ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופט נ' אבו טהה), לעצור את העורר עד תום ההליכים.
האישום הראשון מיפרט כיצד הגיע העורר ביום 2.7.2013 לבית אחותה של המתלוננת, ס.א., ביודעו שהמתלוננת ובתה הקטינה בת הארבע (להלן: הקטינה) נימצאות שם, אחד בכתפי המתלוננת ומשכה מן הבית תוך שהוא מכה אותה וסותם את פיה בידו.
בנוסף, קיימות הודעת אחותה של המתלוננת שהייתה עדה לארוע המתואר באישום הראשון; הודעת אחותו של המשיב; הודעתו של חדר, אחיו של העורר, המתייחסת לאישומים הששי והשביעי; הודעת אמו של העורר המתייחסת לאישום הראשון ולאישום השביעי; והודעת בת זוגו השנייה של העורר, אשר סירבה לקיים עימות עם העורר בשל חששה מפניו.
בית המשפט הפנה עוד לדו"ח הפעולה של השוטר שי קורסיה שלפיו המתלוננת רצה לכיוונו כשהיא מבוהלת וביקשה ממנו שיעשה משהו כי בעלה מסוכן, הראתה לו סימנים על צוארה וטענה שהעורר דקר אותה.
בנסיבות אלו, כאמור, דין הערר להדחות והעורר יישאר במעצר עד תום ההליכים נגדו.
...
לאחר שעיינתי בערר, בטענות בעלי הדין ובחומר הראיות שהוגש, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להידחות.
סוף דבר.
בנסיבות אלו, כאמור, דין הערר להידחות והעורר יישאר במעצר עד תום ההליכים נגדו.