ערר על מינוי יושב ראש ועדת ערר לענייני ארנונה

בית משפט לעניינים מינהליים בבאר שבע עת"מ 28830-08-15 ערבה מיינס בע"מ נ' מועצה אזורית חבל אילות ואח' בפני כבוד הנשיא יוסף אלון העותרת ערבה מיינס בע"מ על ידי ב"כ עו"ד אסף ביגר ואסף אורן המשיבים 1.מועצה אזורית חבל אילות על ידי ב"כ עו"ד אבי בן מאיר 2.וועדת ערר לעינייני ארנונה כללית המועצה האזורית חבל אילות 3.עידו זבולון פסק דין

יצוין כי בתחום המועצה האזורית אילות מתגוררים קצת יותר מ- 4,000 תושבים – רובם ככולם חברי עשרת הקיבוצים שבתחום המועצה - ועל כן מאגר המועמדים הפוטנציאלי להיתמנות כחבר ועדת הערר של מוצעה אזורית זו מצוי כל כולו בקרב קבוצה מצומצמת זו. בחוזר מנכ"ל משרד הפנים (מס' 1/12) מיום 31.1.12 (להלן – חוזר המנכ"ל) נקבעו "הנחיות לעניין דרך מינויין ופעולתן של ועדת הערר לארנונה". לעניין דרישות ההכשרה הנדרשות למינוי יו"ר לועדת הערר (מעבר לדרישת הסף להיותו תושב המועצה) – נקבע בסעיף 1 לחוזר הנ"ל כדלהלן: "1... בשל מהות תפקידן של הועדות כגוף מעין שפוטי, על המועצה למנות כיושב ראש הועדה עורך דין, הכשיר להיתמנות לשופט בית משפט השלום ומצוי בדיני השילטון המקומי והמוניציפלי". המועצה האזורית דנן פנתה בראשית 2013 למנכ"ל משרד הפנים בבקשה לבחון הדרישות האמורות בעיניינה – נוכח מאגר המועמדים הכה מצומצם של תושבים בשטחה (כאמור לעיל – כ- 4,000 תושבים).

מינויו על ידי המועצה לתפקיד יו"ר ועדת הערר התבסס על החלופה השנייה שנקבעה במכתבו של מנכ"ל משרד הפנים.

...

העותרת קבלה בפני המועצה, בטענות שונות, נגד מינוי זה של המשיב 3, טענותיה נדחו – ומכאן עתירה זו שבפני בה נעתר ע"י העותרת צו המבטל את המינוי האמור של משיב 3.

במציאות החיים של מועצה אזורית המורכבת ממספר קטן מאוד של קיבוצים – מקובלת עלי עמדת המועצה כי די בנתוניו הנ"ל של המשיב 3 להתאמתו להכשרה החלופית (במכתב המנכ"ל) של התמצאות בדיני השלטון המקומי והמיסוי המוניציפלי.

סוף דבר – מהנימוקים שפורטו לעיל איני מוצא ממש בטענות העותרת – ואני דוחה את העתירה.

העותרת תשלם למשיבה 1 (המועצה האזורית) הוצאות עתירה זו בסכום של 15,000 ₪.

המסגרת הנורמאטיבית הבקשה דנן נסבה על טענות שעניינן הליך המינוי של החברים בועדת ערר לעינייני ארנונה, ועל כן אפתח בהתייחסות כללית לכללים החלים על כך. סעיף 5 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976 מסמיך את המועצה של הרשות המקומית למנות ועדת ערר אחת או יותר לעינייני ארנונה, בהרכב של שלושה חברים שהם בעלי זכות להבחר כחברי מועצה, ובכלל זה את יושב ראש הועדה.

...

לנוכח התוצאה שאליה הגעתי, ובהתחשב בכך שחובות הארנונה הנטענים אינם עומדים במרכזו של ההליך דנן, לא מצאתי להיעתר לבקשה.

ממילא אף לא מצאתי להתייחס לבקשת המשיבים להגיב על כך. סוף דבר: הבקשה לרשות ערעור נדחית, וממילא נדחית גם הבקשה לסעד זמני.

בהתחשב בכלל נסיבות העניין – בכך שההליך דנן אכן חשף אי-סדרים בכל הנוגע למינוי חברי הוועדה והוביל למתן הבהרות חשובות בהקשר זה, וכן לנוכח ההוצאות שנפסקו בבית המשפט המחוזי – אני מורה כי המשיבים יישאו בהוצאות המבקשת בסך של 7,500 שקלים.

בהודעת עידכון מטעם המדינה (9.9.11) נתבשרנו על הנחיות לרשויות המקומיות ולועדות הערר לעינייני ארנונה באשר לדרך מינוין ופעולתן של הוועדות, וכן כי תיקון לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית (סדרי דין בוועדת ערר)), תשל"ז-1977 יקבע הוראות באשר לניהול הפרוטוקול, מותב חסר, תשלום הוצאות, פירסום החלטותיה של ועדת הערר ועוד.

יושב ראש ועדת הערר סעיף 5 לחוק קובע כי "המועצה תמנה ועדת ערר אחת או יותר, בהרכב של שלושה חברים מבין בעלי הזכות להבחר כחברי המועצה, ואת היושב ראש שלהן". לאור מהות תפקידם של הוועדות כגוף מעין שפוטי, על המועצה למנות כיושב ראש הוועדה, עורך דין הכשיר להיתמנות לשופט בית משפט שלום, המצוי בדיני השילטון המקומי והמיסוי המוניציפלי.

...

אין גם לטעמנו מקום להעביר את הנושא לעתירה מינהלית ולהגדיל ללא צורך את העומס על בית משפט זה בתיקים פרטניים שאין בהם עניין עקרוני.

ערעור על החלטה בערר של ועדת הערר לעינייני ארנונה בירושלים מיום 7.8.2022 לא לפסול את חבר הועדה ד"ר אליעזר וולף (להלן – וולף) ו/או את ההרכב כולו לאחר שהתברר כי וולף יושב בועדה לאישור בכירים במד"א ולאור התבטאויות ראש ההרכב לאחר בקשת הפסילה.

גדר המחלוקת עניינו בביטוי "בזכות למנות מנהל". בתקנון מגן דוד אדום, תשנ"ב-1992 (נספח 1 לתשובה), נקבע בין היתר כדלקמן: "30ד. (א) באגודה תפעל ועדה בת שלושה חברים לבדיקת כשירותם והתאמתם של מועמדים לתפקיד חברי הועד הפועל, יושב ראש הועד הפועל והמנהל הכללי על פי סעיפים 30א, 30ב, 30ג וסעיף זה, שאינם נציגי שרים או נציגי ממשלה; בועדה יכהנו:

בעיניין זה הפנו ב"כ המערער להתבטאויות הבאות שנאמרו על ידי יו"ר הועדה במהלך הדיון: "תעיד על זה עו"ד אסיף, יעל אסיף, היא תעיד על זה. היא ביקשה היתמודדות והיא קיבלה אותה. אני חושב שההתנהגות הזאתי לא ראויה, היא לא מכבדת, היא בצורה מסוימת גם פוגענית. בשל כך, אני אומר ככה, אני לא רץ לפסול. תסכמו, תשכנעו. אם לא תשכנעו, דרכיכם סלולה בשושנים לדעת לאן להגיב. בסדר?". ובמקום אחר: "יש תיק של ניגוד עניינים במחוזי כרגע לקשקושים של הערייה, ונחכה לראות מה יהיה שם". הוסף כי גם היתעקשות הועדה שלא לעכב את ניהול ההליך על אף בקשת המערער בעיניין זה מחזקת את תחושת המערער כי אין מקום להמשך ניהול הערר על ידי אותו מותב.

...

קריאת ההתבטאויות בהקשר התמליל כולו, מחזקת מסקנה זו. שנית, כעולה מההתבטאויות עצמן גם באותו עניין נכון היה יו"ר הוועדה להשתכנע אחרת.

בעניין זה ניתנה החלטתי בעמ"נ 8333-08-21 עירית ירושלים נ. המכללה למנהל מיסודה של הסתדרות הפקידים בה פרטתי את הנימוקים מדוע סבורה אני כי בעניין טענה לפסלות חבר ועדה בשל חשש למשוא פנים יש מקום לזכות ערעור.

לפיכך, הערעור מתקבל במובן זה שהוועדה תדון בערר נשוא הערעור בהרכב שלא יכלול את חבר הוועדה וולף.

...