מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערר על החלטת חברת החשמל להפסיק שירות

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 21.11.13 הוצא על ידי הוועדה המקומית טופס 4 (תקנה 5) המיועד לחברת חשמל, שכותרתו "אישור להפקת חשמל/מים/טלפון ..." ובו נאמר כי: "ניתן בזה אישור לפי סעיף 157א' לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה- 1965, ולפי תקנות התיכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל , מים וטלפון), התשכ"א – 1981 כי ניתן לספק להפעלת מערכות תידלוק ולא לאיכלוס גוש 19428 חלקה 15 מיגרש 15/1 מען: דיר חנא ואשר ניבנה לפי היתר בניה מס' 20090252 את השרות המבוקש". ביום 28.4.15 הוצא על ידי הוועדה המקומית "טופס 5 (תקנה 6) המופנה לחברת החשמל והמורה לה להמנע או להפסיק את מתן שירותי החשמל לתחנה בהתאם לאישור שניתן ביום 21.11.13". ביום 6.5.15 נשלחה למנהל העותרת מאת חברת חשמל "הודעה בדבר הפסקת מתן חשמל/טופס 5 מועדה מיום 28.4.15". במכתב נאמר כי הועדה המקומית הורתה לחברת חשמל להפסיק את מתן החשמל הקבוע לתחנה וכי העותרת רשאית לערער על ההחלטה בפני ועדת הרשוי המחוזית תוך 15 יום.
ביום 14.6.15 שלח מהנדס הוועדה מכתב "לכל המעוניין" בו אישר כי העותרת הגישה בקשה לקבלת טופס 4 לפני חודש וחצי וכי התקבלו חלק מהאישורים וכי "יש לציין שאין מניעה לקבלת טופס 4 לאחר השלמת כל התנאים". ביום 25.6.15 הגישה העותרת לוועדת הערר כתב ערר על החלטת הוועדה המקומית להורות לחברת חשמל להפסיק את אספקת החשמל לתחנה.
...
כאשר בפסיקה נקבע לענין סעיף זה כי: "הסעיף מעניק כוח לרשות להורות על ניתוק תשתיות חיוניות כגון מים, חשמל וטלפון. זוהי תוצאה קשה. בדרך-כלל מוטב שצעד קיצוני כזה ייעשה לאחר הכרעה שיפוטית. בשל כך, גם המדינה מסכימה שיש להפעיל את הסעיף רק במקרים חריגים, יוצאי-דופן וקיצוניים. ואולם הדמיון של הבונה משגשג, ובמיוחד בדורנו. קמים מבנים ממבנים שונים למטרות מגוונות, לפעמים בהיתר ולפעמים שלא בהיתר. המחוקק הגיע למסקנה שיש להעניק לרשות של אזור, האחראית על התכנון והבנייה, כלי אכיפה דרסטי (וראה הסייג בסעיף 157א(ח) לחוק תכנון ובניה). בשל אפשרויות הבנייה הרבות החליט המחוקק, כנראה, שמוטב שלא להגביל את הסמכות על-ידי קביעת תנאי סף מגבילים, אחרת הבונה היצירתי ימצא את הפירצה. עם זאת, וכאמור, יש להגביל את השימוש בסעיף זה למקרים מתאימים על-מנת למנוע פירצה מסוג אחר, הפעם מכיוון הרשות. אין לעשות שימוש יתר בסעיף". ( עת"מ ( באר שבע) 287/03 דג סוף בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, אילת) ועוד נפסק כי - "כך גם קיומה של סכנה בטיחותית מיידית הינה רק אחד השיקולים בהפעלת הסמכות לפי סעיף 157א לחוק ולא תנאי הכרחי מוקדם להפעלתה, כשקיימת חזקה לקיומו של חשש כבד לבטיחות השימוש עקב ביצוע העבודות ללא היתר, ללא מנגנוני הפיקוח שנקבעו כדין וללא האישורים הנדרשים, כשמבוצעות עבודות אינסטלציה וחשמל בהיקף נרחב של יחידות במספר קומות לשימוש למגורים במקום לשימוש משרדי. ... הנ"ל מעלה חשש לסכנה בטיחותית בביצוע עבודות נרחבות בלא בחינה ואישור של גורמים כמו כיבוי אש, חברת החשמל ופיקוד העורף, כשבנייה בהיקף ובמהות שכזו מעוררת חשש לסיכונים בטיחותיים." (עת"מ (ת"א) 14840-05-16 הום פלייס מגורים והשקעות בע"מ נ' עיריית רמת גן (24.05.2016)).
בנסיבות אלה יש לומר, כי הנסיבות לא הצדיקו הוצאת הצו נשוא הערר ויש לקבל את העתירה.
אציין כי בנסיבות אני סבורה כי היום, נוכח כל השינויים שבוצעו בתחנה ונוכח עמדת משרד התחבורה, ממילא ראוי להחזיר הדיון לוועדה המקומית על מנת שתדון מחדש בבקשה לטופס 4, כפי שהוצע מלכתחילה על ידי ועדת הערר בדיון ראשוני בעתירה.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הבקשה הוגשה בגדרה של עתירה שעניינה החלטת המשיבה 3, ועדת הערר המחוזית לתיכנון ובניה תל אביב-יפו (להלן: "ועדת הערר") לדחות את ערר המבקשים על החלטת המשיבות 1 ו- 2, להורות על הפסקת שירותי חשמל, מים וטלפון לפי סעיף 157א לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן:"החוק"), בגין עבירות נטענות של פיצול דירות במסגרת בניה שלא בהיתר.
שאלה דומה של פיצול דירות בנגוד להיתר נבחנה בפרשת עת"מ (מנהליים ת"א) 14840-05-16 הום פלייס מגורים והשקעות בע"מ נ' עריית רמת גן (פורסם בנבו, 24.05.2016), שם היה מדובר בפיצול של 2 דירות ל- 18 יחידות, ונפסק כי "כך גם קיומה של סכנה בטיחותית מיידית הנה רק אחד השיקולים בהפעלת הסמכות לפי סעיף 157א לחוק ולא תנאי הכרחי מוקדם להפעלתה, כשקיימת חזקה לקיומו של חשש כבד לבטיחות השמוש עקב ביצוע העבודות ללא היתר, ללא מנגנוני הפיקוח שנקבעו כדין וללא האישורים הנדרשים, כשמבוצעות עבודות אינסטלאציה וחשמל בהקף נרחב של יחידות במספר קומות לשימוש למגורים במקום לשימוש משרדי. ... הנ"ל מעלה חשש לסכנה בטיחותית בבצוע עבודות נרחבות בלא בחינה ואישור של גורמים כמו כיבוי אש, חברת החשמל ופיקוד העורף, כשבנייה בהקף ובמהות שכזו מעוררת חשש לסיכונים בטיחותיים." גם הטענה בדבר הפליה ואכיפה סלקטיבית אינה משכנעת, משום שזו נבחנה לגופו של ענין על ידי ועדת הערר ונדחתה באופן מנומק, לאחר שזו קבעה כי התרשמה שהמשיבות 1 ו- 2 אינן עושות שימוש בסמכות הנתוק אלא במקרים של עבירות בניה חמורות, כמו במקרה דנן.
...
במסגרת עת"מ (מנהלי באר שבע) 287/03 דג סוף בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, אילת, תשסג(2003) 517 (2003) נפסק כי "הסעיף מעניק כוח לרשות להורות על ניתוק תשתיות חיוניות כגון מים, חשמל וטלפון. זוהי תוצאה קשה. בדרך-כלל מוטב שצעד קיצוני כזה ייעשה לאחר הכרעה שיפוטית. בשל כך, גם המדינה מסכימה שיש להפעיל את הסעיף רק במקרים חריגים, יוצאי-דופן וקיצוניים. ואולם הדמיון של הבונה משגשג, ובמיוחד בדורנו. קמים מבנים ממבנים שונים למטרות מגוונות, לפעמים בהיתר ולפעמים שלא בהיתר. המחוקק הגיע למסקנה שיש להעניק לרשות של אזור, האחראית על התכנון והבנייה, כלי אכיפה דרסטי (וראה הסייג בסעיף 157א(ח) לחוק תכנון ובניה). בשל אפשרויות הבנייה הרבות החליט המחוקק, כנראה, שמוטב שלא להגביל את הסמכות על-ידי קביעת תנאי סף מגבילים, אחרת הבונה היצירתי ימצא את הפירצה. עם זאת, וכאמור, יש להגביל את השימוש בסעיף זה למקרים מתאימים על-מנת למנוע פירצה מסוג אחר, הפעם מכיוון הרשות. אין לעשות שימוש יתר בסעיף." המקרה שלפנינו הוא אכן מקרה חריג שלא לומר קיצוני, שכן מדובר בפיצול של 5 דירות ללא פחות מאשר 15 דירות.
כפי שנפסק בבר"מ 3958/11 אפרת חכמון ו-7 אח' נ' ועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה תל אביב (פורסם בנבו, 24.05.2011): "אכן, לא ניתן לחלוק על כך כי בהיבט של מאזן הנוחות, ניתוק החשמל בדירות אותן שוכרים המבקשים לא יאפשר להם ליהנות מן המושכר. יחד עם זאת, בנסיבות העניין, איני סבור כי קמה עילה להתערבות בהחלטת בית המשפט לעניינים מנהליים. ראשית, יש לתת את הדעת לקביעות בית המשפט לעניינים מנהליים באשר לסיכויי העתירה. כפי שציינתי לעיל קביעות אלה משליכות על האופן בו נבחן מאזן הנוחות. ... שנית, אף בהיבט מאזן הנוחות מקובלת עלי קביעת בית המשפט לעניינים מנהליים. שקילת האינטרס הציבורי ובכלל זאת הצורך למנוע מבעלי המבנה להוסיף וליהנות ממנו על אף עבירות הבנייה שבוצעו בו, כנגד הנזק שייגרם למבקשים - מוביל למסקנה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים. על כך אוסיף כי המבקשים יודעים מזה זמן רב על ההליכים המתנהלים בשל עבירות הבנייה שבוצעו ובפרט על היות ניתוק החשמל על הפרק - לכל הפחות הם יודעים על כך מאז הגשת העתירה על ידם ... בנסיבות אלה היה להם פרק זמן לא קצר להיערך ולמצוא פתרון חלופי." בנסיבות אלה, מאזן הנוחות איננו מטה את הכף לטובת המבקשים.
אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני עתירה מנהלית הנסבה על החלטת ועדת הערר המחוזית לתיכנון ולבניה מחוז תל אביב (להלן: "ועדת הערר") מיום 4/7/19, בעיניין תיק ערר תא 1058/0419, במסגרתה נדחה ערר של העותר על החלטת הרשות המאשרת לפי סעיף 157 לחוק התיכנון והבנייה (להלן: "המשיבה 1") למתן צו להפסקת שירות (להלן: "הוראת הנתוק") לפי סעיף 157א (ו) לחוק התיכנון והבניה, תשכ"ה -1965 (להלן: "החוק") לנכס בבעלות העותר.
דיון והכרעה; במרכז הדיון בעתירה לפני, עומדת החלטה בדבר נתוק חשמל בהתבסס על סמכות המשיבה 1, בהתאם לסעיף 157א'(ו) לחוק הקובע: "ראתה הרשות המאשרת כי בנייתה של יחידת דיור, מסחר, שירותים או תעשיה הוותה סטיה מהיתר, רשאית היא להורות לחברה, למנהל או לספק, למנוע או להפסיק מתן חשמל, שירותי טלפון או מים, לפי הענין, לאותה יחידה." הוראה זו, על פי לשונה, מקנה למשיבה 1 ("הרשות") את הסמכות להורות על נתוק התשתיות מיחידה אשר בהתבסס על ראיות מנהליות הסיקה כי ניבנתה תוך סטייה מהיתר.
...
" מן הכלל אל הפרט – לאחר שבחנתי את הנסיבות כפי שהונחו בפני ועדת הערר, באתי לכלל מסקנה כי לא נפל פגם בהחלטה אשר מצדיק התערבות שיפוטית והכל בראי הפסיקה הנוגעת להיקף סמכות הרשות במתן הוראת ניתוק בהתאם לסעיף 157א(ו) לחוק ובשים לב להיקף הביקורת השיפוטית אשר יופעל על החלטת ועדת הערר.
לאור האמור וכפי שהקדמתי וציינתי, הנני סבורה כי לא נפל כל פגם בהחלטת ועדת הערר ובוודאי לא פגם המצדיק התערבות שיפוטית, כי ההחלטה ניתנה כדין ומשכך, כי דין הערר להידחות.
סוף דבר; אשר על כן, העתירה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים 22 פברואר 2018 עת"מ 66581-01-18 בירן ואח' נ' הוועדה המקומית לתיכנון ובניה תל אביב ואח' לפני כב' השופט קובי ורדי, סגן נשיא המבקשים 1. אמיר בירן 2. שרי צוק ע"י ב"כ עו"ד מלי רהימיאן המשיבות 1. הוועדה המקומית לתיכנון ובניה תל אביב ע"י ב"כ עו"ד רותם ברנד יעקבצ'אק 2. ועדת ערר מחוזית לתיכנון ובניה תל אביב ע"י ב"כ עו"ד איריס גילברג-יודשקין 3. חברת החשמל לישראל החלטה
ערר אשר הוגש כנגד החלטת המשיבה 1, הועדה המקומית לתיכנון ובניה תל אביב יפו (להלן:"הועדה המקומית"), להורות על הפסקת שירות לפי סעיף 157א(ו) לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן:"החוק"), בגין עבירות בניה נטענות של הסטת ויטרינת זכוכית בסלון, קירוי החלל וסיפוח חלק מחצר הבניין לשטח הדירה.
...
אני סבור כי בנסיבות המקרה דנן מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים.
כך נכתב בפסיקה על סמכות הרשות בסוגיה זו: "...ואם ישאל השואל, היכן תכלית החוק, ועל פי איזה היגיון יש להעניק פרשנות רחבה לסעיף אך יישומו יפה על דרך הצמצום, אשיבנו באופן הבא: הסעיף מעניק כוח לרשות להורות על ניתוק תשתיות חיוניות כגון מים, חשמל וטלפון. זוהי תוצאה קשה. בדרך כלל מוטב שצעד קיצוני כזה ייעשה לאחר הכרעה שיפוטית. בשל כך, גם המדינה מסכימה שיש להפעיל את הסעיף רק במקרים חריגים, יוצאי דופן וקיצוניים. ואולם, הדימיון של הבונה משגשג, ובמיוחד בדורנו. קמים מבנים ממבנים שונים למטרות מגוונות, לפעמים בהיתר ולפעמים שלא בהיתר. המחוקק הגיע למסקנה שיש להעניק לרשות של איזור, האחראית על התכנון והבניה, כלי אכיפה דרסטי (וראה הסייג בסעיף 157א'(ח) לחוק תכנון ובנייה)..." [עתמ (ב"ש) 288/03 דג סוף בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה אילת (פורסם בנבו, 21.11.2013).
באשר לבקשה למחיקת המשיבה 3, חברת החשמל, מהבקשה ומהעתירה דנן, אני סבור כי אין להיעתר לבקשה בהתחשב בכך שהיא זו שבפועל מבצעת את ניתוק החשמל, גם אם על פי החלטות המשיבות 1-2 ולכן היא צריכה להיות צד הן לבקשה והן לעתירה.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 21.11.13 הוצא על ידי הוועדה המקומית טופס 4 (תקנה 5) המיועד לחברת חשמל, שכותרתו "אישור להפקת חשמל/מים/טלפון ..." ובו נאמר כי: " ניתן בזה אישור לפי סעיף 157א' לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה- 1965, ולפי תקנות התיכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל , מים וטלפון), התשכ"א – 1981 כי ניתן לספק להפעלת מערכות תידלוק ולא לאיכלוס גוש 19428 חלקה 15 מיגרש 15/1 מען: דיר חנא ואשר ניבנה לפי היתר בניה מס' 20090252 את השרות המבוקש". ביום 28.4.15 הוצא על ידי הוועדה המקומית "טופס 5 (תקנה 6) המופנה לחברת החשמל והמורה לה להמנע או להפסיק את מתן שירותי החשמל לתחנה בהתאם לאישור שניתן ביום 21.11.13". ביום 6.5.15 נשלחה למנהל המבקשת מאת חברת חשמל "הודעה בדבר הפסקת מתן חשמל/טופס 5 מועדה מיום 28.4.15". במכתב נאמר כי הועדה המקומית הורתה לחברת חשמל להפסיק את מתן החשמל הקבוע לתחנה וכי המבקשת רשאית לערער על ההחלטה בפני ועדת הרשוי המחוזית תוך 15 יום.
ביום 14.6.15 שלח מהנדס הוועדה מכתב "לכל המעוניין" בו אישר כי המבקשת הגישה בקשה לקבלת טופס 4 לפני חודש וחצי וכי התקבלו חלק מהאישורים וכי "יש לציין שאין מניעה לקבלת טופס 4 לאחר השלמת כל התנאים". המבקשת הגישה לוועדת הערר כתב ערר על החלטת הוועדה המקומית להורות לחברת חשמל להפסיק את אספקת החשמל לתחנה.
...
בניגוד לטענת ב"כ ועדת הערר, אני סבורה כי פרשנות האמור שם אינה חד משמעית שהרי עיקר פעילותה של תחנת דלק היא בהפעלת מערכות התדלוק והפרשנות שניתנה על ידי המבקשת, לפיה היא רשאית להפעיל את מכונות התדלוק ולא את המבנים האחרים במתחם התחנה – הינה סבירה.
מכל האמור – אני מורה על עיכוב ביצוע ניתוק החשמל מהתחנה עד החלטה אחרת.
אני קובעת דיון בעתירה ליום 31.1.17 שעה 10:00.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו