הבקשה הוגשה בגדרה של עתירה שעניינה החלטת המשיבה 3, ועדת הערר המחוזית לתיכנון ובניה תל אביב-יפו (להלן: "ועדת הערר") לדחות את ערר המבקשים על החלטת המשיבות 1 ו- 2, להורות על הפסקת שירותי חשמל, מים וטלפון לפי סעיף 157א לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן:"החוק"), בגין עבירות נטענות של פיצול דירות במסגרת בניה שלא בהיתר.
שאלה דומה של פיצול דירות בנגוד להיתר נבחנה בפרשת עת"מ (מנהליים ת"א) 14840-05-16 הום פלייס מגורים והשקעות בע"מ נ' עריית רמת גן (פורסם בנבו, 24.05.2016), שם היה מדובר בפיצול של 2 דירות ל- 18 יחידות, ונפסק כי "כך גם קיומה של סכנה בטיחותית מיידית הנה רק אחד השיקולים בהפעלת הסמכות לפי סעיף 157א לחוק ולא תנאי הכרחי מוקדם להפעלתה, כשקיימת חזקה לקיומו של חשש כבד לבטיחות השמוש עקב ביצוע העבודות ללא היתר, ללא מנגנוני הפיקוח שנקבעו כדין וללא האישורים הנדרשים, כשמבוצעות עבודות אינסטלאציה וחשמל בהקף נרחב של יחידות במספר קומות לשימוש למגורים במקום לשימוש משרדי. ... הנ"ל מעלה חשש לסכנה בטיחותית בבצוע עבודות נרחבות בלא בחינה ואישור של גורמים כמו כיבוי אש, חברת החשמל ופיקוד העורף, כשבנייה בהקף ובמהות שכזו מעוררת חשש לסיכונים בטיחותיים."
גם הטענה בדבר הפליה ואכיפה סלקטיבית אינה משכנעת, משום שזו נבחנה לגופו של ענין על ידי ועדת הערר ונדחתה באופן מנומק, לאחר שזו קבעה כי התרשמה שהמשיבות 1 ו- 2 אינן עושות שימוש בסמכות הנתוק אלא במקרים של עבירות בניה חמורות, כמו במקרה דנן.
...
במסגרת עת"מ (מנהלי באר שבע) 287/03 דג סוף בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, אילת, תשסג(2003) 517 (2003) נפסק כי "הסעיף מעניק כוח לרשות להורות על ניתוק תשתיות חיוניות כגון מים, חשמל וטלפון. זוהי תוצאה קשה. בדרך-כלל מוטב שצעד קיצוני כזה ייעשה לאחר הכרעה שיפוטית. בשל כך, גם המדינה מסכימה שיש להפעיל את הסעיף רק במקרים חריגים, יוצאי-דופן וקיצוניים. ואולם הדמיון של הבונה משגשג, ובמיוחד בדורנו. קמים מבנים ממבנים שונים למטרות מגוונות, לפעמים בהיתר ולפעמים שלא בהיתר. המחוקק הגיע למסקנה שיש להעניק לרשות של אזור, האחראית על התכנון והבנייה, כלי אכיפה דרסטי (וראה הסייג בסעיף 157א(ח) לחוק תכנון ובניה). בשל אפשרויות הבנייה הרבות החליט המחוקק, כנראה, שמוטב שלא להגביל את הסמכות על-ידי קביעת תנאי סף מגבילים, אחרת הבונה היצירתי ימצא את הפירצה. עם זאת, וכאמור, יש להגביל את השימוש בסעיף זה למקרים מתאימים על-מנת למנוע פירצה מסוג אחר, הפעם מכיוון הרשות. אין לעשות שימוש יתר בסעיף."
המקרה שלפנינו הוא אכן מקרה חריג שלא לומר קיצוני, שכן מדובר בפיצול של 5 דירות ללא פחות מאשר 15 דירות.
כפי שנפסק בבר"מ 3958/11 אפרת חכמון ו-7 אח' נ' ועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה תל אביב (פורסם בנבו, 24.05.2011): "אכן, לא ניתן לחלוק על כך כי בהיבט של מאזן הנוחות, ניתוק החשמל בדירות אותן שוכרים המבקשים לא יאפשר להם ליהנות מן המושכר. יחד עם זאת, בנסיבות העניין, איני סבור כי קמה עילה להתערבות בהחלטת בית המשפט לעניינים מנהליים. ראשית, יש לתת את הדעת לקביעות בית המשפט לעניינים מנהליים באשר לסיכויי העתירה. כפי שציינתי לעיל קביעות אלה משליכות על האופן בו נבחן מאזן הנוחות. ... שנית, אף בהיבט מאזן הנוחות מקובלת עלי קביעת בית המשפט לעניינים מנהליים. שקילת האינטרס הציבורי ובכלל זאת הצורך למנוע מבעלי המבנה להוסיף וליהנות ממנו על אף עבירות הבנייה שבוצעו בו, כנגד הנזק שייגרם למבקשים - מוביל למסקנה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים. על כך אוסיף כי המבקשים יודעים מזה זמן רב על ההליכים המתנהלים בשל עבירות הבנייה שבוצעו ובפרט על היות ניתוק החשמל על הפרק - לכל הפחות הם יודעים על כך מאז הגשת העתירה על ידם ... בנסיבות אלה היה להם פרק זמן לא קצר להיערך ולמצוא פתרון חלופי."
בנסיבות אלה, מאזן הנוחות איננו מטה את הכף לטובת המבקשים.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
