ערר על מעצר עד תום הליכים בעבירות זיוף מטבע וקשירת קשר

כתב האישום ייחס לנאשמים שורה של עבירות מסוי, זיוף מיסמכי תאגיד, קשירת קשר לבצוע פשע והלבנת הון.

כמו כן, הנאשמים פעלו במגוון דרכים להלבנת כספים שדווחו כאמור, בהיקפים אדירים, בין היתר באמצעות הנפקת המחאות כוזבות לטובת החברות שהנפיקו את החשבוניות המזויפות ופריטתן בסניף הבנק, כמו גם באמצעות זיוף העברת כספים אל החברות באמצעות אדם שנתן להם שירותי מטבע.

בהחלטתו מיום 1.4.2015 קיבל בית המשפט המחוזי את טענותיה של המדינה והורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, וזאת לאחר שמצא כי לא ניתן ליתן אמון במשיב, כפי שאף סבר שירות המבחן (מ"ת 16479-02-15, השופטת מ' ברק-נבו).

ביום 30.4.2015 הגיש המשיב לבית משפט זה ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי לעצור את המשיב עד תום ההליכים.

...

בסופו של דבר, בנקודת זמן זו, הסוגיה שבה היה עלי להתמקד הייתה קצב התקדמותו של המשפט, תוך התייחסות מיוחדת להערכות באשר להתמשכותו הצפויה ולהתנהגותם של הצדדים בקשר לכך.

אם כן, בסיכומו של דבר אני סבורה כי עילות המעצר בעניינו של המשיב הן ברורות וכי התמשכותו של ההליך היא סבירה בנסיבות העניין.

אשר על כן, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק המעצרים החל מיום 8.11.2015 בתשעים יום או עד למתן פסק דין בת"פ 16449-02-15 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם.

תמצית הרקע העובדתי ביום 11.1.2016 הוגש נגד המשיבים 1 ו-2 (להלן: סרגיי ו-רונן בהתאמה) וכן נגד ארבע חברות בבעלות אחרים (תושבי חו"ל) כתב אישום המייחס להם, בין היתר, עבירות של קשירת קשר לבצוע פשע; הלבנת הון; היתחמקות מתשלום מס וסיוע לאחר להיתחמק מתשלום מס; ניכוי תשומות על סמך מסמכים כוזבים; ניהול חשבונות כוזבים; מסירת דיווח כוזב; ושיבוש מהלכי משפט.

לשם כך, הפעילו המשיבים חברות קש, יחידים ועוסקים שונים (להלן: ההתארגנות) אשר באמצעותם מכרו אלפי מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס, ניכו תשומות על סמך מסמכים כוזבים, פתחו חשבונות בבנקים שונים ואצל נותני שירותי מטבע - שם גם הלבינו את ההכנסות שקבלו ממכירת החשבוניות הפיקטיביות.

בד בבד עם הגשת כתב האישום עתרה המשיבה למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים נגדם, וביום 30.6.2016, לאחר חילופי ייצוג ובקשות דחייה חוזרות מטעם המשיבים על מנת ללמוד את חומר הראיות, קבע בית המשפט כי קיימות ראיות לכאורה למעורבותם של המשיבים בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום, אך קיבל את בקשתם לעריכת תסקירים מאת שירות המבחן בעיניינם.

ביום 11.9.2016 קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת המדינה והורה על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים נגדם בציינו, בין היתר, כי הראיות לכאורה הקיימות נגדם מוצקות וכי בנסיבות המקרה דנן אין חלופת מעצר שתפיג את מסוכנות המשיבים.

ערר שהגיש סרגיי לבית משפט זה על ההחלטה נדחה בהסכמה (בש"פ 7169/16) ומשנקפו תשעת החודשים מאז מעצרם של המשיבים, הגישה המדינה בקשה ראשונה להארכת מעצרם ב-90 ימים וזו התקבלה בהחלטת השופט ג'ובראן מיום 11.10.2016 הנזכרת לעיל, בה נקבע כי נשקפת מן המשיבים מסוכנות ברורה הנלמדת מחומרת המעשים המיוחסים להם ומן השיטתיות שבה בוצעו על פי הנטען וכי מסוכנותו של רונן אף מיתעצמת נוכח עבירות האיומים והסחיטה באיומים המיוחסות לו. עוד קבע השופט ג'ובראן כי שיקולים נוספים של חשש משיבוש הליכי משפט והמלטות מהארץ מטים אף הם את הכף אל עבר המשך מעצרם של המשיבים.

עוד מפנה המדינה לעברו הפלילי של רונן בעבירות מירמה וזיוף ולטענתה קיים חשש ממשי שאם לא יוארך מעצרם ימשיכו המשיבים לבצע עבירות ויגרמו נזק נוסף לציבור.

...

המסוכנות המיוחסת לרונן אף מועצמת, בהינתן עברו הפלילי המכביד ועבירות האלימות והאיומים המיוחסות לו. אם מוסיפים לכך את החשש המובהק הקיים במקרה דנן משיבוש מהלכי משפט על ידי המשיבים, נוכח העבירות הנוספות המיוחסות להם בהקשר זה, המסקנה הבלתי נמנעת היא כי אין מקום להורות על שחרורם של המשיבים לעת הזו.

מדובר כפי שצוין בתיק מורכב ומרובה עדים ששמיעתו צפויה לארוך זמן רב. לא שוכנעתי שהסיבה לכך שלא נקבעו מועדי הוכחות נוספים על אלה שכבר התקיימו ועל אלה שצפויים להתקיים, רובצת בהכרח לפתחם של המשיבים.

הבקשה מתקבלת, אפוא, ומעצרם של המשיבים מוארך בתשעים ימים החל מיום 9.1.2017 או עד למתן פסק הדין דין בת.פ. 19713-01-16 בבית המשפט המחוזי מרכז, לפי המוקדם.

כתב האישום מייחס לו שורה ארוכה של עבירות של קשירת קשר לבצוע פשע, לפי סעיף 499(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); עבירות של קבלת דבר במירמה, לפי סעיף 415 לחוק העונשין; עבירות של זיוף בנסיבות מחמירות, לספי סעיף 418 סיפא לחוק העונשין; וכן עבירות שונות לפי חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 וחוק הלבנת הון, התש"ס-2000.

בנוסף, פתחו העורר והנאשם הנוסף עסק למתן שירותי מטבע בטבריה, אשר את האישור להקמתו קיבלו במירמה ועל פעולותיו לא דיווחו לרשויות.

הרווח שהופק מפעולות המירמה הנו בסכום כולל של כשני מיליון ש"ח. בד-בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה לבית-משפט המחוזי בנצרת בקשה להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו.

לטענת בא-כוח העורר, שגה בית-המשפט המחוזי בכך שהורה לעצור את העורר עד תום ההליכים היות ומדובר בהפרה טכנית פעוטה אשר לא נועדה לבצוע עבירות כלשהן וכי לא כל הפרה מחייבת את החזרתו של אדם משוחרר למעצר.

...

בנסיבות אלו, ולאור העובדה שמדובר בתיק אשר בו מספר רב של עדים וצפוי להתנהל במשך זמן רב, הגעתי למסקנה שיש מקום לשחרר את העורר לחלופת מעצר מתאימה.

אשר-על-כן, הערר מתקבל.

בנוסף, אני מורה בזה לחלט לטובת אוצר המדינה סכום של 25,000 ש"ח מהסכום שהפקיד העורר.

][] ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט י' שפירא), בו דחה בית המשפט ערר שהגיש העורר על החלטת בית משפט השלום בירושלים, אשר הורה על מעצרו עד תום ההליכים נגדו.

נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של קשירת קשר לבצוע פשע, עבירה של זיוף מטבע פשוטה ועבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו.

שלושת הנאשמים האחרים, אשר, על-פי הנטען, שותפים לקשר ולייצור המטבעות המזויפות, לא נעצרו עד תום ההליכים – כאשר מעצרו של הנאשם שבביתו נתפסה המכונה אף לא התבקש, ושני הנאשמים האחרים שוחררו לחלופת מעצר שאינה כוללת מעצר בית.

...

שוכנעתי כי קיימת עילת מעצר בעניינו של העורר.

מכל אלו, אני סבורה כי האיזון בין ההגנה על בטחון הציבור לבין עיקרון השוויון וחרות הפרט, מצדיק במקרה זה בחינתן של חלופות מעצר קונקרטיות, גם אם לא בהכרח תימצא בסופה של הבדיקה חלופת מעצר אשר תפיג את מסוכנותו של העורר ותוכל להביא לשחרורו.

אני מורה אפוא לשירות המבחן להכין תסקיר מעצר אשר יבחן את סוגית מסוכנותו של העורר וכן את שאלת קיומה של חלופת מעצר הולמת בעניינו.

אני טוען הן לענין העילה והדבר החשוב יותר אני מבקש לשוב ולטעון לעקרון השיויון במעצר עד תום ההליכים כאשר בארוע זה מדובר ב- 4 מעורבים אשר לגישת המאשימה חלקם של כולם שווה, אין חלקו של האחד נופל מחלקו של האחר, כאשר כבר בשלב הארכת המעצר הראשונה ב- 20 לחודש שוחרר האחר כאשר הנימוק הוא שתוף הפעולה, עם כל הכבוד נימוק זה מקומו יכול היה להיות יפה בשלב של מעצר הימים ולא יכול להמשיך ולעמוד בשלב של מעצר עד תום ההליכים.

אני מפנה לבש"פ 3240/07 נמרוד אילוז נ' מ"י, גם כאן לעורר בנגוד לשותפיו עבר פלילי מכביד, ביצע את המעשים כשמע"ת בר הפעלה תלוי ועומד נגדו, שם מדובר על עבירות של קשירת קשר לבצוע פשע, זיוף מטבע ועוד עבירות נוספות, שם בית המשפט כב' השופטת עדנה ארבל קובעת "עם זאת ולא בלי לבטים סבורה אני כי יש מקום לבחינה של חלופת מעצר..." מצטט.

...

לאחר שנדרשתי לטיעוני הצדדים בעניין זה – אינני נעתרת לבקשה ואין דעתי כדעתו של ב"כ משיב 2 ככל שהדבר נוגע להפליה בין המשיב 2 לאחרים – הן באשר לנסיבותיו האישיות והן באשר לנסיבות ביצוע העבירות כמפורט בכתב האישום.

מקובלת עליי טענת ב"כ המבקשת הנוגעת לקיומה של עילת מעצר בבסיס הבקשה, ככל שהדבר נוגע לביצוען של עבירות רבות בצוותא חדא, בתחכום ובאופן המביא לפגיעה ממשית ברכוש.

מכלל נסיבות אלה, אינני רואה כל מקום להורות בשלב זה על שחרורו של המשיב 2 בתנאים או לחלופה שיהא בהם כדי לאיין או להפיג את החשש ממסוכנותו – וזאת בטרם תיבחנה כלל נסיבותיו, כנסיבות המשיבים האחרים (1 ו-3) – על פי החלטתי זו, ועל כן אני מורה כי גם בעניינו יתקבל תסקיר מעצר וזאת עד ליום 4.3.13 שעה 14:00.