] ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 3.4.2013 בתיק מ"ת 35431-01-13 (כב' השופט נ' אבו טהה) בגדרה הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.
באשר לאישום הראשון, בגדריו יוחסו לעורר, בין היתר, עבירות של קשירת קשר ונסיון לגניבת נשק, נטען כי מחמוד הזכיר את קשירת הקשר רק בהודעתו השלישית וכי מחמוד לא היה עד למעשיהם של העורר ואלמוג לאחר שנכנסו לבסיס.
ככלל, עבירות נשק, מקימות חזקת מסוכנות סטאטוטורית המצדיקה מעצר עד תום ההליכים בכפוף לחריגים מסויימים (ראו: בש"פ 4619/09 נאססרה נ' מדינת ישראל (10.6.2009); בש"פ 7154/01 מדינת ישראל נ' קראג'ה, פסקה 7 (17.9.2001); בש"פ 6305/11 מדינת ישראל נ' אל לטיף (7.9.2011) להלן: עניין אל לטיף).
...
סבורני, כי במסגרת הבחינה הלכאורית הנדרשת בשלב זה די באמור בהחלטת בית משפט קמא, בהודעות שצורפו לערר, ובאמור לעיל כדי לספק תשתית ראייתית לכאורית להוכחת העבירות המיוחסות לעורר באישום הראשון ובאישום הרביעי.
בעניין זה מקובלת עליי עמדת המדינה, לפיה אין מקום לשחרר את העורר לחלופה בבית הוריו, שהרי במקום זה החביא העורר תחמושת, ועל-פי האישום השני אף הביא את מחמוד למקום כדי להעביר לו חלק מן הכדורים, וכן כאשר יש חשש שהוריו יתקשו להציב לו את הגבולות הנדרשים.
סוף דבר, בנסיבות המקרה, ונוכח החלופה שהוצעה, הערר נדחה.