ערר על הרחקה מבאר שבע לדימונה בעבירת סיכון חיי אדם בנתיב תעבורה

בית המשפט המחוזי בבאר שבע מ"ת 38515-04-13 מדינת ישראל נ' אבו כף(עציר) 08 יולי 2013 בפני כב' השופט נסר אבו טהה המבקשת מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד מסעד אליאס מסעד המשיב סמיר אבו כף (עציר) - בעצמו ע"י ב"כ עו"ד יאיר דרייגור <#3#> החלטה

זוהי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו על רקע כתב אישום המייחס לו לכאורה ביצוע עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, חבלה במזיד, נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רישיון, נהיגה ללא ביטוח.

הדבר עורר את חשדו של השוטר אופיר, והשוטרים החלו לנסוע בעקבות הרכב.

בנוגע לחלופות המעצר שנבחנו – הראשונה בדמות "מעצר בית" בבית אחיו או בביתו של אביו, בפזורת אלעאסם - כביש דימונה, תחת פיקוחם וכן פקוח יתר אחיו, ג'ומעא, טרהד, מחמד, לסירוגין (להלן: "החלופה הראשונה"); השנייה בבית אחיו קאיד בפזורת אלעאסם - כביש דימונה (להלן: "החלופה השנייה"); והשלישית בדירה שכורה ביישוב שגב שלום תחת פיקוחם של האחים, בנוסף לפיקוח דודו של המשיב, נאיף אבו הדובה ומכר המשפחה מוחמד אבו סבילה (להלן: "החלופה השלישית").

עוד מסר כי לא היה בעת האחרונה מרוצה מהתנהלות המשיב, ואף הזהיר אותו לבל ימשיך עם היתנהלותו שעלולה להוביל להרחקתו מהמשפחה.

עוד נטען כי לחובת המשיב שש-עשרה הרשעות בגין עבירות תעבורה.

...

לסיכום, שירות המבחן מתרשם כי גם הערבים הנוספים הציעו את עצמם מטעמי מחויבות משפחתית ולא מטעמי היכרות אישית עם המשיב ועם מורכבות דפוסיו וקשייו, ועל כן יתקשו לשמש דמויות סמכותיות ומציבות גבול ברור להתנהגות עוברת חוק, ועל כן, להערכת שירות המבחן המפקחים המוצעים אינם מתאימים לשמש חלופה, במיוחד לאור רמת הסיכון הגבוהה שנשקפת מהמשיב.

לאחר שהקשבתי לטיעוני באי-כוח הצדדים ועיינתי בשני התסקירים שגובשו בעניינו של המשיב, לא שוכנעתי שיש טעמים כבדי משקל כדי להביאני לסטות מהמלצת שירות המבחן בכל הנוגע לחלופה שנבחנה ונמצאה על-ידי השירות כלא נותנת מענה הולם לרמת המסוכנות הנשקפת לכאורה מן המשיב, הן בשל התרשמות השירות שהמפקחים המוצעים כערבים אינם מהווים דמויות סמכותיות המציבות גבולות עבור המשיב, וביתר שאת הדברים נאמרים ביחס לדוד נאיף אבו הדובה, שכלל אינו מעורב בחייו של המשיב, בעוד מכר המשפחה שנבחן על-ידי שירות המבחן, מוחמד אבו סבילה, כלל לא התייצב בבית המשפט, וגם לגופו של עניין אינו מעורב בחייו של המשיב ואינו מכיר אותו באופן אישי.

בהיעדר חלופה הולמת הנני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

]ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטת דברת) בב"ש 20637, לפיה הורחק העורר מבאר שבע לדימונה ונצטווה שלא לצאת מן העיר.

כתב האישום מייחס לעורר עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תעבורה ותקיפה הגורמת לחבלה של ממש.

...

התוצאה היא שהערר מתקבל במובן זה, שהעורר יוכל לשוב לביתו, אך ייאסר עליו להיכנס לתחומי בית החולים סורוקה בבאר-שבע.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע ת"פ 17237-02-12 מדינת ישראל נ' אסולין (עציר) ואח' 7 נובמבר 2012 בפני כב' השופט נסר אבו טהה המאשימה: מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד ירון סעדון הנאשמים: 1. איציק אסולין (עצור) – בעצמו ע"י ב"כ עו"ד משה יוחאי 2. ישראל בן שלום בסט (עצור) – בעצמו ע"י ב"כ עו"ד ירום הלוי גזר דין

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב האישום בעבירות של קשירת קשר לפשע – עבירה בנגוד לסעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק"), עבירות בנשק (נשיאה והובלה) – עבירה בנגוד לסעיף 144(ב) רישא לחוק, הסתייעות ברכב לבצוע פשע – עבירה בנגוד לסעיף 43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

ביחס לנאשם 1 נטען, כי לחובתו 5 הרשעות קודמות בגין עבירות איומים, סחיטה באיומים, עבירות אלימות ועבירות רכוש, נידון פעמיים למאסרים בפועל שרוצו בעבודות שירות, ואף הורשע כחודשיים בלבד לפני הארוע נשוא כתב האישום דנן, בבית המשפט השלום בדימונה בעבירה של איומים.

סה"כ יהא מאסרו של העורר 5 וחצי שנים.

לחובת הנאשם מאסר מותנה בן 24 חודשים שהושת עליו במסגרת ת"פ 8283/07 (מחוזי ב"ש), מיום 26/3/08, על רקע הרשעתו בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, חבלה במזיד ברכב, שבוש מהלכי משפט ונהיגה בזמן פסילה.

...

על רקע האמור לעיל יש מקום לעשות הבחנה בין העונשים שיש להשית על הנאשם 1 לבין העונשים שיש להשית על הנאשם 2, בכך שרף הענישה של האחרון יהיה חמור יותר.

בשים לב לאמור לעיל, ולאחר שהקשבתי לטיעוני ב"כ הצדדים, ושקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים כמפורט לעיל, הנני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשם 1 30 חודשי מאסר לריצוי בפועל, שמניינם מיום מעצרו.

הנני מורה על הפעלת המאסר המותנה בן 24 חודשים שהושת בת"פ 8283/07 (מחוזי ב"ש), מיום 26/3/08, כך שמחציתו ירוצה במצטבר, ומחציתו ירוצה בחופף לעונש שהושת בסעיף א לעיל.