ערר על החלטת מנהל מס שבח מקרקעין ברחובות

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 204/07 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט ס' ג'ובראן המערער: מנהל מסוי מקרקעין רחובות נ ג ד המשיבים: 1. בני ויינר ובניו ביין והשקעות 2. רחל ויינר 3. בניהו ויינר ערעור על פסק-דין של ועדת ערר מס שבח מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963 בתיק ו"ע 1182/05 מיום 21.11.2006, שניתן על-ידי יו"ר הוועדה השופט (בדימוס) ז' עמוס, רו"ח ט' גרינברג ורו"ח י' מונד

פסק הדין של ועדת הערר ועדת ערר מס שבח מקרקעין (יו"ר הוועדה השופט (בדימוס) עמוס זמיר ז"ל, רו"ח ט' גרינברג ורו"ח י' מונד) (להלן: ועדת הערר) קיבלה, ביום 21.11.2006, את הערר שהגישו המשיבים על החלטת המערער, אשר דחה את השגתם.

...

כמו-כן טוען בא-כוח המערער, כי בחינת טענת המלאכותיות בהתאם למבחנים הקבועים בהלכה הפסוקה לעניין זה מובילה למסקנה, כי פיצול העסקה לשני הסכמים מהווה עסקה מלאכותית שמטרתה להפחית מס. לטענת בא-כוח המערער, עיון בהסכם מוכיח, כי מדובר בהסכמים שלובים ושזורים זה בזה.

בחינת מכלול הנסיבות במקרה דנן מובילה למסקנה, כי בין ההסכם הראשון וההסכם השני קיים קשר הדוק ובל ינותק ושניהם יחד מגבשים עסקה משולבת אחת, אשר מהותה הכלכלית והאמיתית היא רכישת דירת גג גמורה על-ידי בעלי השליטה מהמשיבה מס' 1 ובהתאם לכך יש לקבוע את מס הרכישה שחל על העסקה.

ואולם, משהגעתי כאמור למסקנה, לפיה שני ההסכמים יחד מגבשים עסקה משולבת אחת, אשר מהותה הכלכלית והאמיתית היא רכישת דירת גג גמורה על-ידי בעלי השליטה, מתייתר הצורך לדון בטענה החלופית של המערער, לפיה פיצול ההסכמים לשניים הוא "עסקה מלאכותית" לפי סעיף 84 לחוק.

סוף דבר לסיכום, ומכל האמור לעיל, אציע לחבריי לקבל את הערעור ולבטל את פסק-הדין של ועדת הערר.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 10846/06 בפני: כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט י' עמית המערערת: "בזק" החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ ג ד המשיב: מנהל מס שבח מקרקעין – רחובות ערעור על החלטתה של ועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בו"ע 1363/03 שניתנה ביום 24.7.2006 על ידי כב' השופט (בדימ') ע' זמיר והחברים עו"ד ד' מרגליות ורו"ח צ' פרידמן תאריך הישיבה: כ"ה בטבת, התש"ע (11.1.2010) בשם המערערת: עו"ד עופר אלבוים; עו"ד טלי יהושע בשם המשיב: עו"ד קמיל עטילה ][]פסק-דין

...

בכך, נמצאנו גם מטשטשים את ההבחנה בין ההוראות המקימות חבות במס לפי החוק לבין ההוראות הקובעות, בהתקיים תנאים מסוימים, זכות להשבת המס ששולם.

סיכום שורה של טעמים הביאו אותי למסקנה כי הוראת סעיף 102 לחוק מיסוי מקרקעין לא חלה על אי מימוש אופציה: החל מפרשנות בדרך הנאמנה ללשון החוק כפשוטו ועומדת בהרמוניה עם הדין הכללי; דרך תכלית החוק וגישה קוהרנטית לסיווג העסקה כאירוע מס של "חכירה לתקופה" מתחילתה ועד סופה; וכלה בשיקולים של יעילות, וודאות, יציבות וסופיות.

לשיטת חברי השופט עמית אף שהמערערת לא שכרה בסופו של דבר את הנכס ל-10 שנים – אין היא זכאית להחזר, דהיינו יש לראות את הדברים "כאילו" היתה שכירות כזו.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 6786/05 בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט ד' חשין המערערים: 1. שלמה גולובנציץ 2. פנינת טל השקעות ובניה בע"מ נ ג ד המשיב: מנהל מס שבח מקרקעין רחובות ערעור על החלטת ועדת הערר לעניין חוק מסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963, שליד בית המשפט המחוזי בת"א-יפו מיום 29.5.05 בתיקי וע' 1081/00, 1082/00, 1043/00 שניתנה על ידי כבוד השופט (בדימ') ע' זמיר, יו"ר הועדה, רו"ח א' מונד, חבר, ורו"ח ט' גרינברג, חבר תאריך הישיבה: ג' באדר תשס"ז (21.2.07) בשם המערערים: עו"ד מ' גורפיין בשם המשיב: עו"ד ק' עטילה ][]פסק-דין

...

סיכומו של דבר קבעה הוועדה, כי יש למחוק את שלושת העררים "וזאת מחוסר הופעה של העוררים", בהוסיפה כי החלטתה מסיימת את ההליכים בשלושת העררים.

אין בידי לקבל את טענת המשיב כי המחיקה במקרה זה יכולה היתה להתבצע מכוח "סמכותה הטבועה" של הוועדה, ללא קשר לאי עמידה בפרוצדורה זו או אחרת.

סוף דבר: אציע לחבריי לקבל את הערעור.

בתאריך 28.02.12 הגיש המבקש ערר על החלטת מסוי מקרקעין רחובות, ו"ע 53405-02-12 מיניס נ' מנהל מס שבח מקרקעין רחובות, שלא לפתוח לו שומה סופית מחמת היתיישנות , לאחר שחלפו המועדים לפתיחת שומה לפי סעיף 85 לחוק מסוי מקרקעין (שבח , ורכישה) תשכ"ג 1963, ערר זה מיתנהל לפני ועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי מרכז לוד.

...

סיכום: לאור כל האמור לעיל אני דוחה את הבקשה למתן רשות הערעור.

המבקש ישלם הוצאות בקשת רשות הערעור לידי משיבה 1 על סך של 4000 ₪ המבקש ישלם הוצאות בקשת רשות הערעור לידי משיב 2 על סך של 1,000 ₪ הגזברות תעביר מהפיקדון שהפקיד המבקש סך של 4,000 ₪ לב"כ משיבה 1 וסך שך 1,000 ₪ לב"כ משיב 2.

המשיבה 2 הגיבה, כי סעיף 102 אינו מחייב שהפונה למנהל, לצורך ביטול עסקה, יהיה צד לעסקה ודי שתהא לו זיקה למקרקעין, וכי האמור גם נכון באשר להגשת ערר על החלטת המנהל (על פי סעיף 88 בחוק מסוי מקרקעין).

למעשה, ההלכה אימתי יש לראות במכירת זכות במקרקעין כבטלה, בהתייחס לסעיף 102, נקבעה עת נדונה עסקת מתנה של דירה בין שתי אחיות (ע"א 307/85 מנהל מס שבח מקרקעין, תל אביב נ' זמר, פ"ד מא(4) 826 (1988), וראו שם סעיף 7; ראו גם ע"א 10846/06 "בזק" החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' מנהל מס שבח מקרקעין – רחובות (23.12.11), פסקה 30 בפסק דינה של כב' השופטת א' חיות).

...

משכך, אני מורה על מחיקת חלק התביעה הנוגע לבחינת העסקה כאירוע מס על המשמעויות הנגזרות מכך.

המבקשת תשלם למשיבה 2 הוצאות בסך 1,500 ₪.