ערר על החלטת עיון בחומר חקירה בתיק אינוס עובדת זרה

בכתב האישום נטען כי העוררים העסיקו שמונה עשר עובדים זרים בבצוע עבודות חקלאות שלא כדין, ללא היתר ומבלי שהסדירו עבורם ביטוח רפואי.

העוררים מפנים לפסק הדין בעפ"א(ארצי) 24961-11-10 אוחיון ואח' – מדינת ישראל (10.6.2014) (להלן: עניין אוחיון) בו נתבקש בין השאר מידע על רישום פלילי ומשמעתי של עדי תביעה ונקבע כי מידע זה עשוי להיות חומר חקירה ולפיכך על בית הדין לעיין בחומר בטרם מתן החלטה.

משעה שכאמור לא הוכחה רלוואנטיות אין הצדקה לפגיעה חמורה זו. דיון והכרעה סעיף 74 לחסד"פ קובע כדלקמן: "74.  (א)  (1)   הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסנגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנירשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו; בסעיף זה, "רשימת כל החומר" – לרבות ציון קיומו של חומר שנאסף או שנירשם בתיק שאינו חומר חקירה ושל חומר שנאסף או שנירשם בתיק שהוא חסוי על פי כל דין, וכן פירוט של סוג החומר כאמור, נושאו והמועד שבו נאסף או נרשם, ובילבד שאין בפירוט האמור לגבי חומר חסוי כדי לפגוע בחיסיון לפי כל דין; היו בחומר כמה מסמכים מאותו סוג העוסקים באותו עניין, ניתן לפרטם יחד כקבוצה, תוך ציון מספר המסמכים הנכללים בקבוצה; [.

בהיעדר כל אינדיקאציה ממשית לאנטרס ההגנה, לא ניתן להעתר לבקשה זו. עיון בתיקים סגורים סעיף 11א חוק המירשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981 (להלן: חוק המירשם הפלילי) קובע כדלקמן: "מידע על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין כאמור בסעיפים 59 ו-62 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, מידע על סגירת תיק בהסדר לפי סימן א'1 בפרק ד' לאותו חוק וכן מידע על משפט שבו עוכבו ההליכים לפי סעיף 231 לאותו חוק, לא יימסר אלא לגופים המפורטים בתוספת השלישית." המשיבה טוענת כי בהתאם לסעיף לא ניתן לעיין בתיקים סגורים של עדים.

...

בהעדר כל אינדיקציה ממשית לאינטרס ההגנה, לא ניתן להיעתר לבקשה זו. עיון בתיקים סגורים סעיף 11א חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981 (להלן: חוק המרשם הפלילי) קובע כדלקמן: "מידע על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין כאמור בסעיפים 59 ו-62 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, מידע על סגירת תיק בהסדר לפי סימן א'1 בפרק ד' לאותו חוק וכן מידע על משפט שבו עוכבו ההליכים לפי סעיף 231 לאותו חוק, לא יימסר אלא לגופים המפורטים בתוספת השלישית." המשיבה טוענת כי בהתאם לסעיף לא ניתן לעיין בתיקים סגורים של עדים.

משכך גם חלק זה של הערר נדחה.

סוף דבר העררים נדחים.

לפניי ערר לפי סעיף 74(ה) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982 (להלן – חסד"פ), על החלטת בית הדין האיזורי בתל אביב יפו מיום 15.11.2018 (השופטת עידית איצקוביץ; הע"ז 49093-12-17) לפיה נדחתה בקשת העוררים לגילוי חומר חקירה.

ביום 27.9.2018 הגישו העוררים לבית הדין האיזורי בקשה נוספת לגילוי ועיון בחומרי חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן – חסד"פ).

טענות הצדדים במהלך הדיון שנערך ביום 8.1.2019 הסכימו העוררים לחזור בהם מהערר בכל הנוגע למסמכים בסעיפים ב' ו-ג' לבקשה, אך עמדו על בקשתם לפי סעיף א' שלעיל – קבלת פירוט ההליכים המשפטיים, הפליליים והמינהליים שהתקיימו בעיניינו של העובד מושא כתב האישום, לרבות העתקי התיקים האמורים.

כמו כן, טוענת המשיבה כי העוררים קיבלו את כל המידע הנוגע לרישיון של העובד משנת 2012 ועד שנת 2018, וכי כל חומר נוסף הנוגע לעובד הזר איננו רלוואנטי להליך, משעה שניתן להוכיח את יסודות העבירה בדבר העסקת עובד זר שלא כחוק.

לסיום עניין זה, אומנם העוררים לא ביקשו כי אעיין בחומר החקירה המבוקש, אך לשם הרחבה אתייחס לעניין זה. טענת המשיבה לפגיעה בזכות לפרטיות של העובד הזר, נראית כאפשרות סבירה ועל כן, במקרה הנידון שבו לא הראו העוררים אפשרות החורגת מגדר תקווה ספקולאטיבית לכך שהחומרים המבוקשים יסייעו בהגנתם, לא היה על בית הדין לבחון את החומרים הללו.

...

על כן, דין הערר בעניין זה להידחות.

יוער כי העובדה שהמידע המבוקש לא היה מצוי בידיה של המדינה לפני שהגישו העוררים את בקשתם מחזקת את המסקנה שאין להיעתר לבקשה.

מכאן עת מדובר בבקשה לגילוי חומר חקירה לפי 74 לחסד"פ המעוררת חשש לפגיעה בפרטיות צד ג' אין מניעה לקיים דיון ואין הדבר מחייב דיון לפי סעיף 108 לחסד"פ. סוף דבר הערר נדחה.

בבית המשפט העליון מ"ח 6881/19 לפני: כבוד המשנה לנשיאה (בדימ') ח' מלצר המבקש: רומן זדורוב נ ג ד המשיבה 1: מדינת ישראל המשיבה 2: פלונית (א"ק) המשיב 3: המרכז לבריאות הנפש "מזרע" המבקשת להצטרף כידידת בית המשפט: הסניגוריה הציבורית בקשה למשפט חוזר מטעם המבקש מתאריך 31.10.2019; בקשה מטעם המשיבה 1 לתפיסת תיק רפואי מתאריך 11.12.2019; בקשה להגשת תוספת לבקשה למשפט חוזר מתאריך 17.12.2019; תוספת לבקשה למשפט חוזר מתאריך 17.12.2019; תגובת המבקש לבקשת המשיבה 1 לתפיסת תיק רפואי מתאריך 17.12.2019; תגובה מטעם המשיב 3 מתאריך 22.12.2019; תגובת המשיבה 1 לבקשה להגשת תוספת לבקשה למשפט חוזר מתאריך 23.12.2019; הודעה מטעם המשיבה 1 מתאריך 23.12.2019; הודעה מעדכנת מטעם המשיבה 1 מתאריך 13.02.2020; הודעה מעדכנת מטעם המשיבה 1 מתאריך 08.03.2020; בקשה מטעם המשיבה 1 מתאריך 12.03.2020; הודעה מטעם המשיבה 2 מתאריך 19.03.2020; תגובה מטעם המשיב 3 מתאריך 23.03.2020; תגובת המשיבה 1 לבקשה למשפט חוזר מתאריך 01.04.2020; בקשה מטעם המשיבה 1 להורות על איסור פירסום מתאריך 05.04.2020; תגובת המבקש לבקשה להורות על איסור פירסום מתאריך 05.04.2020; תגובת המשיבה 2 לבקשה להורות על איסור פירסום מתאריך 19.04.2020; בקשה מטעם המבקש לקביעת דיון מתאריך 21.04.2020; בקשה לצרוף חוות דעת מטעם המבקש מתאריך 28.04.2020; תשובת המבקש לתגובת המשיבה 1 לבקשה למשפט חוזר מתאריך 30.04.2020; תגובת המשיבה 2 לבקשת העיון מטעם המבקש מתאריך 07.05.2020; תגובה מטעם המשיב 3 לבקשת העיון במסמכים מתאריך 11.05.2020; תגובה מטעם המשיבה 1 לבקשת העיון במסמכים מתאריך 11.05.2020; תגובה לתגובת המבקש על תשובת המשיבה 1 לבקשה מתאריך 27.05.2020; בקשה מטעם המבקש לשיחרור המבקש מתאריך 21.06.2020; בקשה נוספת מטעם המבקש לשיחרור המבקש מתאריך 28.06.2020; בקשה להוספת ראיה מטעם המבקש מתאריך 28.06.2020; תגובת המשיבה 1 לבקשה לשיחרור המבקש מתאריך 08.07.2020; תגובת המשיבה 1 לבקשה להוספת ראיה מתאריך 08.07.2020; בקשה מטעם המבקש למתן צו ולחילופין לקבלת חוות דעת משלימה מתאריך 20.07.2020; בקשת הצטרפות כידידת בית המשפט מטעם: עירניות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר 80654598) מתאריך 03.08.2020; תיקון לבקשת ההצטרפות כידידת בית המשפט מתאריך 05.08.2020; הודעה מטעם המבקש מתאריך 07.08.2020; הודעה מטעם המבקש מתאריך 07.09.2020; הודעה מטעם המשיבה 1 מתאריך 22.09.2020; בקשת הצטרפות כידידת בית המשפט מטעם הסניגוריה הציבורית מתאריך 27.09.2020; תגובת המבקש לתגובת המשיבה 1 בסוגיית מתן חוות דעת מתאריך 29.09.2020; תגובת המשיבה 1 לבקשת ההצטרפות כידידת בית המשפט מטעם הסניגוריה הציבורית מתאריך 05.10.2020; תגובת המשיבה 1 לתשובת המבקש מתאריך 15.10.2020; הודעה על הסכמת המשיבה 2 לפרסם חלקים מתגובת המשיבה 1 מתאריך 04.11.2020; הודעה מטעם המשיבה 1 מתאריך 05.11.2020; הודעה מטעם המבקש מתאריך 08.11.2020; תגובת המשיבה 2 לעמדות הצדדים ביחס לבקשה להסרת איסור פירסום מתאריך 09.11.2020; הודעה משלימה מטעם המשיב 3 מתאריך 09.11.2020; הודעה מטעם המבקש מתאריך 24.11.2020; הודעה מטעם המבקש מתאריך 29.11.2020; תגובה מטעם המשיבה 1 מתאריך 01.12.2020; הודעה מטעם המשיבה 1 מתאריך 13.12.2020; הודעה מטעם המשיבה 1 מתאריך 03.01.2021; בקשה נוספת מטעם המבקש לשיחרור המבקש מתאריך 11.01.2021; תגובת המבקש מתאריך 11.01.2021; בקשה מטעם המבקש להוספת ראיה מתאריך 26.01.2021; הגשת תצהיר מטעם המבקש מתאריך 26.01.2021; תגובת המשיבה 1 לבקשה להוספת ראיה מתאריך 03.02.2021 תאריכי הדיונים: י"ז באלול התש"ף (06.09.2020); ט"ו בחשון התשפ"א (02.11.2020); כ"ג בחשון התשפ"א (10.11.2020) בשם המבקש: עו"ד ירום הלוי בשם המשיבה 1: עו"ד תמר בורנשטיין; עו"ד איתמר גלבפיש; עו"ד עידית פרג'ון בשם המשיבה 2: עו"ד תומר שוורץ בשם המשיב 3: עו"ד אביעד אמרוסי בשם המבקשת להצטרף כידידת בית המשפט: עו"ד טל ענר; עו"ד קרן אבלין-הרץ ][]החלטה

ז) סמיכות זמן ומקום לזירת הרצח וזמינות כלי הרצח – לגישת עמדת הרוב, העוצמה הנסיבתית מתחזקת בהנתן נתונים אלה: העובדה שלא נמצאה ראיה כלשהיא הקושרת מי מהמורים או מהתלמידים בבית הספר למעשה הרצח; הרוצח היה מישהו שהכיר את בית הספר ולא עורר חשד; בשער בית הספר עמד שומר, ולא ידוע על אדם זר שניכנס, או חדר לבית הספר באותו זמן; המנוחה החליטה ספונטאנית שלא להכנס לשעור, ושקריו של המבקש לגבי מקום המצאו בשעת ביצוע הרצח (ראו בפסקה 66 לפסק דינו של השופט י' עמית).

המבקש מוסיף וטוען בהקשר הנ"ל כי בקשתו של ארתור לקבל פרטים נוספים אודות הרצח נענתה כביכול, בכך שנימסר לו שהמנוחה לא נאנסה, והמדובב "הכניס מילים" לפי המבקש על כך. אולם בהקשר זה נקבע בבית המשפט המחוזי הנכבד כדלקמן: "הוכח, כי המדובב לא הפעיל לחץ פסול על הנאשם, לא הכניס "מילים לפיו" ולא פגם בשום אופן במרחב ההחלטה הנתון לנאשם להודות, אם לאו" (בעמ' 114 לפסק הדין הראשון).

המשיבה לא הציגה בפניי נתונים המעידים על החלטה פוזיטיבית סופית כלשהיא שהתקבלה בעיניינם של כל אחד מהשניים, ומכאן שניתן להניח כי חרף הזמן הרב שחלף – תיקי החקירה הנ"ל עודם פתוחים.

הינה כי כן הפניה לתיק החקירה הכולל חומרי חקירה גולמיים, שעיקרם בהודעות שמסרו מעורבים שונים במישטרה, או כהודעות חוץ לגורמים אחרים (שקבילותם הראייתית תלויה בעריכתו של הליך שפוטי בפני ערכאה דיונית) – מציב אפוא מיכשול מובנה בפני המבקש לקבל משפט חוזר, אשר עליו מוטל הנטל לתמוך את טענותיו בתשתית ראייתית מבוססת, ואולם מנגד הוא עשוי לעורר ספקות, בשים לב לכך שההנחה היא כי תיקי החקירה הנוגדים הנ"ל עדיין פתוחים.

...

נוכח כל האמור לעיל, ומכוח סמכותי לפי סעיף 31(א)(2) לחוק בתי המשפט, אני מורה על קיומו של משפט חוזר בעניינו של המבקש, רומן זדורוב.

מתוקף הסמכות שבתקנה 7(ב) לתקנות בתי המשפט (סדרי דין במשפט חוזר), התשי"ז-1957, אני מורה כי המשפט החוזר יתנהל בבית המשפט המחוזי בנצרת, ואולם למען ניקיון הדעת ראוי שנשיא בית המשפט המחוזי בנצרת ישקול לקבוע לצורך זה הרכב שחבריו לא דנו במכלול בעבר.

הצורך להעיד את ד"ר חן קוגל וכן לצרף את הסניגוריה הציבורית כידידת בית המשפט התייתרו בסופו של דבר בעקבות הגשת חוות הדעת של ד"ר מילרוי מטעם המבקש.

העובדות הצריכות לעניין לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופטים נ' זלוצ'בר, ש' פרידלנדר וד' כהן) מיום 28.10.2021 ב-תפ"ח 23898-03-19 במסגרתה נדחתה, בין היתר, בקשת העורר לקבל לידיו חומרי חקירה.

לנוכח טיעונים אלה, בהחלטת בית המשפט המחוזי, נכללה הקביעה להלן: "כאן המקום להוסיף, כי הושמעה עוד טענה, שההגנה רוצה עתה לקבל את תיק העבודה של המעבדה, לרבות בדיקת השרשרת של המוצגים – טענה זו מוטב היה להמנע מלטעון אותה ואין בה ממש. הרי בדיקת מוצגים, לרבות שרשרת, הייתה רלוואנטית ומשמעותית לו התוצאה של בדיקת המעבדה היתה שנימצא סם אונס, אך הוא לא נמצא, המשמעות היא שהוא לא נמצא ועל כן, אין גם טעם לבדוק את שרשרת המוצג." יוצא איפוא – מבחינה "פורמלית" לא הוגשה בקשה מפורשת לעיון בחומר חקירה לפי סעיף 74(ב) בחוק, ואולם מהותם של דברים, היא שבין יתר העניינים שנידונו והוכרעו בהחלטת בית המשפט המחוזי מושא הערר, הייתה בקשת באי-כוח העורר לקבל לידיהם חומרי חקירה מסוימים.

סעיף 74(א)(1) בחוק, שכותרתו "עיון בחומר חקירה" קובע: "הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסנגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנירשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו;" (ההדגשה הוספה – י' א').

היינו – ב"כ המשיבה עצמה עודנה מבקשת לטעון, גם אם לא בפה מלא, כי ייתכן שההסבר למצבן הנטען של המתלוננות בעת הארוע הוא בחומר "זר" אחר אשר נמצא בבדיקה שנחשפה כעת, ולא רק בשתיית משקאות אלכוהוליים.

...

] במוקד הדיון בערר – האם יש להיעתר לבקשת באי-כוח העורר לקבל לידיהם חומרי חקירה ביחס לתוצאות בדיקת הימצאותו של "סם אונס" בגופן של המתלוננות, אשר דבר קיומן נחשף בפניהם רק לאחר סיום שמיעת הראיות, סיכומי באי-כוח הצדדים, ולקראת מתן הכרעת הדין.

בנסיבות אלו, ובמיוחד בשים לב לסד הזמנים אשר נכפה על באי-כוח העורר בשל ה"תקלה" או ה"מחדל" שארע אצל המשיבה, והוביל לכך שהערר הוגש ימים ספורים לפני המועד הקבוע למתן הכרעת הדין; ולנוכח זאת שהלכה למעשה נערך דיון לגופם של דברים התואם דיון מכוח סעיף 74 בחוק, אני סבור כי ניתן לראות בהחלטת בית המשפט המחוזי כהחלטה שניתנה לפי סעיף זה, ועל כן החלטה שיש עליה זכות ערר לפי סעיף 74(ה) בחוק (ראו החלטת השופטת (בדימוס) ע' ארבל בבש"פ 3945/13 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (12.6.2013) (להלן: עניין פלוני))‏‏.

ובעניין זה – בהינתן השתלשלות הדברים החריגה דנן, אני סבור כי ראוי היה שבנסיבות העניין המשיבה תגלה גמישות דיונית רבה יותר מזו אשר גילתה כלפי העורר.

התוצאה היא כי הערר מתקבל בחלקו – על ב"כ המשיבה לפעול לאיתור חומרי החקירה הנוגעים לבדיקה שבוצעה לגילוי חומרים היכולים לשמש כ"סם אונס"; "תיק המעבדה" מאיטליה ו-"שרשרת המוצג"; וה"הדוח המפורט" אשר התבקש כאמור.

חומרים אלו ימסרו לבאי-כוח העורר תוך 30 ימים ממועד החלטתי זו. היה ולאחר שיבוצעו מלוא הבדיקות הנדרשות על-ידי ב"כ המשיבה יתברר כי אין באפשרותה לקבל חומרים אלו, או כי הם אינם קיימים, עליה להגיש הודעה מנומקת ומפורטת לבית המשפט המחוזי ובה תיאור הפעולות שביצעה על-מנת לאתרם ותוצאותיהן של פעולות אלו, על מנת שבית המשפט יוכל להשלים את מלאכתו.

הכרעת הדין, כמו גם החלטות בית הדין מימים 19.8.21 ו-9.9.29, לא דחו את טענות הנאשמים, כי גב' שבתאי נהגה בנגוד עניינים בטיפול בחקירה נגד חשודים שמסוכסכים עם חבר של אביה ולא קבע ממצאים עובדתיים בטענה זו, אלא קבע שאין בטענות כדי לבטל את כתב האישום, מקום בו גב' שבתאי לא היא שהחליטה על הגשת כתב האישום.

דיון והכרעה סעיף 74 לחסד"פ הרלוואנטי לעניינינו, קובע כדלקמן: "(א) (1) הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסנגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנירשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו; בסעיף זה, 'רשימת כל החומר' – לרבות ציון קיומו של חומר שנאסף או שנירשם בתיק שאינו חומר חקירה ושל חומר שנאסף או שנירשם בתיק שהוא חסוי על פי כל דין, וכן פירוט של סוג החומר כאמור, נושאו והמועד שבו נאסף או נרשם, ובילבד שאין בפירוט האמור לגבי חומר חסוי כדי לפגוע בחיסיון לפי כל דין; היו בחומר כמה מסמכים מאותו סוג העוסקים באותו עניין, ניתן לפרטם יחד כקבוצה, תוך ציון מספר המסמכים הנכללים בקבוצה;

צוין, כי בשל טענות אלו, פנו העוררים לגורמים שונים, ביניהם נציבות שירות המדינה וכן מנהל יחידת הסמך לעובדים זרים במשרד התמ"ת, ונערכו בירורים שונים בנוגע לתלונתם.

להלן לשון החלטת בית המשפט העליון , כפי שצוטטה על ידי בית הדין הארצי בעיניין באביר: "אכן, החוק אינו קובע מועד להגשת בקשה לעיון בחומר החקירה כאמור בסעיף 74, אך באת כוח העורר לא חלקה על כך שבהיעדר נסיבות מיוחדות יש להגישה בסמוך להגשת כתב האישום ועם מתן האפשרות לעיין בחומר הראיות. כך יש ללמוד גם מהגיונם של דברים וגם ממקומו של סעיף 74 בחוק סדר הדין הפלילי. זהו הכלל, אך אין לך כלל שאין לו חריג. יכולות להיות נסיבות יוצאות דופן בהן יש הצדקה לסטות מהכלל, כגון, כשמתברר במהלך המשפט שלא כל חומר החקירה הועבר לסנגור. אין בכוונתי למצות את רשימת החריגים. בתי המשפט כוחם עימם לעשות צדק..... הגשת בקשה לעיין בחומר חקירה במהלך שמיעת הראיות (קל וחומר לקראת סיומן) משבשת סדרי משפט תקינים. לא השתכנעתי כי במקרה שלפנינו הייתה הצדקה לסטות מהכלל הרגיל, ובכך די כדי לדחות את הבקשה.... גם לגוף העניין לא מצאתי פגם בהחלטתו של בית המשפט. אין המדובר אלא במסע דייג. החומר המבוקש אינו בידי המאשימה. אם יש בידי ההגנה טענה שהמאשימה לא חקרה כדבעי ולא ביררה את כל שהיה צריך לברר, מקומה של טענה כזו בסיכומים. ..." (בש"פ 3484/04 חזן נ' מדינת ישראל (21.4.2004), פסקות 8 ו-9, ההדגשות שלי ר.ר., וכן ראו בש"פ 2051/08 פלוני נ' מדינת ישראל (12.3.2008); בש"פ 4121/10 בן יהודה – מדינת ישראל מיום 26.7.2010).

...

יפים לעניינינו הדברים אשר נקבעו על ידי כב' השופטת קרן כהן , בעניין תפ (חי') 24733-01-21 מדינת ישראל – רשות האוכלוסין וההגירה – אחמד חמודיאן דיאב (4.3.21), במסגרתו נדונה הבעייתיות הרבה הטמונה בקבלת בקשה מסוג זה בשל השלכות הרוחב שלה, וכך נפסק: " לסיכום אציין כי לטעמי אם תתקבל הבקשה לעיון בגיליונות המרשם הפלילי או המשמעתי של המפקחים, הדבר יוביל לכך שכל אימת שיוגש כתב אישום יוטל על המאשימה להעביר לעיון הנאשם את גיליונות המרשם הפלילי והמשמעתי של כל המפקחים שערכו את הביקורת, מבלי שהוא יידרש להצביע על קיומה של אפשרות קונקרטית שהדבר יועיל להגנתו, לבד מן הטענה הכללית שאם יימצאו הרשעות במרשם הפלילי או המשמעתי של המפקחים יהיה בכך כדי לערער את מהימנותם. תוצאה זו תגרום לכך שלא יינתן משקל לזכויותיהם של העדים בהליך הפלילי. אני סבורה שלא ניתן לקבל זאת ושאין להפוך את המאשימה לנאשמת אך ורק בעקבות הגשת כתב אישום וללא סיבה קונקרטית לכך שגילוי המסמכים עלול לסייע להגנתו של הנאשם." (ר' ס' 36 להחלטה).

" טרם סיום אבהיר כי אין בידי לקבל את טענת הנאשמים לפיה המידע לא היה מצוי עד עתה בידיהם , וכי לא יכלו לברר מידע בנושא בשקידה סבירה עד למועד זה. הנאשמים לא טענו ועל כן לא הוכיחו כי מדובר בחקירות חדשות המתנהלות כנגד גב' שבתאי וברי כי היו יכולים לבצע את הבירורים בנושא בתחילת ההליך ולא בסופו.

סוף דבר לאור כל המקובץ, משעה שלא הוכח כי יש לסטות מהכלל לפיו בהעדר נסיבות מיוחדות יש להגיש את הבקשה בסמוך להגשת כתב האישום ועם מתן אפשרות לעיין בחומר הראיות, ומשלא ברור כי המסמכים אותם מבקשים הנאשמים אכן קיימים וכן לא הובהר מדוע יש במסמכים המבוקשים כדי להוות חומר חקירה, דין הבקשה להידחות.