ערר על החלטת מנהל מיסוי מקרקעין בנצרת

בית המשפט המחוזי בנצרת ו"ע 6101-01-11 אבו סמרה(המנוח) ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל - נצרת בפני ועדת הערר לעינייני מסוי מקרקעין שליד בית המשפט המחוזי בנצרת כב' השופט הבכיר (בדימוס) האשם חטיב – יו"ר הוועדה מר אברהם הללי - עו"ד -חבר הועדה מר נאדר זועבי – רו"ח – חבר הועדה בעיניין: העוררים 1.עיזבון המנוח נג'יב אבו סמרה (ז"ל) ואח' 2.נאיף אבו סמרה 3.רידאן אבו סמרה 4.האני אבו סמרה 5.סלמאן אבו סמרה 6.יוסף חסון (המנוח) 7.ג'מאל חסון 8.כמאל חסון 9.האני חסון 10.נאיף חסון 11.פריד חסון (המנוח) 12.סאלח חסון 13.סלאח חסון 14.ג'לאל חסון 15.בדיע חסון המשיב מנהל מקרקעי ישראל - נצרת ערר על החלטת המשיב, מנהל מסוי מקרקעין נצרת לפיה נדחתה השגת העוררים על שומות מס' 1100-216-56 ו- 11002-1730 שהוצאו על ידי המשיב פסק דין

...

שקלתי את כלל הראיות שהונחו בפני הועדה בערר זה, ובאתי למסקנה כי העוררים לא הצליחו להרים את נטל השכנוע והראיה הרובץ לפתחם ולא הצליחו להוכיח כי אכן עסקת החליפין בה מדובר נקשרה ביום 24.12.1964, שני עדי העוררים שהם ללא ספק עדים מעוניינים בתוצאה העידו בפני הרכב אחר של הוועדה, ורק חבר הוועדה עוה"ד אברהם הללי היה שותף לדיון, כך שאין מקום להתייחס לשאלת המהימנות של עדים אלה מכוח התרשמות ישירה שלי תוך מתן עדויותיהם ויש להתייחס לעדויות אלה על פי היגיון הדברים והגיונם הפנימי של עדויות אלה נוכח כל הראיות והנסיבות שבתיק זה. עיון בהודעותיהם של שני עדים אלה ובחקירה הנגדית של כל אחד מהם מעלה סימני שאלה ותהיות לא מעטים, להלן מספר דוגמאות: העד רידאן נשאל על ידי בא כוח המשיב (שורה 16 עמ' 8 לפרוטוקול): ".. אתה אומר בתצהירך שהעסקה היתה בשנת 1964" (בטעות הודפס 1994) והעד רידאן במקום לענות תשובה פשוטה בהן או לאו, השיב "אני זוכר כי היה חג המולד. היתה עוד עסקה עם אבא שלי ואמא ובני דודים שלו, שעשה עסקת חליפין דונם וחצי בתוך שפרעם ושבע וחצי דונם". שני העדים בחקירתם הנגדית לא ציינו איזה אירוע שהתרחש ביום העסקה או בסמוך לה שגרם להם לזכור את התאריך המדויק של העסקה.

לסיכום אי הבאתם של כל העדים הנ"ל שמצטרפת לאי הבאת האלמנה, אמם של עדי העוררים, דבר שיש לפרשו כחשש אמיתי מצד העוררים כי עדויותיהם של עדים אלה אינה מתיישבת עם טענותיהם ועלולות לפגוע בעניינם.

לפיכך, ועל יסוד כל האמור לעיל, אני קובע כי העוררים לא הצליחו להוכיח את אשר נטען על ידם בהשגה ובערר.

אברהם הללי, עו"ד – חבר הוועדה: מהות הערר וטענות העוררים זהו ערר שהוגש על ידי סולאפה עונאללה וסמיר עונאללה, (להלן: "העוררים") על החלטת מנהל מסוי מקרקעין בנצרת (להלן: "המשיב" או "המנהל") שניתנה ביום 26/3/2012 בהשגה שהוגשה למשיב בתאריך 18/5/2011.

...

חברי עו"ד אברהם הללי הכריע במחלוקת שבין הצדדים בעניין זה וצידד בעמדת המשיב, לפיה תיקון מס' 5 חל וכי מכח תיקון מס' 5 זה יש לחייב את העוררים בתוספת מס, ציינתי כבר שגם דעתי כדעתו של חברי אולם מבקש אני להוסיף מספר דברים משלי בעניין זה ואשר יש בהן כדי לחזק את המסקנה אליה הגיע חברי בחוות דעתו.

טענה נוספת אותה העלה ב"כ העוררים, באשר למה שנכתב בהסכם, הייתה כי המשיב אינו צד להסכם, על כן אין הוא יכול להסתמך על האמור בו, אין בידי לקבל טענה זו. צדק ב"כ המשיב בטענתו כי המשיב, לעולם אינו צד להסכמים שעניינם עסקאות מקרקעין ואף על פי כן הוא בוודאי רשאי להסתמך על האמור בהסכמים כדי לקבוע את מהות העסקה, ועל סמך כך לקבוע באם העסקה חייבת במס אם לאו, להבדיל מביסוס עצם החיוב במס על האמור בהסכם שבין הצדדים לעסקה החובה לתשלום מס לעולם מבוססת על הוראת הדין, כך שגם אם נכתב בהסכם בין הצדדים בדומה לענייננו כי הרוכשים מתחייבים לשלם תוספת מס, אין המשיב יכול לחייב את העוררים לשלם מס רכישה.

ב"כ העוררים הפנה אותנו להוראות לביצוע מיסוי מקרקעין מספר 7/2009 שהוציאה רשות המסים בישראל בעניין תיקון מס' 5 – התנאים למתן אישור מסים: בעיקר הפנה אותנו ב"כ העוררים לסעיף 1(ב) להוראות לפעולה הנ"ל: "מקרה בו בעלי זכויות כנ"ל (שנרכשו עד יום 22.8.63) העבירו זכויותיהם לצד ג' אחר כלשהוא מבלי שרשמו קודם לכן את הזכויות על שמם בפנקסי המקרקעין – לא יותנה מתן אישורי המסים לצד ג' בתשלום מס רכישה של אותם בעלי הזכויות שרכשו זכויותיהם לפני 22.8.63." ב"כ העוררים מבקש להסיק מהוראת ביצוע זו של רשות המסים פטור או העדר חבות של העוררים מתשלום תוספת מס. איני רואה עין בעין את המסקנה שב"כ העוררים מבקש להסיק מהוראה זו. ראשית ההוראה מדברת על נושא מתן אישור לצד שלישי שאותו בעל הזכות שנרשמה עוד לפני 22.8.63 מכר לו, ומורה שלא להתנות מתן אישורי מסים בתשלום מס רכישה של רוכש הזכויות כאמור.

רקע לפני בקשה להארכת מועד להגשת ערר על החלטת מנהל מסוי מקרקעין נצרת מיום 18.2.20 במסגרתה נדחתה בקשת העורר לביטול הסכם מכר אשר נכרת ביום 27.4.00 ובטול ההצהרה שהוגשה בגין אותה עסקה.

...

בנסיבות אלו, מקובלת עליי טענת העורר בדבר פגמים שנפלו בהחלטה מיום 18.2.20.

אציין, כי אינני מקבלת את טענת המנהל לפיה הערר שלפני הוגש למעשה על ההחלטה מיום 21.6.18.

בנסיבות אלו, אינני נדרשת לשאלה האם במקרה בו עסקינן יש הצדקה להארכת המועד להגשת ערר על החלטת המנהל מיום 18.2.20 ואני מורה על מחיקת הערר שבכותרת.

האשם ח'טיב שופט בכיר בדימוס – יו"ר הועדה: זהו ערר שהוגש ע"י דב הלר (להלן: העורר ); על החלטת מנהל מסוי מקרקעין בנצרת (להלן "המשיב" שניתנה ביום 19.7.2011 ולפיה נדחתה השגת המערער אשר הוגשה על שומה מס' 11082989 מתאריך 8.2.11 שחייבה את העורר בתשלום מס שבח מקרקעין בסכום של -.

...

אולם כאמור ובהעדר חוות דעת זו נותרה חוות דעתה של השמאית אתי זיו, אותה אנו מקבלים.

סוף דבר, וככל שדעתי תשמע, ע"י חברי לוועדה אני מציע לקבל את הערר באופן חלקי בכך שיותר לעורר ניכוי הוצאות בגין עלויות בניה של הדירה מושא המכירה בסכום של -.

________________________ האשם חטיב שופט בכיר (בדימוס) ראש הועדה עו"ד אברהם הללי חבר הועדה : אני מסכים להחלטת יו"ר הוועדה כב' השופט האשם ח'טיב, ולמסקנה אליה הגיע באשר קביעת עלויות הבנייה נסמכת גם על השמאית מטעם המשיב.

ערר על החלטת המשיב, מנהל מסוי מקרקעין נצרת (להלן: "המשיב") שניתנה ביום 19.7.2012 בתיק שומה 111059390, שעניינו מכירת דירת מגורים ע"י העורר אשר דחתה את השגתו של העורר על השומה שהוצאה על ידי המשיב לפי מיטב השפיטה.

...

חיזוק נוסף למסקנה כי לא ניתן לסמוך על עדות העורר ניתן למצוא בהימנעותו של העורר מהבאת סבו ואביו למתן עדות בפני הועדה זאת על אף הטענה שלו כי מימון הבנייה נעשה על ידי סבו ומכספים שלו אשר הוחזרו לו על ידי העורר ועל אף שהוא עצמו הגיש את תצהיר סבו בעניין זה למשיב.

זאת ועוד ומעל לנדרש , גם לגופו של עניין דין טענה זו להידחות מאחר והדירה מושא העסקה ,וככל שניתנה לעורר במתנה הרי שהיא ניתנה לכל המוקדם ביום 30.1.2011, דהיינו עת הסתיימה בנייתה זאת לאור הגדרת דירת מגורים בסעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין לפיה דירת מגורים; "היא דירה או חלק מדירה שבנייתה נסתיימה..." ככל שהמתנה ניתנה לפני שבניית הדירה נסתיימה הרי שאין מדובר במתן מתנה של דירת מגורים אלא במתן נכס מקרקעין במתנה ולמקרה כזה אין כל תחולה להוראת סעיף 6(א) להוראת השעה חל לגביה.

_____________ האשם חטיב, שופט בכיר (בדימוס), יו"ר הועדה אברהם הללי עו"ד – חבר הועדה : אני מסכים למסקנה אליה הגיע כב' היושב ראש.