בדין ובצדק רב קיבל רשם הקבלנים ביום 6.2.2018 את החלטתו להוריד הסווג של פנינת עוזיאל ל- ג (1)
יש להצטער על כך שרשם הקבלנים התעכב זמן כה רב במתן החלטה צודקת ומתחייבת זו.
עיכוב זה במתן ההחלטה, אפשר לפנינת עוזיאל להמשיך ולהתקשר בחוזים לבצוע עבודות הדורשות סיווג ג'(3), למרות שהיא לא הוכיחה את זכאותה להמשיך ולהחזיק בסווג זה.
די בכך כדי לדחות את הערר על החלטת רשם הקבלנים מיום 6.2.2018 עליה הוגש הערר.
במצב עובדתי זה ובהשתלשלות אירועים זו, שותפים אנו לדעת הועדה המייעצת ורשם הקבלנים: "כי נראה כי כבר מראשית שנת 2015 מניות החברה וניהולה לא היו עוד בידי אברהמי, אלא הועברו לאדרי ... כי לכל המאוחר בחודש אפריל 2015 התחלפו בעלי המניות בחברה והנהלתה. כמו כן, עד לאותו מועד המבקשת לא הייתה פעילה כקבלן לעבודות הנדסה בנאיות ולא היו לה פרויקטים בבצוע... לא נשמר כל קשר ליכולת הבצוע ההנדסית בגינה סווג מלכתחילה בסוג 3. בשנת 2015 הייתה המבקשת שקולה, לטעמה של הועדה, לקבלן שרק עתה נרשם בפנקס הקבלנים, וסווג בסוג 1, מפני שעוד לא הוכיח יכולות ביצוע ההולכות וגדלות לצורך העלאת הסווג, לפי תקנה 3 לתקנות הסווג. מכאן, שהחלטת הרשם מחודש פברואר 2018, להוריד את סיווגה של המבקשת לסוג 1, התאימה בין היכולת ההנדסית של המבקשת לבין סיווגה כמתבקש מהוראות תקנה 10(א)(1) ו – 10(א) לתקנות הסווג" "כי העסקה, כשלעצמה, של עובדים שהם מהנדסים, אינה מקנה לקבלן, שרק נרשם בפנקס, זכות להיות מסווג בסוג גבוה, יהא ניסיונם של המהנדסים אשר יהא"; וכפועל יוצא, את המלצת הועדה המייעצת ורשם הקבלנים: "שלא להעלות את סיווגה של המבקשת לסוג 3. זאת, על אף שהציגה המבקשת פרוייקטים שביצעה משנת 2015 ואילך."
סוף דבר
אשר על כן, ומכל הנימוקים דלעיל, אנו דוחים את הערר.
...
לפיכך בשים לב לעיקרון של "מאזן הנוחות" ובשים לב לכך שחרף הפגמים הנטענים בבסיס הרישום של המבקשת, הניח הרשם בידיה את הסיווג החדש לאורך זמן ניכר מאד, אני מורה כדלקמן:
ניתן בידי המבקשת פרק זמן עד 20.5.18 להגשת ערר
עד להגשת הערר ואם יוגש ערר עד להחלטה אחרת, תוכל המבקשת להמשיך לבצע את הפרויקטים שהיא מבצעת כעת, אך לא תוכל לקבל פרויקטים חדשים שמצריכים סיווג העולה על ג/1 בענף 100.
לאור כל האמור, גם היום, ממליצה הוועדה שלא להעלות את סיווגה של המבקשת לסוג 3.
על רקע האמור יש לקרוא את " הסכם תמורות והעברת מניות," שנחתם ביום 25.2.2015 בין פנינת עוזיאל לבין אי.די. אביגיל פתרונות וייזום בע"מ. ( להלן:ההסכם)
במכתב מיום 11.2.2019 לרשם הקבלנים מסביר **** אדרי שהסכם זה הינו תוצר הקשיים התפקודיים והכלכליים אליהן נקלעה פנינת עוזיאל עוד בתקופתו של יעקב אברהמי ובטרם פטירתו ז"ל בשנת 2014, עם מותו, קיבל לידיו את ניהול החברה אלעזר אברהמי יבדל"א, אך אותם קשיים עמדו גם בפניו.
במצב עובדתי זה ובהשתלשלות אירועים זו, שותפים אנו לדעת הוועדה המייעצת ורשם הקבלנים: "כי נראה כי כבר מראשית שנת 2015 מניות החברה וניהולה לא היו עוד בידי אברהמי, אלא הועברו לאדרי ... כי לכל המאוחר בחודש אפריל 2015 התחלפו בעלי המניות בחברה והנהלתה. כמו כן, עד לאותו מועד המבקשת לא הייתה פעילה כקבלן לעבודות הנדסה בנאיות ולא היו לה פרויקטים בביצוע... לא נשמר כל קשר ליכולת הביצוע ההנדסית בגינה סווג מלכתחילה בסוג 3. בשנת 2015 הייתה המבקשת שקולה, לטעמה של הוועדה, לקבלן שרק עתה נרשם בפנקס הקבלנים, וסווג בסוג 1, מפני שעוד לא הוכיח יכולות ביצוע ההולכות וגדלות לצורך העלאת הסיווג, לפי תקנה 3 לתקנות הסיווג. מכאן, שהחלטת הרשם מחודש פברואר 2018, להוריד את סיווגה של המבקשת לסוג 1, התאימה בין היכולת ההנדסית של המבקשת לבין סיווגה כמתבקש מהוראות תקנה 10(א)(1) ו – 10(א) לתקנות הסיווג" "כי העסקה, כשלעצמה, של עובדים שהם מהנדסים, אינה מקנה לקבלן, שרק נרשם בפנקס, זכות להיות מסווג בסוג גבוה, יהא ניסיונם של המהנדסים אשר יהא"; וכפועל יוצא, את המלצת הוועדה המייעצת ורשם הקבלנים: "שלא להעלות את סיווגה של המבקשת לסוג 3. זאת, על אף שהציגה המבקשת פרוייקטים שביצעה משנת 2015 ואילך."
סוף דבר
אשר על כן, ומכל הנימוקים דלעיל, אנו דוחים את הערר.
