ הצדדים, עיינתי בהחלטת בית המשפט (כב' השופטת דינה כהן) מיום 14.12.2020 ובהחלטת בית המשפט העליון במסגרת בש"פ 8972/20, וכן בתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של המבקש, וכן שקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לעיון חוזר להידחות.

יוצא אפוא, שהבעייתיות טמונה במבקש עצמו ולא רק בטיב החלופה המוצעת.

לאור האמור לעיל, לא מצאתי לנכון להפנות את המבקש לקבלת תסקיר חדש, שיבחן חלופות מעצר בעניינו, לרבות מעצר במתכונת פיקוח אלקטרוני, ומשכך הם פני הדברים, דין הבקשה לעיון חוזר להידחות.

בבית המשפט העליון בש"פ 6848/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן העורר: ולדימיר קלימנקו נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערר על החלטת החלטת מעצר עד תום הליכים של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט ע' ציון קפאח) במ"ת 21142-09-22 מיום 28.9.2022 בשם העורר: עו"ד שלומי שרון; עו"ד מעיין דבוש בשם המשיבה: עו"ד הדר פרנקל ][]החלטה

ביום 11.9.2022 הוגש נגד העורר כתב אישום בו הוא הואשם ביחד עם א.א (להלן: נאשם 1) בעבירות של קשירת קשר לבצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק), התפרצות למקום מגורים בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 406(ב) ו-408 לחוק, גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 333 ו-335(א) לחוק, סחיטה באיומים שהניעה לעשיית מעשה לפי סעיף 428 לחוק והחזקת סכין שלא למטרה כשרה לפי סעיף 186(א) לחוק.

כתב האישום כלל אישום שני בו יוחסו לנאשם 1 (ולו בלבד) גם עבירות נוספות של החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי, החזקת סכין שלא למטרה כשרה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

...

אני סבורה כי אין מקום לקבל טענה זו. כפי שהובהר לעיל, פנייה לשירות המבחן היא מוצדקת במקרים גבוליים, בהם עשויה להיות להמלצת שירות המבחן משמעות בהחלטת בית המשפט.

לכן קביעתו של בית משפט קמא לפיה הוא לא רואה לנכון לשלוח את העורר לקבלת תסקיר של שירות המבחן היא מסקנה שאינני רואה לנכון להתערב בה. לאור מכלול האמור לעיל אינני סבורה גם כי מדובר בהפליה של העורר מול הנאשם 1.

מכל הטעמים שלעיל – הערר נדחה.

כתב האישום ביום 9.1.2023 הוגש לבית המשפט המחוזי כתב אישום נגד המשיב ונגד נאשם נוסף (להלן: נאשם 1) המייחס להם עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333 בנסיבות סעיף 335 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); הצתה לפי סעיף 448א רישא בצרוף סעיף 29 לחוק; סיכון דרכים לפי סעיף 344 בצרוף סעיף 29 לחוק; וכן יוחסה למשיב בלבד עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק.

לגישת העוררת, המשיב אינו מוכן לשתף פעולה עם הממסד, אולם היום אין לו האפשרות שלא לעשות כן. לכן ביקשה העוררת את היתערבות בית המשפט שיורה על חלופת מעצר אחרת, ואם לא תימצא – על מעצרו עד תום ההליכים.

...

משכך, אני סבורה כי לא ניתן לתת במשיב את האמון הדרוש לצורך שחרורו.

אולם בשלב זה, לאור מכלול הנתונים שפורטו לעיל, אני סבורה כי דין הערר להתקבל.

אני מורה לכן על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים בת"פ 20989-01-23 בבית המשפט המחוזי בירושלים.

כתב האישום מתייחס לתקופה שבה היתקיים מבצע "שומר חומות", ובפרט לאירועים שארעו בחודש מאי 2021 בעיר עכו, והוא כולל שני אישומים המייחסים לעורר עבירות של מעשה טירור של חבלה חמורה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) בצרוף סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) וסעיף 37 לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016; היתפרעות לפי סעיף 152 בצרוף סעיף 29 לחוק העונשין; שבוש מהלכי משפט בצוותא לפי סעיף 244 בצרוף סעיף 29 לחוק העונשין; היזק לרכוש בצוותא לפי סעיף 452 בצרוף סעיף 29 לחוק העונשין; הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות בצוותא לפי סעיף 275א בצרוף סעיף 29 לחוק העונשין; וקשירת קשר לפשע לפי סעיף 399(א)(1) לחוק העונשין.

בדיון שהתקיים ביום 4.4.2023 בשאלת מעצרו של העורר עד לתום ההליכים, טען בא-כוח העורר כי חרף ההמלצה השלילית ונוכח חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות, יש להעדיף חלופת מעצר או למצער מעצר בפקוח אלקטרוני על פני מעצר מאחורי סורג ובריח.

כפי שצוין לעיל, לאחר שקבל את תסקיר שירות המבחן, קבע בית המשפט בהחלטתו מיום 4.4.2023, כי "בהנתן רף האישום, העבר, ההמלצות השליליות וקוי האישיות המתוארים עם רמת הסיכון המתוארת, ברי כי אין טעם לבחון את מערך הפיקוח". משכך הוא הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

...

לא בלי התלבטות, אני סבורה כי יש מקום להתערב במסקנה זו של בית המשפט.

המציאות בהקשר זה מביאה למסקנה שונה במידת-מה מזו של שירות המבחן, וגם לכך יש לתת משקל.

לכן, אני מקבלת את הערר במובן זה שהדיון יוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שיבחן בעצמו את מערך הפיקוח שהוצע על ידי העורר.