][
בפני ערר על החלטתו של בית המשפט לנוער בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 16.1.2024 (מ"ת 36823-11-23, השופט ש' מלמד).
נקודת המוצא לדיון היא הוראת סעיף 10א לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טפול), התשל"א-1971 (להלן: חוק הנוער), המורה כי "לא יוחלט על מעצרו של קטין אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחרותו פחותה" וכן כי "בקבלת החלטה על מעצרו של קטין, יובאו בחשבון גילו והשפעת המעצר על שלומו הגופני והנפשי ועל התפתחותו". ראוי להוסיף, כי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) מונה קטינות כ"טעם מיוחד" העשוי להצדיק מעצר בתנאי פקוח אלקטרוני, חלף החזקת עצור מאחורי סורג ובריח, גם בעבירות אשר יש לגביהן חזקת מסוכנות (ראו סעיף 22ב(ב) לחוק זה. כן ראו: בש"פ 2347/16 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 22 (19.4.2016); בש"פ 8561/19 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 18 (26.12.2019)).
הערר מתקבל איפוא במובן זה שהמשיב יישאר לעת הזו במעצר מאחורי סורג ובריח עד לקבלת החלטה נוספת על-ידי בית המשפט המחוזי כאמור בפיסקה 13 לעיל.
...
במסגרת התסקיר הנוסף שהוגש ביום 10.1.2024 שירות המבחן לא שפך אור נוסף על התרשמותו מהמשיב, אך בסופו של דבר המליץ על השמתו במעון נעול של חסות הנוער בתנאי מעצר בית למשך שלושה חודשים.
לאחר שעיינתי בערר ובנספחיו ושמעתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דינו להתקבל, אך זאת באופן חלקי בלבד.
הערר מתקבל אפוא במובן זה שהמשיב יישאר לעת הזו במעצר מאחורי סורג ובריח עד לקבלת החלטה נוספת על-ידי בית המשפט המחוזי כאמור בפסקה 13 לעיל.