ערר לפי סעיף 53(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 19.6.2016 במ"ת 31179-11-15 (כב' השופטת ד' מרשק מרום), בגדרה נדחתה בקשת העורר לעיון חוזר בהחלטה על מעצרו בפקוח אלקטרוני כמו גם בקשה לצאת לעבודה.
...
עוד טוען העורר כי ניתן לשקול לאפשר לו יציאה לעבודה אף מבלי להסיר את האיזוק האלקטרוני באופן מלא, וכי ראוי לשקול להיעתר לבקשתו לפחות באופן חלקי.
בצד זאת, סבורני כי היעתרות למלוא בקשתו של העורר, במסגרתה ביקש לצאת לעבודה בימים א'-ה' בין השעות 19:00-07:00 וביום ו' עד לשעה 14:00, תהווה "קפיצת מדרגה" שעדיין אין לה מקום בשלב זה, ונראה כי לעת הזו יש לאפשר לעורר לצאת לעבודה למספר שעות קטן יותר מידי יום.
נוכח האמור, הערר מתקבל במובן זה שהעורר משוחרר לחלופת מעצר (כלומר יוסר האיזוק האלקטרוני).
המעסיק, מר ירון הרוש, יחתום במזכירות בית המשפט המחוזי מרכז-לוד על התחייבות עצמית על סך 10,000 ש"ח, וחתימתו זו היא תנאי לכניסתה לתוקף של החלטה זו.
סוף דבר; דין הערר להתקבל באופן חלקי, כמפורט בסעיף 10 לעיל.
