ערר על החלטת מנהל מיסוי מקרקעין לפי סעיף 88 לחוק מיסוי מקרקעין

העוררים הגישו ערר לפי סעיף 88 לחוק מסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג- 1963 על החלטת מנהל מסוי מקרקעין מיום 11.12.15.

...

המנהל טוען, כי אף אם ניתן להאריך את המועד הקבוע בסעיף 85 הרי שהעוררים לא העלו סיבה מספקת לעשות כן. טענות העוררים העוררים טוענים, כי תשובת המנהל והבקשה שלפני הוגשו באיחור וללא נימוק מניח את הדעת ומטעם זה כשלעצמו דין הבקשה להידחות על הסף.

כמו כן, אף אם מדובר בבקשה לתיקון שומה הרי שאין בכך בכדי ללמד בהכרח, כי דינה להידחות מאחר והוגשה לאחר שחלפה התקופה המפורטת בסעיף 85.

עם זאת, אין בחלוף הזמן בכדי ללמד בהכרח, כי דין בקשת האורכה להידחות ויש לבחון כל מקרה לגופו ובהתאם לנסיבותיו.

רקע לפני בקשה להארכת מועד להגשת ערר על החלטת מנהל מסוי מקרקעין מיום 10.4.13.

הערר הנו לפי סעיף 88 לחוק מסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג- 1963 (להלן: "החוק").

כאמור, בהתאם להוראות סעיף 88 לחוק מסוי מקרקעין, הרי שהיה על המבקש להגיש את הערר תוך שלושים יום מיום שנודע לו על ההחלטה נשוא הערר.

...

אינני מקבלת את טענת המבקש לפיה יש באמור כדי להצדיק מתן אורכה להגשת הערר.

למעלה מהדרוש אציין, כי אף לגופם של דברים לא שוכנעתי, כי יש להיעתר לבקשה שלפניי.

לאור המפורט לעיל, הבקשה להארכת מועד להגשת ערר נדחית.

העוררים הגישו ערר זה לפי סעיף 88 לחוק מסוי מקרקעין (שבח ורכישה) התשכ"ג-1963.

על פי הסעיף האמור "הרואה עצמו מקופח בהחלטת המנהל רשאי, תוך שלושים יום מיום שנמסרה לו ההחלטה, לערור עליה לפני ועדת ערר, ובין היתר לערור על כל החלטה של המנהל בהשתמשו בשקול הדעת הניתן לו בחוק זה". הערר עוסק בשתי סוגיות: (א) האם מנהל מסוי מקרקעין רשאי להתחיל בנקיטת הליכי גבייה של מס שבח לפי פקודת המסים (גביה), במקרה בו טרם הוגשה הצהרה על ידי המוכר כנדרש לפי סעיף 73 לחוק, לא נשלחה על ידי המנהל הודעה בהתאם לסעיף 78(א) לחוק ולא נערכה שומה לפי סעיף 82 לחוק; (ב) האם המנהל רשאי להתנות תשלום מקדמה על ידי הקונה לפי סעיף 15(ב) לחוק במסירת הצהרה על ידי המוכר? שורש הבעיה במקרה הקונקרטי מושא הערר היה נעוץ באופן הגשת טופס הצהרה מקוון על ידי העוררים.

...

לטעמנו אף אם צודק ב"כ העוררים כי דיון בסוגיות בפני ועדת הערר נחוץ לצורך הבאתן לאחר מכן לפני ערכאה שיפוטית אחרת במסגרת תובענה ייצוגית, הרי אין זה מתפקידה של ועדת הערר לשמש – בכל מחיר ובהעדר הצדקה אחרת – כלי להכשרת הקרקע להגשת תובענות ייצוגיות.

לפיכך, לאחר שקילת טענות הצדדים הגענו למסקנה כי במקרה זה יש לפעול לפי תקנה 41(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת לאמור: "בית המשפט רשאי להורות על מחיקת כתב תביעה בכל עת על יסוד אחד מנימוקים אלה:

לנוכח המסקנה אליה הגענו, אין צורך להידרש לטענת המשיב לפיה במקרה זה לא ניתנה כל "החלטה" על ידי המנהל או לטענתו כי עמידת העוררים על שמיעת הערר מהווה "שימוש לרעה בהליכי משפט". לאור האמור לעיל, הערר נמחק.

סעיף 88 לחוק מסוי מקרקעין העוסק ב"ערר" קובע: "הרואה עצמו מקופח בהחלטת המנהל רשאי, תוך שלושים יום מיום שנמסרה לו ההחלטה לערור עליה לפני ועדת ערר..." העוררים רשאים היו להגיש ערר לפי סעיף 88 לחוק, בעניינים שבהן החלטת המשיב בהשגה "מקפחת" אותם.

סוף דבר: הוחלט פה אחד על דחיית הערר על הסף ולחילופין לגופו של עניין, תוך חיוב העוררים, יחד ולחוד, בהוצאות המשיב ובשכ"ט עו"ד המשיב בסך כולל של 75,000 ₪ , אשר ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

...

סוף דבר: דין הערר להידחות על הסף ולחילופין לגופו של עניין, וכך אציע לחבריי לפסוק.

הניסיון של העוררים לחזור בהם משומתם העצמית ולטעון כי רכשו קרקע בלבד - לאור האמור לעיל - הינו נואל ודינו להידחות.

סוף דבר: הוחלט פה אחד על דחיית הערר על הסף ולחילופין לגופו של עניין, תוך חיוב העוררים, יחד ולחוד, בהוצאות המשיב ובשכ"ט עו"ד המשיב בסך כולל של 75,000 ₪ , אשר ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

הדברים באו לידי ביטוי בו"ע (ת"א) 68019-07-18 אפי חוגי נ' מנהל מסוי מקרקעין ת"א (7.7.19) בפיסקה 12: "בהקשר זה טוען המשיב, כי נימוק נוסף לשלילת בקשת הנישום למתן ארכה להגשת השגה, היא העובדה שעל דחיית בקשה לתיקון שומה לפי סעיף 85 לחוק יש להגיש ערר ולא השגה. המשיב חוזר על טיעון זה כמה פעמים במהלך סיכומיו." ראו לעניין זה גם את ו"ע (חי') 62832-02-20 חוסין אלבאש נ' מנהל מסוי מקרקעין חיפה (30.6.20) בפיסקה 32: "... הגם שהעוררים עצמם אינם חולקים על כך כי על החלטה בבקשה לתיקון שומה יש להגיש ערר, ולא להגיש השגה. יוצא איפוא, כי למעשה אין כל נימוק או הסבר בפי המבקשים לאיחור בין למעלה משבעה וחצי חודשים בהגשת הערר." מכאן עולה כי עמדת המבקש בבקשה לסילוק הערר על הסף היא מוקשת וכי עמדתו לא עולה בקנה אחד עם עמדתו בהליכים מטעם נישומים אחרים, בהם התעוררה השאלה האם יש מקום להגיש ערר לפי סעיף 88 לחוק על החלטה בבקשה לתיקון שומה, או שיש להגיש השגה לפי סעיף 87 לחוק.

...

הדברים באו לידי ביטוי בו"ע (ת"א) 68019-07-18 אפי חוגי נ' מנהל מיסוי מקרקעין ת"א (7.7.19) בפסקה 12: "בהקשר זה טוען המשיב, כי נימוק נוסף לשלילת בקשת הנישום למתן ארכה להגשת השגה, היא העובדה שעל דחיית בקשה לתיקון שומה לפי סעיף 85 לחוק יש להגיש ערר ולא השגה. המשיב חוזר על טיעון זה כמה פעמים במהלך סיכומיו." ראו לעניין זה גם את ו"ע (חי') 62832-02-20 חוסין אלבאש נ' מנהל מיסוי מקרקעין חיפה (30.6.20) בפסקה 32: "... הגם שהעוררים עצמם אינם חולקים על כך כי על החלטה בבקשה לתיקון שומה יש להגיש ערר, ולא להגיש השגה. יוצא אפוא, כי למעשה אין כל נימוק או הסבר בפי המבקשים לאיחור בין למעלה משבעה וחצי חודשים בהגשת הערר." מכאן עולה כי עמדת המבקש בבקשה לסילוק הערר על הסף היא מוקשית וכי עמדתו לא עולה בקנה אחד עם עמדתו בהליכים מטעם נישומים אחרים, בהם התעוררה השאלה האם יש מקום להגיש ערר לפי סעיף 88 לחוק על החלטה בבקשה לתיקון שומה, או שיש להגיש השגה לפי סעיף 87 לחוק.

לאחר מועד זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק לסכום הנ"ל. סוף דבר: הבקשה לסילוק על הסף של הערר נדחית.