הואיל ובין הצדדים לא התעוררה מחלוקת אשר לקיומן של ראיות לכאורה בעיניינו של העורר, בהחלטה מיום 24.09.2017 הורה בית משפט קמא על מעצר העורר בפקוח אלקטרוני ואנושי, בכפוף לערבויות שונות.
זאת מכיוון שמיוחסות לעורר עבירות חמורות יותר, תוך שהחלק שהוא לקח בבצוע העבירות האמורות הוא גדול יותר.
בנסיבות המקרה דנן, מצאתי כי מתקיימים מספר טעמים המצדיקים את קבלתו החלקית של הערר, ובהם – אורכו החריג של ההליך השפוטי, שעניינו בעבירות שבוצעו בשנת 2011 ובגינן הוגש כתב אישום בשנת 2017; עונש המאסר שהושת על העורר בגין הרשעתו בעבירות סחיטה ואיומים; ותנאי שיחרורו של גבריאלי, בשים לב לדמיון הקיים בין מעשיהם של השניים.
...
דיון והכרעה
לאחר שקראתי בעיון את טענות בא-כוח העורר המפורטות בהודעת הערר, שמעתי את טענות הצדדים בעל-פה ונתתי דעתי למכלול השיקולים הרלבנטיים, באתי לכלל מסקנה כי דין הערר להתקבל באופן חלקי.
הואיל ועל העורר הוטל עונש מאסר בפועל (אותו ריצה) בגין עבירות סחיטה ואיומים, סבורני כי יש מקום להקל עמו – בדמות מתן אפשרות יציאה לעבודה, בליווי של מפקח מאושר הלוך ושוב.
לפיכך, נחה דעתי כי אין מדובר באפליה פסולה המצדיקה השוואה מלאה בתנאי שחרור בין השניים.
על יסוד האמור, ובהינתן הטעמים המפורטים בפסקה 14 לעיל, מצאתי להורות על קבלת הבקשה באופן חלקי, במובן של הקלת בתנאי שחרורו של העורר ברוח החלטתו של השופט צ' קאפח מיום 21.10.2020, בגדרי מ"ת 48950-08-16.
