מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערר על החלטת מס הכנסה בדלתיים סגורות

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

אחד מן החריגים הללו מוסדר בסעיף 154(ג) לפקודת מס הכנסה הקובע כי: "כל ערעור לפני בית המשפט המחוזי לפי פרק זה יישמע בדלתיים סגורות, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת לפי בקשת המערער". סעיף 154 לפקודת המכס, המסדיר את אופן העירעור על החלטת רשויות המס בנוגע למכס שנידרש יבואן טובין לשלם, אינו מכיל הוראה דומה.
כפי שגם ציינתי בהקשר זהה, גישה אחרת לעניין סגירת הדלתיים צפויה לעורר מחלוקות רבות במהלך ניהול ההליך ועשויה להקשות על נהולו התקין (ראו: רע"א 9321/17 מדינת ישראל– משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים נ' Nobel Energy Mediterranean Ltd.
...
חרף האמור, סבורני כי מתקיים חריג אחר בענייננו המצדיק את קיום הדיון בדלתיים סגורות.
לפיכך, יש לקבל את הערעור ולקיים את הדיון בהליך בדלתיים סגורות.
הערעור מתקבל אפוא והמשיבה תישא בהוצאות המבקשת בסך של 5,000 ש"ח. ניתן היום, י"ז בטבת התשע"ח (‏4.1.2018).

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בש"פ 760/15 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז העורר: יזהר כהן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 21.1.2015 במ"ת 54365-11-14 שניתנה על ידי סגן הנשיאה ע' מודריק תאריך הישיבה: ט"ז בשבט התשע"ה (5.2.2015) בשם העורר: עו"ד מנחם רובינשטיין, עו"ד גבריאל רפפורט, עו"ד שלומי ביזק בשם המשיבה: עו"ד פנינה לוי, עו"ד חגי בנימין החלטה
כמו כן יוחסה לו עבירה של יצור וסחר בחומר האסור בהפצה לפי חוק המאבק בתופעת השמוש בחומרים מסכנים, התשע"ג-2013; עבירות לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977, לרבות קשירת קשר לבצוע פשע והספקת חומר מסוכן; ועבירות לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], שעניינן השמטת הכנסה וניהול ספרי חשבונות כוזבים.
יצוין, כי העורר העלה בפני בית המשפט המחוזי אף טענות נוספות בישיבה שהתקיימה בדלתיים סגורות ותוכנה נאסר לפירסום.
...
אם כן, בשים לב לקשר ההדוק בין העסק לבין המסוכנות, כמו גם לגילו של העורר, למצבו הבריאותי (כפי שעולה מתסקיר המעצר) ולהתרשמותו החיובית של שירות המבחן מן המפקחות המוצעות, אני סבורה שנמצא בסיס לשחרורו של העורר לחלופת מעצר הדוקה שתכלול ערובות משמעותיות.
אני מורה אפוא על החזרת התיק לבית המשפט המחוזי על מנת שזה יקבע את התנאים המדויקים של חלופת המעצר, בפיקוחן של המפקחות שעליהן הומלץ בתסקיר המעצר, או תחת פיקוח של מפקחים אחרים שיהיו מקובלים על בית המשפט המחוזי, הכול בהתאם לשיקול דעתו.
סוף דבר: הערר מתקבל כאמור בסעיף 29 לעיל.

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

השיקולים אשר עומדים בבסיס הטלת איסור על המשיב לפרסם מידע שמגיע אליו מתוקף תפקידו מתקיימים גם במסגרת הליך ערר על החלטת המשיב ובעיקר כאשר מדובר בהסכם נאמנות אשר נכרת בכדי להסתיר את זהות הנהנה.
כך לדוגמא, בסעיף 83(ג) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 נקבע, כי "העירעור יישמע בדלתיים סגורות, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת לפי בקשת המערער". בסעיף 154(ג) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), תשכ"א- 1961 נקבע, כי "כל ערעור לפני בית המשפט המחוזי לפי פרק זה יישמע בדלתיים סגורות, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת לפי בקשת המערער". בחוק מסוי מקרקעין לא קיימת הוראה מקבילה.
בנוסף, סעיף 105(א) לחוק אשר קובע את חובת הסודות אין בו בכדי ללמד, כי על ערר לפי חוק זה להתנהל בדלתיים סגורות.
...
בית המשפט העליון הוסיף, כי מסקנה זו מתחייבת גם משום כך שלקבלת עמדת המבקשים עלולות להיות השלכות רוחב, כשלא מובן מה מבדיל את עניינם של המבקשים מעניינים הנדונים יום-יום בהליכים אזרחיים.
התוצאה לאור כל האמור לעיל, מצאתי, כי המקרה שלפני אינו מצדיק חריגה מעקרון הפומביות וניהול הדיון בדלתיים סגורות.
כמו כן, מצאתי, כי אין בטענות המבקשות בדבר רגישות הטיעונים המועלים בערר, פגיעה בפרטיותם ושמירה על סודיות עסקית ומניעת פגיעה בצד שלישי בכדי להצדיק חריגה מעקרון פומביות הדיון בשים לב למעמדו הרם של עקרון זה. מאחר ולא מצאתי, כי קיימת עילה בדין לחרוג מעיקרון פומביות הדיון הרי שהבקשה לקיום הדין בדלתיים סגורות נדחית.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

הקף המסחר, על פי העולה מחומרי החקירה, עמד על סך של 17 מיליון ₪ לפחות, ונעשה, כך על פי החשד, תוך ביצוע עבירות של הברחה והלבנת הון לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, לצד עבירות על פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] התשכ"א-1961; חוק העונשין, התשל"ז-1977; ופקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981.
בהחלטתו, הסביר בית משפט השלום, כי מטבע הדברים, על מנת למנוע שבוש של הליך המעצר, ובהתאם להוראות חוק המעצרים, הוצאת צו מעצר נדונה במעמד צד אחד ובדלתיים סגורות, ומהלך הדיון אינו חשוף בפני החשוד.
לגבי הסמכות, טען המבקש כי מרגע שצו המעצר "יצא לאויר העולם", יש לראותו כמי שהובא לפני בית המשפט במסגרת צו המעצר, ולדון בערר מכוח סעיף 53(א) לחוק המעצרים, לפיו: "עצור, משוחרר בערובה ותובע רשאים לערור על החלטת בית משפט בענין הנוגע למעצר [...]". לחלופין, טען המבקש, על בית המשפט המחוזי לידון בערר מכוח סמכותו השיורית שלפי סעיף 40 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
...
באשר לניסיון העורר להיתלות בעניין אוריך, ציין בית המשפט המחוזי, כי באותה פרשה נקבע בדעת רוב, בסוגיה משיקה, כי החלטה בנוגע לצו חיפוש לא תהא כפופה להליכי השגה בדמות ערר או ערעור; ועל כן, בניגוד לעולה מטיעוני המבקש, פסק הדין בעניין אוריך דווקא תומך במסקנה כי יש לדחות את הערר.
מכאן הבקשה שלפנַי, במסגרתה חוזר המבקש, בשלישית, על טענותיו, לפיהן הוא לא נמלט מהארץ; לא נעשו ניסיונות לזמנו לחקירה; הוא עובר עינוי דין בעטיה של המשיבה; יש לו אינטרס לנהל את ההליך על מנת לשחרר את רכושו התפוס, וכל רצונו אינו אלא "להגיע לישראל כאדם חופשי". עוד טוען המבקש, כי החלטות בתי המשפט קמא מביאות לכך שצו מעצר שהוצא במעמד צד אחד "הינו מעל החוק ולא ניתן לתקוף אותו בשום דרך", דבר המקנה לרשות "חסינות מוחלטת להתנהלות לקויה". דיון והכרעה דין הערר להידחות על הסף, ללא צורך בתשובה מטעם המשיבה.
הבקשה נדחית אפוא בזאת.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

בעוד שפקודת סדר הדין הפלילי מאפשרת כאמור להגיש ערר על החלטת בית משפט השלום לפי סעיף 34 לבית המשפט המחוזי, ואף לבקש לערור על החלטת בית המשפט המחוזי לפני בית המשפט העליון (סעיפים 38א(א)-(ב)) – סעיף 235ד(ה) לפקודת מס הכנסה מורה כאמור כי החלטת בית המשפט המחוזי בשבתו כערכאה מבררת הנה סופית.
על כן, למשל, פקיד השומה, גם אם הוא פועל מכוח צו שפוטי, לא יעיין במסמך שהועלתה לגביו טענה כי הוא חסוי, אלא יכניסו למעטפה חתומה שתמסר לבית המשפט המוסמך (ראו סעיף 235ג(א) לפקודת מס הכנסה, והשוו לסעיף 7(ז) לפקודת המטא"ר 14.01.13 "חקירה, חפוש, מעצר והעמדה לדין של עורך דין"); הדיון בבקשה בעיניין החיסיון יהיה בדלתיים סגורות (סעיף 235ד(ה) לפקודת מס הכנסה), וכיו"ב. אם כך, הרי שהשוני בין שני המסלולים מצטמצם בעיקר לארבע הנקודות הבאות, בהן הסדרי החוק שונים באופן מפורש: קיומו של צו שפוטי המסמיך את פקיד השומה לידרוש את המסמכים מעורך הדין (לא קיים במסלול דרישת פקיד השומה; נידרש במסלול הצוו השפוטי).
...
בדומה, סבורני כי ראוי להחיל על מסלול הצו השיפוטי את אותם הסדרי ביצוע שנקבעו לעניין מסלול דרישת פקיד השומה.
ויובהר, כחברתי, השופטת רות רונן, אני סבור כי העותר רשאי לבחור בין שני המסלולים הללו לפי היתרונות והחסרונות המאפיינים כל אחד מהם.
סבורני כי העקרונות שפורטו לעיל יפים גם למצבים אלה, בשינויים המחויבים (בפרט – הליך ההשגה על החלטות אלו שונה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו