על רקע האמור, ביום 14.5.21, בשעת צהרים, ביפו, החליטו אחמד דאוד ואחיו של הנאשם, ריזק ג'ריבוע (להלן: "אחמד וריזק", בהתאמה), מתוך מניע לאומני ובמטרה לעורר פחד או בהלה בקרב הציבור היהודי ביפו, להביא למותם של יהודים באשר הם יהודים, בדרך של הצתת בתי מגורים של יהודים על יושביהם (להלן: "התכנית").
מהודאתו אנו למדים על מניע אידיאולוגי, טען שהפעולה נעשתה על רקע לינץ' בבת ים בערבים ואירועי אל עקצא.
להסתמך על פרשיית דראוושה כשהעובדות שם היו שונות, כי בפרשה ההיא ידעו מי שזרק את הבקת"ב לבית, ושם בנסיבות שהיו זו הייתה תוכנית של רצח.
"בית משפט זה הוסיף וקבע כי בהיתחשב במסוכנות הנובעת מעבירות נשק, נקודת המוצא היא, מעצר עד תום ההליכים מאחורי סורג ובריח, וכי רק בנסיבות חריגות תוכל חלופת מעצר להפיג מסוכנות זו (בש"פ 7995/19 דוגמוש נ' מדינת ישראל (17.12.2019)). כמו כן, על פי הוראות סעיף 22(ב)(ב)(1) לחוק המעצרים, לא יושם נאשם בעבירות מן הסוג המיוחס למשיב במעצר בפקוח אלקטרוני אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו."
ראו גם החלטת כבוד השופט פוגלמן בבשפ 6604/21 מוחמד טאהא נ' מדינת ישראל (מיום 13.10.21).
...
על רקע האמור, ביום 14.5.21, בשעת צהרים, ביפו, החליטו אחמד דאוד ואחיו של הנאשם, ריזק ג'רבוע (להלן: "אחמד וריזק", בהתאמה), מתוך מניע לאומני ובמטרה לעורר פחד או בהלה בקרב הציבור היהודי ביפו, להביא למותם של יהודים באשר הם יהודים, בדרך של הצתת בתי מגורים של יהודים על יושביהם (להלן: "התכנית").
בעניינו לאחר שעיינתי ובחנתי את מלא חומר החקירה שהוגש ונטען בפני, אני סבור כי מתקיימות ראיות לכאורה לאירועים המתוארים בכתב האישום, תחילה אסקור להלן את עיקרי התשתית הראייתית הלכאורית לכתב האישום ולאחר מכן אנמק מסקנתי:
הודעת המשיב:
מזכ"ד חקירתו של המשיב במתקן שב"כ מיום 25.5.21 שעה 08:20 עולה כי המשיב אמר שהוא מעורב בהכנתם של הבקת"בים אך לא יידה אותם.
סוף דבר:
אני מוצא לנכון לקבוע כי קיימות ראיות לכאורה במידה ובעוצמה מספקת המבססות סיכוי סביר להרשעתו של המשיב בשני האישומים המיוחסים לו בכתב האישום.
