מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערר על חיוב בהפרשי הצמדה וריבית ליטל השבחה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2015 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

הוועדה חייבה את הנתבעת לשלם לתובעים הסכום האמור, בצרוף הפרישי הצמדה וריבית מיום 31.10.07.
ככל שהתשובה היא בחיוב, הרי שלעת הזו אין התובעת חייבת בתשלום וזאת עד להכרעה בערר שהוגש על החיוב בהיטל השבחה.
...
שנית, בנקודת הזמן העכשווית, אין חולק כי שומת היטל ההשבחה אינה חלוטה אלא תלויה ועומדת בערר, ולכן בחינת השאלה במצב הדברים הנתון לעת הכרעה, מביאה למסקנה כי אין הנתבעת רשאית לקזז את שומת היטל ההשבחה מחובה הפסוק.
המסקנה מהמקובץ היא כי לא עומדת לנתבעת בנסיבות דנן זכות קיזוז של שומת היטל ההשבחה מהסכום הפסוק בו חוייבה כלפי התובעים.
נוכח האמור, דין הבקשה למתן רשות להתגונן להידחות, וכך אני מורה.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התביעה שבפני עוסקת בשאלה, האם התובעים זכאים להשבת היטל השבחה, אשר בוטל החיוב לגביו לאחר הגשת ערר לועדת ערר לתיכנון ובניה מחוזית, בצרוף ריבית לפי סעיף 17 לתוספת השלישית או בצרוף ריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה? העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת ביום 30.10.2017 במסגרת הליך של קבלת היתר בנייה וכתנאי להנפקת ההיתר, שילמו התובעים היטל השבחה בסך של 50,897.55 ₪ בגין הקלה לצורך מימוש תכניות בדרך של מתן היתר בניה.
בעינייני הצמדה וריבית נקבע בסעיף 17 בתוספת השלישית בחוק התיכנון והבנייה, שעניינו היטל השבחה, כדלקמן : "הוחלט בהליכים לפי תוספת זו על הפחתת החיוב בהיטל או על ביטולו, יוחזרו הסכומים ששולמו מעבר למגיע, בתוספת תשלומי פיגורים כמשמעותם בחוק ההצמדה, וסעיף 6 לחוק ההצמדה לא יחול". הכלל הוא אפוא, כי כאשר הוחלט בהליכים על פי התוספת השלישית על ביטול החיוב בהיטל, יוחזרו הסכומים ששולמו מעבר למגיע בתוספת תשלומי פיגורים כמשמעותם חוק ההצמדה- שהוא חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), תש"ם – 1980 ולפיו "תשלומי פיגורים" הם "ריבית צמודה בשיעור של 0.5% לחודש" (להלן: "חוק ההצמדה").
בעיניין זה נתתי דעתי לכך, כי הערר על החלטת הוועדה לתיכנון ובניה, נמחק בהסכמת הצדדים מבלי שהוועדה נתבקשה לפסוק הוצאות ומבלי שנתבקשה על ידיהם לקבוע את שיעור הריבית, דבר אשר היה מייתר את הגשת תביעה זו. סוף דבר אני קובעת כי על הנתבעת לשלם לתובעים סך של 1,085 ₪ והוצאות משפט בסך 1,000 ₪ (כולל אגרת בית משפט).
...
לאחר שבחנתי את נסיבות התביעה שבפני, מצאתי כי דין התביעה להתקבל במלואה.
בעניין זה נתתי דעתי לכך, כי הערר על החלטת הועדה לתכנון ובניה, נמחק בהסכמת הצדדים מבלי שהועדה נתבקשה לפסוק הוצאות ומבלי שנתבקשה על ידיהם לקבוע את שיעור הריבית, דבר אשר היה מייתר את הגשת תביעה זו. סוף דבר אני קובעת כי על הנתבעת לשלם לתובעים סך של 1,085 ₪ והוצאות משפט בסך 1,000 ₪ (כולל אגרת בית משפט).

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במסגרת העירעור תקפו המבקשים שלוש החלטות אשר ניתנו על ידי ועדת הערר לפיצויים והיטלי השבחה (להלן: "ועדת הערר"), במחוז תל אביב, בתביעות פיצויים לפי סעיף 197 כדלקמן: החלטה מיום 4/3/12, אשר ניתנה בערר שהגישה הועדה המקומית על השומה המכרעת שנערכה על ידי השמאי אשר שולמן (להלן: "השמאי שולמן") שמונה בתחילה על ידי ועדת הערר כשמאי מכריע; (להלן: "ההחלטה הראשונה").
ביום 21/3/21 ניתן פסק הדין בערעורים המינהליים, במסגרתו נדחו שני הערעורים הדדית, ופועל יוצא מכך – הלכה למעשה נותרו החלטות ועדת הערר על כנן (לעיל ולהלן: "פסק הדין").
בהקשר זה הוסיפה המשיבה וטענה כי לגופם של דברים ממילא לא היו נפסקים למבקשים הפרישי הצמדה וריבית ולא בכדי לא עשתה כן ועדת הערר, זאת הן לאור תרומתם המכרעת של המבקשים להתמשכות ההליכים, הן לאור הפער הגדול בין הסכום שנתבע לסכום שנפסק והן הואיל והמבקשים זכו לפיצויים נכבדים, אשר לעיתים נדירות משולמים בשל השפעות עקיפות של תכנית כבעניינינו ובמיוחד מקום בו השמאי המכריע אף חיווה עמדתו ולפיה אין כלל מקום לפצות את המבקשים לאור ניזקם הקטן והותיר ההחלטה הסופית לשיקול דעת ועדת הערר.
(ב) סכום כסף שפסקה רשות שיפוטית לבעל דין ולא שולם על ידי החייב במועד הפרעון, ייווספו עליו, ממועד הפרעון עד מועד התשלום בפועל – הפרישי הצמדה וריבית, בצרוף ריבית צמודה, בשיעור ובדרך חישוב שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם נגיד בנק ישראל ובאשור ועדת הכספים של הכנסת (להלן – ריבית פיגורים).
...
ביום 9/6/21, ניתנה על ידי החלטה בבקשה לטעות סופר, במסגרתה נדחתה הבקשה, תוך שנקבע כי: "ומכאן למקרה דנן, בו – כפי שהקדמתי וציינתי – אין לטעמי תחולה להוראת סעיף 81 לחוק בתי המשפט וזאת, בהינתן שהמחדל מפסיקת הפרשי הצמדה וריבית אינו נובע מטעות סופר או פליטת קולמוס, אלא שבפסק הדין אין כל התייחסות לנושא זה מפאת שניים עיקריים – ראשון, הואיל והלכה למעשה במסגרת פסק הדין לא נפסקו פיצויים ולא קיימת הכרעה באשר לפסיקת הפיצויים גופה, אלא שבפסק הדין נבחנו החלטות ועדת הערר ובסיכומו של דבר הוחלט לדחות את הערעורים עליהן, הואיל ולא סברתי כי נפלה בהן טעות המצדיקה התערבות של ערכאת הערעור. רוצה לומר – כל שנעשה בפסק הדין הוא אימוץ החלטות ועדת הערר הא ותו לא. שנית – (המתקשרת גם לראשון) – ועדת הערר אמנם לא קבעה קביעה ולפיה יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית על הסכום כפי שנקבע על ידי השמאי, משכך – ככל שיש ממש בטענות המבקשים ואינני קובעת מסמרות בנושא זה – הרי שהמקום להעלות טענות אלו בדבר טעות בפסיקת ועדת הערר היה במסגרת ערעור המבקשים. דא עקא, הפוך והפוך בזה וגלה כי לא קיימת בו כל טענה הנוגעת למחדל וועדת הערר מפסיקת הפרשי הצמדה וריבית. קל וחומר שאין במסגרת הערעור טענות לגופם של דברים, קרי טענות בגדרן מוסבר מדוע המחדל מפסיקת הפרשי הצמדה וריבית במקרה דנן, מהווה טעות אשר על ערכאת הערעור להתערב ולתקנה. " על החלטה זו הוגשה על ידי המבקשים בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, אשר נדונה בבר"מ 4766/21.
בכל הנוגע לפסיקת הפרשי הצמדה וריבית כדין מהמועד הקובע ועד למועד התשלום בפועל, נחה דעתי כי במקרה דנן יש לקבל באופן חלקי את טענות המבקשים כך שלסכום יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כדין בהתאם להוראות סעיף 2 לחוק ריבית והצמדה וזאת, עד למועד התשלום בפועל.
לסיכום, לאור קביעותיי לעיל, הנני מורה כי בתוך 7 ימים תוגש לחתימתי פיסקתה בהתאם להתוויות כדלקמן: סכום הפיצוי לתשלום יחושב לפי שער דולר של 4.337 ש"ח ל – 1$.
המזכירות תדוור החלטתי לצדדים.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

נימוקי המשיבה בתמצית ככל שהעותרים משיגים כנגד החיוב או גובהו, הרי שיש לדחות טענתם מחמת העידר סמכות, שכן טענות מסוג זה הן בסמכותה הייחודית של ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה בהתאם לסעיף 14 לתוספת השלישית לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק התיכנון והבניה").
טענות העותרים בעיקרן הן כי היה על המשיבה להודיע להם על החיוב בהיטל השבחה, ועל גובה ההיטל, לפני שנים רבות, וזאת במספר הזדמנויות, כגון - בעת שנרשמה הערת אזהרה על שם העותרים 1-2 בלישכת רישום המקרקעין ואשר הוצגה לועדה המקומית זמורה כחלק מתהליך הנפקת היתר הבנייה, עת ניתן היתר הבנייה לעותרים 1-2 בתאריך 28.6.1999, עת ניתן טופס 4 לבית העותרים 1-2 ביום 4.5.2000, ובעת שנערכה שמאות בבית העותרים 3-4 ביולי 2000.
הסכם זה קובע כי החברה המוכרת תשלם היטל השבחה בגין המימוש החלקי בעקבות קבלת היתרי בנייה במסגרתם מומשו חלק מהזכויות בתוכנית הראשונה, וכן כי היא תודיע לרוכשים על אודות הסכם הפשרה ותאפשר להם לשלם את סכום היטלי ההשבחה בגין מגרשיהם באופן מידיי, או בתשלומים שיישאו הפרישי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה תשכ"א-1961 (סעיף 3.1 להסכם הפשרה שצורף כנספח 3 לכתב התשובה של המשיבה).
...
בסיכום הדברים נכתב כך: "כמו כן אנו מאשרים כי ידוע לנו כי הועדה המקומית לתכנון ולבניה זמורה לא תאפשר העברת הזכויות במקרקעין משמה של חברת פסו-יוסקוביץ על שמנו, עד אשר תוסדר סוגיית תשלום היטל ההשבחה" (המסמך צורף נספח 4 לכתב התשובה).
סבורני כי התחייבות זו שוללת מהם במידה רבה את האפשרות להסתמך על טענת שיהוי מצד המשיבה, או לטעון כי התרשלותה של המשיבה בגביית החוב מהחברה המוכרת, מצדיקה לקבל את עתירתם לקבלת אישור להעברת הזכויות בלשכת רישום המקרקעין חרף אי תשלום היטל ההשבחה (ראו גם עת"מ 29723-12-19 אפיקי אס.איי.ג'י. (ישראל) נכסים בע"מ נ' עיריית נהרה (31.8.2020)).
סוף דבר – העתירה נדחית.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2007 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

יש ממש בטענה כי נידרש בנסיבות האמורות הליך של שימוש חורג מהיתר: השוו: בג"ץ 53/86 ירמיהו עייני בע"מ נ' ראש עיריית קרית מוצקין, פ"ד מ(4) 45, 48-49; עת"מ (תל-אביב-יפו) 2124/99 נציגות הבית המשותף נ' ועדת הערר, תק-מח 2001(3) 91; עע"מ 402/03 עמותת העצמאים באילת (לשכת המסחר) נ' ועדת ערר לתיכנון.
הועדה המקומית טענה בכתבי טענותיה כי המשיב חייב במלוא היטל ההשבחה שנדרש ממנו בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק.
...
המערער מצדו טוען כי לאחר שהובהר במכתבה של המשיבה מיום 17.11.05 כי רק בית משפט מוסמך להורות על הפחתת תשלומי הפיגורים, לא היתה מניעה לפנות לבית משפט השלום, ויש לקיים את החלטתו מן הטעמים המפורטים בה. דיון בע"א 3280/05 (א) האם קיימת חבות בהיטל השבחה עקב אישור התכנית? האם הגיע מועד המימוש? אלה השאלות הטעונות ההכרעה בעניננו.
דיון בע"א 1471/06 (א) אשר לערעור הוועדה המקומית: לאחר ששקלנו את טיעוני הצדדים מצאנו כי העירעור בדין יסודו.
מטעם זה אנו מקבלים את ערעור הועדה המקומית מבטלים את ההחלטה מיום 9.1.06 וקובעים כי להיטל ההשבחה יווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
משדחינו את ערעור המערער וקבלנו את ערעור הועדה המקומית, אנו מחייבים את המערער בתשלום שכ"ט עו"ד הועדה המקומית בסך 15,000 ₪ בצירוף מע"מ. הפיקדון יועבר לב"כ הועדה המקומית על חשבון ההוצאות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו